חיפה: אות יקיר העיר הוענק ל-12 אישים נבחרים 

מיהם 12 התושבים המיוחדים אשר זכו באות יקיר העיר חיפה ומה עומד מאחורי הזכייה שלהם בתואר?




אותות יקיר העיר חיפה תשע"ח הוענקו אתמול (שלישי) בטקס חגיגי שהתקיים באודיטוריום חיפה. האותות הוענקו ל 12 אישים שנבחרו על ידי מועצת העיר, בהמלצת הוועדה לבחירת יקירי חיפה, כהוקרה על פעילותם הציבורית ותרומתם רבת השנים לעיר ולמדינה.

ראש העיר יונה יהב ברך את הזוכים ואמר: "בהענקת התואר יקיר העיר אנו מודים ומתברכים באלו שמעשיהם טבועים במרקם החיים הציבורי של העיר חיפה ואשר ממעשיהם כולנו נהנים יום יום, שעה שעה".

הטקס נערך בהנחייתו של דן כנר ובהשתתפותם של הזמרת שלומית אהרון ולהקת רקדני הטכניון.

 

יקירי העיר תשע"ח. צילום ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

להלן שמות האישים להם הוענק האות ונימוקי הוועדה לבחירת יקירי חיפה:    

שמואל אדלשטיין

פעיל ומתנדב במשך שנים בשורה ארוכה של ארגונים למען הקהילה בקריית חיים ובכלל זה בעמותת תל"י (תושבים למען ילדים) במסגרתה יזם והקים חדר המוסיקה לילדים המטופלים במסגרת שירותי הרווחה, בית איילה במסגרתה יזם, כתב והפעיל תכנית חדשנית המכינה תלמידי כיתה ו' לקראת המעבר לחטיבת הביניים במגוון מקצועות. כמו כן מתנדב במסגרת תכנית מל"ל (מלידה לבגרות), בית יד לבנים ולהגנה שבקריית חיים. שותף פעיל ביוזמות והפקת אירועים הקשורים למורשתה של קריית חיים ולהנצחתם של חללי מערכות ישראל בני הקריה, וכל זאת בנפש חפצה מתוך רצון כן לתת ולתרום לקהילה על כל קשת גווניה.

פרופ' יצחק אפלויג

נשיא הטכניון בין השנים 2001 – 2009 היה שותף להקמת  מכוני מחקר אינטר-דיסציפלינריים בהם המכון לגנוטכנולוגיה שהוקם במימון משותף של קרן ראסל ברי שבארה"ב, מדינת ישראל והטכניון. המכון שהיה הראשון מסוגו בארץ, העלה את הטכניון לשיאים אקדמיים, ושימש מודל לחיקוי בשאר האוניברסיטאות בארץ.  פרופ' אפלויג הינו מהחוקרים המובילים בעולם בחקר והבנת המבנה, הפעילות ומנגנון הפעולה של תרכובות כימיות. פרסם כ-230 מאמרים מדעיים בעיתונים בינלאומיים מובילים וערך 7 ספרים. פרופ' אפלויג זכה בהוקרה בינלאומית ובפרסים רבים בישראל ובחו"ל על עבודתו המדעית ופעילותו הציבורית. בין הפרסים בהם זכה: פרס החברה האמריקאית לכימיה ע"ש קיפינג, תואר דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה הטכנית של ברלין, חבר כבוד של האקדמיה האמריקאית למדעים ואומנויות, חבר כבוד באקדמיה האירופית למדעים. כמו כן הוענק לו האות הכבוד הגבוה ביותר  Medal of Merit  מטעם נשיא גרמניה, כהוקרה על תרומתו המרכזית לקידום המדע בין גרמניה לישראל.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון [לשעבר] – השופט סלים ג'ובראן

החל את דרכו השיפוטית בשנת 1982 כשופט בבית משפט השלום ולאחר מכן כשופט בית המשפט המחוזי בחיפה ולבסוף כשופט בית המשפט העליון.  בכל שנות כהונתו הפגין סבלנות, סובלנות ומזג-שיפוטי ראויים לציון. בעלי דין ובאי כוחם הרבו לדבר בשבחו של השופט ג'ובראן, שידע להקדיש להם תמיד את מלוא הזמן ותשומת הלב ברוגע ובנועם הליכות תוך שיקול דעת מופתי שבאו לידי ביטוי בהתנהלותו האישית, המקצועית והציבורית הן כשופט והן כמרצה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

במהלך השנים פעל רבות לקרוב לבבות, לשיתוף חברתי ולידידות בין יהודים וערבים בכלל ובעיר חיפה בפרט. זכה בפרס האיכות והמצוינות מטעם אגודת עורכי דין שיקאגו ארה"ב ובפרס "הלורד מרקס זיו" על פעילותו לקירוב לבבות ושיפור היחסים בין יהודים וערבים בישראל. במהלך השנים נשא בתפקידים ציבוריים רבים וכיהן בין היתר כנשיא העמותה למשפט ציבורי בישראל, יו"ר קרן צלטנר למחקר משפטי, נגיד תנועת "רוטרי ישראל", חבר ההנהלה הציבורית של עמותת "בית הגפן" – מרכז ערבי-יהודי חיפה. ממייסדי "בית קדם" – מרכז תרבות ערבי-יהודי בעכו, חבר – חבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20.

חוה גונן 

מבכירות המחנכות למוסיקה בישראל. חינכה דורות של תלמידים בבית הספר הריאלי בחיפה וליוותה במשך למעלה מחמישים שנה מוסיקאים צעירים בקריירה האומנותית שלהם. בזכות הידע העצום שלה למדו התלמידים להכיר את יסודות המוסיקה הקלאסית ותולדותיה. מפעלה המוזיקלי של גונן יצר הערכה, התפעלות וגאווה בעיר. לצד פעילותה החינוכית פעילה גונן במשך עשרות שנים בהתנדבות במסגרות חברתיות רבות בחיפה ותרומתה הינה רב-גונית בכל רבדי החברה.

פעילותה ההתנדבותית בבית החולים רמב"ם, באגודת הידידים מזה שנים רבות, הינה בעלת משקל רב. כך למשל "אימצה" את המחלקה הנוירולוגית והגיעה במשך שנים לימי עבודה ארוכים תוך שהיא מסייעת בכל מה שצריך: שיחות עם חולים, עזרה לצוות, ארגון וביצוע משימות מנהלתיות ועוד. לפעילותה זו תרמה גם את חבריה מעבר לים, וגייסה תרומה שאפשרה בניית בסיס למעבדת מחקר בנוירופיזיולוגיה של כאב. בפעילותה ההתנדבותית סייעה גונן רבות למרכז הרפואי רמב"ם בחומר וברוח לרווחתם של החולים והצוות, ובכך השפיעה מיוזמתה ומהמרץ הבלתי נדלה שלה.

שלומית גור

מייצגת דור של מחנכים ומחנכות ש"מסר נפשו" למען הדורות הצעירים, מתוך תקוה לעתיד טוב יותר ולבניית תשתית חינוכית שתהיה דוגמא ומופת לאידיאל של מערכת החינוך בישראל. הערך והעיקרון המוסרי עמדו בראש מעייניה מיום הכשרתה למורה בישראל ולאחר מכן במהלך 48 שנות עבודתה במערכת החינוך כמורה, כמנהלת בי"ס תיכון, כמדריכה ומפקחת במחוז הצפון.

מזה כ-30 שנים פעילה גור כמרצה במכללה להכשרת מורים, כמדריכה פדגוגית ומנהלת היחידה להתמחות וכניסה להוראה בשנים האחרונות ועד היום. ייחודה של גור מתבטא בראייתה את הכשרת פרחי ההוראה והליווי האישי בראשית דרכם בשדה החינוך וההוראה, כמנוף להטמעת הוראה מגוונת וכל זאת כדי לענות על הצרכים השונים של מגוון האוכלוסייה. גור מעבירה מזה שנים רבות שיעורי תורה קבועים לנשות קריית שמואל וקריית מוצקין. שעורים אלה זוכים להשתתפות ערה ביותר ולהתעניינות רבה. כמו-כן פועלת שלומית בהדרכת זוגות לפני הנישואים, בהדרכת עולים חדשים ועוד. היא ומשפחתה מלווים במשך שנים רבות, זוגות ויחידים הנמצאים בתהליך גיור. משפחת גור פותחת את ביתה בפני המתגיירים אשר מתארחים אצלם בשבתות ובחגים, זוכים שם להדרכה ולימוד ועוד.

במהלך השנים זכתה גור בפרסים הבאים: "הישראלית היפה" בתחום החינוך מטעם משרד החינוך, "אשת מופת" שכונת קריית שמואל, מטעם עיריית חיפה, "יקיר החינוך הדתי", מטעם משרד החינוך וארגון המורים הדתיים, "פרס חינוך חיפה", מטעם עיריית חיפה.

ד"ר איזבלה גרינברג

רופאה פסיכיאטרית ופסיכו-גריאטרית בכירה, העובדת מעל 20 שנה בקריה הרפואית רמב"ם בתפקיד מנהלת שירות פסיכו-גריאטרי וסגנית מנהלת מרפאה פסיכיאטרית. ד"ר גרינברג מתנדבת מזה 15 שנים בעמותת "יד עזר לחבר" ובמסגרת זו הקימה מרפאה מיוחדת לניצולי שואה ואף התמחתה בתחום זה. שמה יוצא לפניה בכל הקשור לסיוע הייחודי שהיא מעניקה לאוכלוסיית ניצולי השואה, למסירותה הבלתי מסויגת וליוזמותיה הברוכות לשיפור מצבם של ניצולי השואה, חלקם עריריים החיים בבדידות וללא כל סיוע מגוף תומך אחר.

ד"ר גרינברג פעילה מאד בחיפה ואף יזמה בניית הוסטלים לניצולי שואה בחסות השגרירות הנוצרית-גרמנית. כמו-כן, ד"ר גרינברג יזמה פרויקטים חברתיים תרבותיים ייחודיים לניצולי השואה בחיפה. דוגמה לכך היא תחרות "מלכת היופי לניצולות השואה" שנערכת זו השנה החמישית בעיר וזוכה להצלחה רבה ואף לפרסום בינלאומי. במהלך השנים רכשה ד"ר גרינברג ידע מקצועי בתחום הפסיכו-גריאטרי והיא מרצה בהתנדבות בפני קהלים רבים בנושאים הקשורים בתחום זה. ד"ר גרינברג מסייעת גם לעמותת ער"ן במתן כלים מקצועיים בהתמודדות עם בעיות נפשיות מורכבות. מעבר לכך מטפלת ד"ר גרינברג במקצועיות ובמסירות אין קץ במקרים קשים של חסרי בית, אנשים דיכאוניים וכל מי שנזקק לסיוע נפשי, והכל מתוך סבר פנים טובות ורצון אמיתי לסייע.

פרופ' יהודה חיות

כיהן כנשיא אוניברסיטת חיפה בין השנים 1994 – 2004. בתקופת כהונתו רשמה האוניברסיטה הישגים משמעותיים בתחומי המחקר, הפיתוח והבינוי ובכללם ייסוד פקולטות ומגמות בתחומים הנושקים לחיים הכלכליים והאקדמיים של העיר חיפה. ייסד מגמות מחקר בתחום הספנות והנמלים, עמד בראש מכון וידרא לחקר הספנות והנמלים וכן בקתדרה לספנות ע"ש רקנאטי. בתקופת כהונתו כנשיא האוניברסיטה, נבנה החלק השני של מוזיאון הכט, מוזיאון הספינה והאודיטוריום, הפקולטה למשפטים, הבניין לאומנויות ו"מעונות טליה ". פרופ' חיות כיהן במשך עשר שנים כיו"ר אגודת ידידי המרכז הרפואי רמב"ם חיפה. בתקופת כהונתו היקפי הבינוי והפיתוח של המרכז הרפואי הגיעו להיקפים משמעותיים שרובם ככולם פרי עבודתה של אגודת הידידים שהוא עמד בראשה. בנוסף, פרופ' חיות חבר בוועדות שונות בתחומי הים והספנות כמו גם בעמותות ציבוריות שנועדו לסייע לצרכים הקהילתיים השונים של העיר חיפה.

טקס יקירי העיר. צילום: ראובן כהן דוברות עיריית חיפה

פרופ' אליאס טובי

המנהל הרפואי של בית החולים "האיטלקי" בחיפה, ומנהל המכון לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה במרכז הרפואי "בני ציון" ומרצה בביה"ס לרפואה בטכניון. פרופ' טובי הינו אדם נעים הליכות הנוהג בדרך ארץ כלפי כלל המטופלים, ללא הבדלי דת או לאום, נוח לבריות, בולט בסבלנותו, בחריצותו ופועל לאורך שנים רבות להידוק הקשרים בין יהודים וערבים בעיר חיפה.

פרופ' טובי הגיע להישגים מרשימים מאד מבחינה מקצועית במישור הארצי והבינלאומי, ומהווה מודל לחיקוי. פרט לעבודתו לקידום בית החולים, מקדיש פרופ' טובי מזמנו לעזרת חולים כרוניים המתקשים למצוא מענה לבעיותיהם ומלווה אותם ואת משפחותיהם בזמנים הקשים שהם עוברים. פרופ' טובי מכהן כפרופסור מלא קליני בפקולטה לרפואה בטכניון, מלמד סטודנטים לרפואה וסטודנטים לתארים מתקדמים. כמו-כן משתתף בחוגי בית רבים בהם מעביר הרצאות בנושאי בריאות שונים. תורם מזמנו בתוכניות העשרה לנוער צעיר במגזר הערבי בתחומים שונים.

פרופ' טובי ליווה את קידום הרעיון של בית הספר הדו-לשוני בחיפה, מתוך אמונה שאין דרך טובה יותר מקידום דו-קיום בין שני העמים החל מהגיל הרך. פרופ' טובי מארגן כנסים מדעיים לרופאים צעירים בנושאי אלרגיה ואימונולוגיה. פרופ' אליאס טובי הינו דמות מופת לרופא קליני מעולה ואכפתי, לחוקר מעולה ולאדם המקיים לתפארת דו-קיום בין העדות בפעילותו המקצועית והציבורית ובחייו האישיים.

שרה לבנשטיין

מתנדבת בעמותת איל"ן החל משנת 1980  ומכהנת ב – 25 השנים האחרונות כיו"ר הנהלת סניף איל"ן חיפה. בהובלתה של לבנשטיין, מפעיל הסניף מגוון רחב של שירותים הכוללים הסעות הנכים לפעילויות השיקומיות, ועדת עזרה פרטנית למשפחות ולנכים, פעילויות חברתיות להעשרת שעות הפנאי, ליווי סוציאלי ועוד. הסניף, מצטיין בפעילות חדשנית ויוזמות מיוחדות למען הנכים, וזאת במידה רבה תודות לאישיותה המיוחדת המאופיינת בנועם הליכות ובמאור פנים. ימים רבים היא מקדישה לפעילותה ההתנדבותית למען הציבור, דלתה תמיד פתוחה ואזנה קשובה לבעיות הזולת ובמיוחד למצוקת הילדים הנכים.

במהלך שנות ההתנדבות הרבות, יזמה לבנשטיין הקמת מסגרות לרווחתם של הילדים ובוגרי איל"ן, ופיתחה שירותים מגוונים על מנת לסייע להם. כמו-כן היא פעלה ללא לאות להעניק להם חיים של כבוד, עצמאות ושיקום בקהילה, כדי להביא את הנכים לעולמנו וכדי להביא לנכים עולם טוב יותר המותאם לצורכיהם. בנוסף לפעילותה הנמרצת בסניף המקומי, לבנשטיין חברה בהנהלת איל"ן הארצית ובוועדותיה השונות, שם היא תורמת מניסיונה העשיר ולוקחת חלק פעיל ומשמעותי בקביעת מדיניות ובהתוויית דרכה של העמותה. בזכות המודל שהציבה יש בסניף איל"ן חיפה כ – 200  מתנדבים מסורים המסייעים בפעילויות השונות.

רחל עזריה

פועלת רבות למען זכויות קשישים הגמלאים, מתוך נכונות, מסירות ונחישות כדי לקדם את זכויות הקשישים ולסייע להם בפתרון בעיות אישיות ובבעיות קהילתיות עירוניות שונות. רבים מהקשישים בהם טיפלה זכו לקבל את זכויותיהם והטבות שונות בזכות הפעילות הנמרצת רבת השנים של עזריה.

במהלך השנים בלטה דמותה של עזריה כפעילה רבת תושייה בהקמתה ובהפעלתה של המועצה הציונית בחיפה, כחברה מן השורה וכאחראית לנושא התרבות, להזמנת אורחים ושילובם המוצלח בדיוניה של המועצה הציונית. בהופעותיה הציבוריות, מיטיבה רחל להביע תמיכה נלהבת בהקניית השכלה גבוהה לאזרחים הוותיקים של חיפה ולאדם העובד בכלל. זה שנים אחדות שהיא מעבירה בהתנדבות ובהתמדה סדרות של שירי ארץ ישראל, מאז העלייה הראשונה ועד היום, במגמה להמחיש באמצעות השיר את ההיסטוריה של העם והארץ. היא מצליחה לרכז חומר היסטורי רב-ערך ולהעבירו בלשון רהוטה בריכוזים של דיור מוגן, במכללה לתרבות יהודית ועוד. עזריה הייתה שותפה במערכה לקדום תיקוני חוק שונים לביטול עיוותים בחוק הביטוח הלאומי, בעיות שבהם נתקלים ניצולי השואה ועוד.

פרופ' עמוס עציוני

נמנה על הבוגרים הראשונים של הפקולטה לרפואה בטכניון ומבכירי הרופאים בבית החולים רמב"ם. פרופ' עציוני כיהן כמנהל מחלקת ילדים ומנהל בתי החולים לילדים בקמפוס רמב"ם. לצד עבודתו כמומחה ברפואת ילדים, התמחה פרופ' עציוני בתחום האלרגיה והאימונולוגיה וקנה לו שם עולמי בנושא, בעקבות גילוי מספר תסמונות גנטיות חדשות. פרופ' עציוני חקר בעיקר את המחלות האוטואימוניות הגנטיות וגילה את הגנים האחראים על התסמונת. תגליותיו היכו בהדים את עולם המדע והביאו להבנה מעמיקה יותר ובהמשך לטיפול של המחלות הללו. הוא הוזמן להרצאות בכל רחבי תבל ושימש כנשיא האגודה האירופאית למחלות חסר חיסוני.

כיום חבר פרופ' עציוני בוועד ה –WHO   בנושא אימונולוגיה בילדים. פרסם למעלה מ-300 פרסומים מדעיים והיה הראשון בין בוגרי הפקולטה לרפואה לקבלת תואר פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה בטכניון. פרופ' עציוני היה מעמודי התווך בבניית בית החולים החדש לילדים ע"ש רות רפפורט, כיהן כמתאם הראשי לבנייתו ועמד בראשו עד לפרישתו לגמלאות. במשך למעלה מ-35 שנים משמש פרופ' עציוני כרופא האחראי במוסד "הלב הקדוש" בעיר, בו חוסים ילדים עם עיכוב התפתחותי קשה ביותר. בזכות יכולתו המקצועית הוא נותן לחוסים את הטיפול המסור בכבוד ושומר על מצבם הבריאותי וכל זאת בנועם ובסבלנות. במקביל יוזם קשר רציף עם ההורים והמטפלים באמצעים שונים, כדי לשפר את המצב ככל שניתן ולמנוע התדרדרות. פרופ' עמוס עציוני משלב בעבודתו, לאורך כל השנים, סבלנות וסובלנות אינסופית לערך האדם. בולט בו הפן האנושי ביחסי אדם לאדם, נתינה ותרומה לזולת ללא הבדל של לאום, דת וכו'.

יוכי פלר

הקדישה את חייה הבוגרים לפעילות ציבורית ולרווחתה של הקהילה. מילאה תפקידים בכירים בהתנדבות בתנועת ויצ"ו, כיו"ר סניף חיפה וכיו"ר ויצ"ו ישראל. פלר ראתה בתפקידיה אלה, שליחות ציבורית לקידום מעמד האישה ורווחת המשפחה, ופעלה רבות למען רווחת הילד בסיכון. ביוזמתה, נפתחו מחלקות חדשות בסניף ויצ"ו ובהן: הלשכה המשפטית, המחלקה למעמד האישה, מועדוניות לנערות במצוקה ועוד. בכל השכונות הנזקקות הוקמו מועדוניות טיפוליות לילדים, לאימהות ולסבים.

פלר פעילה לקרוב לבבות בין יהודים וערבים, פתחה קורס דירקטוריות משותף לנשים ערביות ויהודיות, ארגנה בר/בת מצוות לילדים אשר ללא העזרה לא היו חוגגים, השיגה עבור הילדים מתנות משמעותיות, הוציאה אותם יחד עם משפחותיהם לימי כייף. דאגה לארוחות לקשישים, צהרונים, בתים חמים לנערות במצוקה, הקניית מקצוע לנשים, לימודים לילדים ועוד. פעילותה הברוכה השפיעה רבות על הנוף החיפאי ועל הארץ בכלל אותה "חרשה" ללא לאות, ימים ולילות וכל זאת מתוך אהבה ורגישות. שימשה כנשיאת מועדון רוטרי חיפה, הגדול מבין מועדוני ישראל והשנה משמשת כיו"ר הוועדה הארצית לפעילות אפיק הקהילה.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com


עוד בחדשות