"אמא, היום שרנו בגן שירים שכתב חיים נחמד ביאליק!" מיכל קליין מספרת על החיבור לביאליק בהצגה שכתבה בהשראתו לפסטיבל הצגות הילדים שיתקיים בחיפה בחול המועד פסח.

"אם יש בטקסט מילים קשות מידי, אפילו כאלה שהילדים לא מבינים, אז מה? שישאלו! קרוב לוודאי שאם ההורים שלהם יטרחו ויחפשו את הפירוש, גם להם תהיה תוספת מרעננת לאוצר המילים." המחזאית, מיכל קליין, התחברה לנפש הנוסטלגית שלה ועל החומרים עליהם גדלה וכתבה קומדיה מוזיקלית בהשראת 'אלוף בצלות ואלוף שום' של ביאליק.




'זהב, בצל ושום דבר בכלל' בפסטיבל הצגות הילדים בפסח בתיאטרון חיפה. צילום: יוסי צווקר

'זהב, בצל ושום דבר בכלל' בפסטיבל הצגות הילדים בפסח בתיאטרון חיפה. צילום: יוסי צווקר

נפש נוסטלגית. קליין. אלבום פרטי

נפש נוסטלגית. קליין. צילום: רפי דלויה

תיאטרון חיפה מקיים זו השנה ה 26 את פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים בחוה"מ פסח 24.4-26.4 2016 במתחם תיאטרון חיפה ובמתחם האודיטוריום במרכז הכרמל. השנה יהיו 10 הצגות תחרות מקוריות בבכורה עולמית, תיאטרון רחוב עם מיטב המופעים מ 9 מדינות בעולם ומהארץ הפתוחים לקהל הרחב, רפרטואר מגוון של הצגות אורחות וגם- השנה לראשונה: מסגרת תחרותית גם של הצגות נוער. בין הצגות התחרות ניתן למצוא את 'זהב, בצל ושום דבר בכלל' מאת היוצרת המוכשרת מיכל קליין- קומדיה מוסיקלית בחרוזים בהשראת 'אלוף בצלות ואלוף שום' (מָקָאמָה מלאת הומור וחכמת חיים מאת חיים נחמן ביאליק) המספרת על עזרא, צלם הטלוויזיה חסר התשוקה, שנגרר בקושי ונסחב אחר נחמן, חוקר הארצות הסקרן ובעל הלב הרחב. מאז יצאו לדרך עבר זמן רב והם מחפשים, מחפשים, ולא מוצאים שום דבר עד שהם נתקלים במָזוֹנְיַה, העיר הנסתרת, שכל תושביה בשלנים לתפארת ומכירים כל תבלין, כל ירק וכל מאכל, אך להפתעתם של עזרא ונחמן, הם מעולם לא שמעו על… בצל.

מיכל, למה לבחור דווקא בביאליק?

אתחיל בציטוט של הבן הגדול שלי כשהיה בן ארבע. הוא חזר מהגן ואמר לי בשמחה: "אמא, היום שרנו בגן שירים שכתב חיים נחמד ביאליק!" תראה, אני בחורה אולד פאשן. יש לי נפש נוסטלגית- כל מה ששייך לתום של פעם, מעורר בי מיד את החשק ליצירה, והמוזה דוהרת לכיווני במהירות עצומה. הילדות והנערות שלי שזורות בביאליק, רחל ונעמי שמר. בבית שלנו היו תמיד תקליטים ומערכת סטריאו משוכללת. בתור ילדה, הייתי חוזרת מבית ספר, מתיישבת מול המערכת עם אוזניות גדלות (כי אסור היה אז לשמוע מוסיקה בקול בין שתיים לארבע), מניחה תקליט על הפטיפון ומקשיבה – אריק איינשטיין שר 'היא יושבה לחלון', 'יעקב ועשיו', 'תרזה יפה', עופרה חזה שרה 'יש לי גן ובאר יש לי' – ההברה האשכנזית הזאת, המילה 'דודי' במלעיל… זה ביאליק וזה פס הקול של הילדות שלי. ואיך ידעתי בעל-פה את 'הכניסיני תחת כנפך' לבגרות בספרות, אם לא מאריק? השירה העברית הישנה של ביאליק, רחל וגם המודרנית יותר – זאת של נעמי שמר, הם חלק גדול מההשראה שלי לכתיבה היום. אפילו בחירת השמות לילדים שלי, קשורה במשוררים. לבן שלי קראתי אוּרי – כי שירה של רחל המשוררת 'עקרה' הוא אחד השירים האהובים עלי – חודר ללב ומרגש. לבת שלי קראתי נעמי – על שמה של נעמי שמר שאותה ואת שיריה אני כל-כך, כל-כך אוהבת. לא, אין לי עוד ילדים שקוראים להם חיים או נחמן, אבל במחזה שלי קראתי כך לשתיים מהדמויות.

ומהיכן הגיע הרעיון להצגה?

לפני כשנה, פנו אלי נירית אהרוני שאני מכירה כבר המון שנים ואיתי בלייברג וישבנו בבית קפה. איתי סיפר שכבר הרבה זמן הם חולמים ליצור הצגת ילדים בהשראת הסיפור 'אלוף בצלות ואלוף שום' של ביאליק, ולא מצליחים לכתוב, והאם אני מוכנה לקחת עלי את אתגר הכתיבה. ברגע שאמרו 'אלוף בצלות ואלוף שום' נדלק אצלי בראש פרוז'קטור. לא היה לי שום רעיון לאן אקח את הסיפור ואיך אתחיל, אבל היה לי ברור שאכתוב בחרוזים ושתהיה לזה מוסיקה שתזרום גם דרך הטקסט המדובר וכמובן דרך שירים. ופשוט לא יכולתי לחכות – עוד באותו יום, כשחזרתי הביתה, התחלתי לכתוב.

איך הגעת לעולם הכתיבה?

מאז ומתמיד אהבתי לכתוב, לביים ולהופיע. כבר בתור ילדה בת 9, 10הייתי כותבת, מביימת ומופיעה בהצגות בערבי כיתה. אחרי הצבא, ב – 1993 התחלתי ללמוד בבית צבי. לא הייתי מהתלמידות שפונקו בתפקידים, ואז חשבתי שהייתי מאד מקופחת. השיא היה שבשנה ג', כשהתלמידים למעשה רק מעלים הצגות בפני קהל, לוהקתי לשתי הצגות בלבד ובשתיהן לתפקיד קטנטן של משרתת – וכך, גם ב'טרטיף' של מולייר וגם ב'תמהונים' של גורקי חטפתי סטירה על הבמה (במסגרת התפקיד, כמובן). הסטירות האלה היו משל לתחושותיי בבית הספר באותה שנה. אבל לא נכנעתי – חשבתי לעצמי שכדאי להפיק מהלימון לימונדה והתחלתי לשמש כעוזרת במאי וכמנהלת הצגות. לא היה קל. קשה במיוחד היה לראות את החברים מהכיתה מופיעים על הבמה כשאני זאת שמכניסה קהל, מסדרת להם רקוויזיטים, "זורקת" טקסטים בחזרות ומפעילה קיואים, אבל בדיעבד, זאת הייתה אחת השנים המלמדות והמתגמלות ביותר בחיי המקצועיים. למדתי תיאטרון לעומק ומכל אספקט אפשרי. כמה שנים אחר כך, כשבאתי לבקר בבית צבי, גרי בילו ז"ל, מנהל בית הספר, אמר לי שאף פעם לא היה לו ספק שאני שייכת לתיאטרון. "שחקנים", הוא אמר, "יש המון, אבל אנשים כמוך, שהתיאטרון והבמה זורמים להם בדם – יש מעטים."

את אוהבת לכתוב לילדים?

אני אף פעם לא כותבת לילדים. אין דבר כזה מבחינתי. אני כותבת לאנשים, בכל גיל. אני כותבת כך שהתוכן יפנה לכל אדם באשר הוא. אני שואפת לכך שכל אחד ואחת, בכל גיל ובכל מקום יכול ליהנות מהכתיבה שלי.

מה מיוחד בהצגה שלך ביחס להצגות אחרות בז'אנר?

אני חושבת שהחידוש בכתיבה שלי, הוא דווקא בחזרה לישן, לקלאסיקה של פעם. ודווקא שילוב של טקסט מעט מיושן, הוא חדשני וחשוב בעיני. אם יש בטקסט מילים קשות מידי, אפילו כאלה שהילדים לא מבינים, אז מה? שישאלו! קרוב לוודאי שאם ההורים שלהם יטרחו ויחפשו את הפירוש, גם להם תהיה תוספת מרעננת לאוצר המילים. התוכן היום מגיע לקהל של הילדים רק אחרי שטחנו אותו היטב בבלנדר, אכלו ועיכלו אותו. הצגה טובה בעיניי היא כזאת שהחוויה ממנה היא לא רק מיידית, אלא להיפך – לוקח זמן לעבד אותה בראש ותובנות יכולות לצוץ גם ימים אחדים אחרי הצפייה, או רק בפעם החמישית ששומעים שיר מתוכה. הייתי רוצה שלקהל שלי, יצופו דברים לאט, בתהליך – ושחווית הצפייה בהצגה שלי תלווה אותם לאורך שנים רבות.

מי עוד בין היוצרים ומשתתפי ההצגה?

זכיתי כשהצלחתי לגייס לטובת כתיבת המוסיקה להצגה את אלון נדל ועמוס עבר-הדני. את שניהם פגשתי לפני כמעט 20 שנה, בעבודתי הראשונה אחרי הלימודים ב'בית צבי', כששימשתי עוזרת לבמאי צדי צרפתי בהצגה 'בוסתן ספרדי' בהבימה. הם הגיעו לחזרות לקראת השלבים הסופיים לפני העלאת ההצגה – חלק מצוות של חמישה נגנים חלומיים. במהלך השנים מאז, נחשפתי לפרויקטים מוסיקליים שעשו יחד ולחוד, וכשחיפשנו מוסיקאים להצגה, החלטתי לפנות אליהם. להפתעתי ולשמחתי הגדולה, הם קראו את המחזה והסכימו מיד. עד עכשיו אני נרגשת כשאני מבינה שנגנים שניגנו עם אריק איינשטיין… שוב אני חוזרת לאריק איינשטיין, והיו חלק בכל הרכב אפשרי הנוגע להיסטוריית המוסיקה הישראלית, כותבים מוסיקה לטקסטים שלי – זה חלום מבחינתי.

שיהיה בהצלחה!

תודה.

 

"זהב, בצל ושום דבר בכלל. "

מחזה ופזמונים: מיכל קליין

בימוי: איתי בלייברג

מוסיקה מקורית: עמוס עבר-הדני ואלון נדל

שחקנים:

נירית אהרוני

אופיר וייל

איציק לילך

ורדי מוסקוביץ

מאור ממן

אלעד רביב

עוזרת במאי ומנהלת הפקה: ליאת אטלי

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחברה