"התגובות של הקהל להצגה הנוכחית מראות שלמרות שעברו עשרות שנים, ההצגה לא רק אקטואלית מתמיד, אלא שיש צימאון אצל הקהל לעיסוק בתיאטרון איכותי." המחזאי, יגאל אבן אור.

לפני תחילת ההצגה "פליישר" נערכה פגישה מרגשת מאחורי הקלעים של היכל התיאטרון במוצקין, כאשר בתה של דפנה צורי, מאי, פגשה את המחזאי, יגאל אבן אור, שהיה המורה שלה במגמת התיאטרון בבית הספר "רעות" לפני שנים. באותה הזדמנות זכה אבן אור לקבל זר פרחים ענק ובשורה כי המחזה יחזור להיכל בנובמבר.




פגישה מרגשת. צורי, שדה ואבן אור. אלבום פרטי

פגישה מרגשת. צורי, שדה ואבן אור. אלבום פרטי

הצגה מצליחה. פליישר במוצקין. אלבום פרטי

הצגה מצליחה. פליישר במוצקין. אלבום פרטי

ראיון עם הבמאי. פליישר. אלבום פרטי

ראיון עם הבמאי. פליישר. אלבום פרטי

כוכב ההצגה. דטנר וצורי. אלבום פרטי

כוכב ההצגה. דטנר וצורי. אלבום פרטי

ההצגה המצליחה של תיאטרון הקאמרי "פליישר" הגיעה השבוע להציג בהיכל התיאטרון במוצקין על פי הזמנתה של מנכ"לית ההיכל, דפנה צורי, שצפתה בהצגה, התרשמה מאוד ומיד הזמינה אותה למספר הצגות רצופות במוצקין. ההצגה שמככבים בה נתן דטנר, סנדרה שדה, דב רייזר ועוד נכתבה על ידי יגאל אבן אור ומספרת על אטליז של זוג חילונים בשכונה שהופכת ונהיית אדוקה. הקהל ישב מרותק במשך כשעתיים וחצי ובסוף ההצגה הריע ממושכות לשחקנים. לפני תחילת ההצגה נערכה פגישה מרגשת מאחורי הקלעים של היכל התיאטרון במוצקין, כאשר בתה של דפנה צורי, מאי, פגשה את המחזאי של פליישר, יגאל אבן אור, שהיה המורה שלה במגמת התיאטרון בבית הספר "רעות" לפני שנים. נרשמו חיבוקים והתרגשויות. באותה הזדמנות זכה אבן אור לקבל זר פרחים ענק מדפנה צורי ששמחה לבשר למחזאי כי רכשה עוד 4 הצגות לחודש נובמבר בעונה הבאה. לקראת ההצגות הבאות והצלחת 'פליישר' ערכנו ראיון קצר עם המחזאי יגאל אבן אור. 

יגאל אבן אור נולד בחיפה, סיים תיכון עירוני א', את השירות הצבאי עשה בסיירת אגוז, לאחר מכן סיים לימודי משחק בסטודיו של ניסן נתיב והוא בוגר החוג לפסיכולוגיה ובי. איי כללי באוניברסיטת תל אביב. את חייו בתיאטרון החל כשחקן בהבימה, הופיע בתיאטרון המסחרי ובהפקות קולנוע  וטלוויזיה. המחזה הראשון שלו "שש אחרי" הוצג בקאמרי ואחריו הגיע "פליישר" גם בקאמרי ואז "ילדי הנרות" בקאמרי ו"הנכד" בתיאטרון חיפה, "ווקמן" בתיאטרון סימטה ו"מכות" ו"לב חדש" בתיאטרון לנוער.

יגאל, מתי כתבת את המחזה ומאיפה הגיעה ההשראה או הרעיון…

המחזה נכתב בשנת שמונים וחמש של המאה הקודמת. לא הייתה  השראה או סיבה ספציפית לכתיבת המחזה. זה אף פעם לא קורה  אצלי. כל מחזה  שכתבתי הוא תמיד סיפור בדיוני ומומצא שלי ולא  דוקומנטרי, ובדיעבד אתה רואה  שהוא תמיד היה קיים שם בנבכי המוח הקודח ויוצא כשבא לו לצאת. הוא אפילו לא  שואל אותי. כמו הריון לא מתוכנן. לצערי היו יותר הריונות כאלה שהסתיימו בהפלה מאשר בלידה מוצלחת. פליישר, כך הסתבר בדיעבד, הוא האחד הילדים היותר מוצלחים שלי, אם כי אני אוהב את כולם.

מה הסיבה שהיא עולה שוב? האם היא עדיין אקטואלית?

ההפקה הקודמת בתיאטרון הקאמרי רצה משנת 93 עד שנת 2001 וירדה כשהאולמות עדיין מלאים, והמצחיק הוא שכמעט מיד התחילו לשאול אותי. "מתי  מחדשים את "פליישר"? זה  הרי כל כך אקטואלי"!? התגובות של הקהל להצגה הנוכחית מראות שלמרות שעברו עשרות שנים, ההצגה לא רק אקטואלית מתמיד, אלא שיש צימאון אצל הקהל לעיסוק בתיאטרון איכותי שאינו רק בידור ובריחה מהמציאות, אלא התמודדות נוקבת עם הבעיות היותר אקוטיות של החברה שלנו.

האם השתנה משהו בישראל מאז שעלתה לראשונה?

ישראל בהחלט השתנתה מאז ההפקה הראשונה. פוליטית היא הפכה להיות מדינה לאומנית יותר ודתית יותר.  המילה "הדתה" לא הייתה קיימת בלקסיקון הישראלי וזה אומר הרבה מאוד. היום אנחנו רואים את תהליכי "ההדתה"  בכל מקום וביתר שאת. במערכת החינוך, בצבא, בתקשורת, איפה לא? יש שחושבים שזה  מצוין ויש שחושבים שזה סיום החזון והחלום הציוני כפי שחזו אותו הרצל ואפילו ז'בוטינסקי!

האם המחזה נכתב על חיפה? לפי שמות הרחובות וכד'?

אמרתי שהמחזה אינו דוקומנטרי ובגלל שאני יליד חיפה לאנשים נדמה שהסיפור הוא חיפאי, גם בגלל שמות הרחובות החלוץ, הרצל והשומר שעד היום מתקיימים בהם בחיפה קהילות חילוניות ודתיות אחת ליד השנייה. הסיפור  הוא מומצא ויכול להתקיים בכל עיר ואם בישראל ושמות הרחובות הציוניים למהדרין שנכבשים על ידי הקהילה חרדית הם חלק  מהעיצוב האומנותי והרעיוני של המחזה.

מה ההבדלים בקאסט בין 2 ההצגות?

בשתי ההפקות הקודמת והנוכחית, כמו אגב בכל המחזות שלי שהוצגו עד היום, אני מאוד מקפיד לקבל את הצוות היותר ביותר שהתיאטרון יכול להעמיד לרשותי. זה  אצלי כמעט חוק  אחרת אני מעדיף שלא יעשו בכלל. לגבי ההפקה הנוכחית, תמיד אני שומע כל מיני יעני "פיינשמקרים" שתמיד אומרים לך שהם לא הולכים לראות תיאטרון בארץ אלא רק בלונדון או בניו יורק ולהם אני עונה- צוות השחקנים הנוכחי של "פליישר" עומד  בגאון ושווה  בכל פרמטר אומנותי לצוות הכי טוב שאתה יכול לקבל בניו יורק ובלונדון. לא פחות ואולי אף יותר. אני מאוד גאה בהם.

וכמובן ישנה השאלה המרחפת מעל "פליישר"….

כן. ידוע. יש כאלה שמאשימים אותי שהמחזה אנטישמי. להם אני יכול להגיד רק זאת, מבחינתי מה שכתבתי ב"פליישר", אי אפשר להיות יותר "יהודי" מהמחזה הזה. הוא כל כך ספוג יהדות ומכמה כיוונים ומגלם את הקביעה הנכונה ויפה: התורה- שבעים פנים לה! הפנים שכל אחד בוחר לעצמו הם שיגדירו את מה שנשקף ממנו במראה! כבר אמרתי פעם שאני המחזאי הכי חילוני שבכל המחזות שלו הוא רב עם אלוהים. יש יותר  יהודי מזה? ודבר  נוסף, בכל הצגה שלי שהועלתה עד היום על הבמה הרפרטוארית, קבור חלל צה"ל! יש  יותר יהודי ישראלי מזה?

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחברה