החיים לפי תורת האיזון

מה הקשר בין קריסת מערכות בגוף, מחלות, בעיות קשב וריכוז, היכולת לקבל והתפיסה שלנו של מושג האלוהות? לכל זה יש תשובה אחת: איזון או יציאה מאיזון. המטפלת שרית רוזנפלד מסבירה את מושג האיזון והחשיבות שלו לחיים שלנו




 

הוא יושב בכיתה, ספק בוהה ספק מנמנם, לעתים מתנועע בעצבנות על הכיסא, מבקש לצאת לדקה ולחזור, חוזר, הרעש של המזגן מפריע לו, לא מצליח להתרכז, הוא מתחיל לבצע את המטלה שניתנה לכלל התלמידים: משימת כתיבה. המשפט הראשון שהוא כותב מנוסח באופן רהוט, במשפט השני חסרה מילת קישור, במשפט השלישי המילים כאילו נמסות לתוך הדף, הכתב נהיה לא ברור, המסר מעורפל, הכול עמום, מבולגן בראש. ההשלכות הנלוות לכך הן… תסכול!

אם ננסה לאבחן את המתרחש בהתאם לתסמינים, ייתכן שנכריז: הפרעת קשב וריכוז!

היא מגיעה למפגש חברות, מספרת שהיא לחוצה בעבודה, עובדת בחברת היי-טק, היא נוסעת במסגרת התפקיד בכל כמה חודשים לכנסים בחו"ל, העבודה מתרבה ומתעצמת מיום ליום, היא עובדת שעות נוספות, לא מצליחה להדביק את הקצב, לחץ! קריסה! צינון קל מתפתח לדלקת גרון, בחילות, חוסר רצון לאכול, עייפות מוגברת שנמשכת שבועות מספר.

נלך לרופא והוא יאבחן מיד: מונונוקלאוזיס, דהיינו מחלת הנשיקה.

 

 

יציאה מאיזון נוצרת בעקבות קונפליקט פנימי בתוכנו, חוסר הרמוניה, פער בין המצוי לרצוי

יציאה מאיזון נוצרת בעקבות קונפליקט פנימי בתוכנו, חוסר הרמוניה, פער בין המצוי לרצוי

 

 

אם נדחק הצדה את האבחון הקונבנציונלי ונביט ממעוף הציפור, חולי גופני ונפשי והפרעות מסוגים שונים הם למעשה יציאה מאיזון.

יציאה מאיזון נוצרת בעקבות קונפליקט פנימי בתוכנו, חוסר הרמוניה, פער בין המצוי לרצוי, בין מי שאנחנו "מבפנים" ובין החיים כלפי חוץ.

בהפרת איזון אין בהכרח פן שלילי. הפרת איזון היא אות, סמן, נורה שנדלקת ומנתבת אותנו לשינוי, ליציאה מהקיבעונות, להתבוננות במסלול החיים ולדחף בנקיטת צעדים לקראת שדרוג עצמי.

 

האיזון ומושג האלוהות

 

מה מוביל ליציאה מאיזון? לרוב בעקבות האמונות המושרשות בדתות השונות, האדם תופס את המושג אלוהות כישות נפרדת המתפקדת לבד, בנפרדות, כלומר אלוהים פועל לבד, שולט בעולם ונפרד מאתנו.

כאשר אדם מנסה להזדהות עם אלוהות המוגדרת כך, הוא מנסה לנכס לעצמו שליטה בעצמו ובסובבים אותו ומשתדל לפעול לבד, בכוחות עצמו, שכן כך גדלה השליטה שלו.

גישה מוטעית זו מובילה לסכסוך פנימי של האדם עם עצמו, שכן אם קיימת נפרדות באלוהות ובקיום האדם, אזי קיימים המונחים רע וטוב, שלילי וחיובי, פחד ואומץ, שנאה ואהבה, אנרגיה נשית ואנרגיה גברית וכל אלה מופיעים בנפרד זה מזה.

וכך אדם מוצא עצמו נאבק בין היצר הטוב והיצר הרע הקיימים בתוכו, מחלק את העולם ל"טובים ורעים", מגדיר ומשייך ומנתח לפי קטגוריות, מכניס למגירות במוח, וכך נוצרים הקיבעונות, הדפוסים, המחשבות המעכבות שינוי, כלומר – יציאה מאיזון.

אך למעשה אלוהות היא איחוד, אחד, מכלול ההגדרות, שילוב של רע וטוב, שילוב של זכרי ונקבי, שלילי וחיובי, פחד ואהבה, וכל אלו משתקפים באדם בערבוביה, שכן כל אדם הוא "חלק אלוה ממעל".

מכאן שבכל אדם קיימות אנרגיה זכרית ואנרגיה נקבית, בכל אדם קיימים פחדים שאינם שליליים בהכרח כי לעתים מניעים לשינוי ולעשייה מחודשת, בכל אדם ישנם רע וטוב, פלוס ומינוס, עליות ומורדות, נתינה וקבלה.

נחדד ונסביר, לכל אדם יש במוח אונה שמאלית ואונה ימנית. האונה השמאלית אחראית להיבטים הלוגיים, המחשבתיים והיא מסמלת את הצד הזכרי שקיים בכל אחד מאתנו. האונה הימנית אחראית להיבטים האינטואיטיביים שלנו, ליצירה, לאמנות ומסמלת את הצד הנקבי שבכל אדם. לכל אדם שני צדדים – צד זכרי וצד נקבי.

מהי אנרגיה זכרית? אנרגיה זכרית היא הצורך להגשים, להביא לידי מימוש פיזי, בעולם החומרי. הצד הזכרי אחראי ליכולת הנתינה, היוזמה, העשייה והצעידה קדימה.

מהי אנרגיה נקבית? אנרגיה נקבית היא יכולת הקבלה, ההכלה והרגש, העולם המופשט.

בני אדם הם גופים המורכבים מאטומים ומחלקיקים רוטטים. מכיוון שהעולם נברא במאמר, "ויאמר אלוהים ויהי אור", העולם כולו בנוי מרטט. רטט הוא תדר, ולכן כל הברוא והקיים בעולמנו רוטט ובעל תדר. ישנם תדרים דחוסים כדוגמת חומר, ולכן כל חומר הנראה לעין הנו תדר דחוס – חפצים דוממים, צמחים, חיות, בני אדם. ישנם תדרים מאווררים יותר כדוגמת גלי קול וגלי אור. גם מחשבות ורגשות הנם תדרים.

התמקדות באנרגיה זכרית ובאנרגיה נקבית מובילה לתובנה שאנרגיה גברית היא תדר דחוס, חומר פיזי בעולם, כל מה שהעין רואה, מימוש, תדר הרוטט במהירות ויוצר חומר.

אנרגיה נשית היא תדר הרוטט באטיות ולכן אינו יוצר חומר פיזי הנראה לעין אלא חיות מופשטת.

בכל אחד מאתנו קיימות אנרגיות נשיות וגבריות בערבוביה. אנרגיה גברית אינה מתממשת ללא אנרגיה נשית. אדם יכול להציב יעדים בעתיד, לתכנן יוזמות למימוש בעתיד מתוך רצון הנובע מהאנרגיה הגברית, אך לא יוכל לממש תכניות ללא הימצאות בתהליך, ברגע, בהכלה של שלב א' לפני שיתקדם לשלב ב'.

 

הפרעות קשב וריכוז, מחלות מסוגים שונים והפרעות המשבשות את התפקוד היומיומי יכולות להתאזן ולהיעלם על ידי התמקדות בשמונה

הפרעות קשב וריכוז, מחלות מסוגים שונים והפרעות המשבשות את התפקוד היומיומי יכולות להתאזן ולהיעלם על ידי התמקדות בשמונה

 

אנרגיה נשית ואנרגיה גברית קשורות גם לנתינה ולקבלה. אדם העסוק בנתינה אינסופית מנסה להזדהות עם אלוהות שולטת. האל הוא מקור השפע והחסד, המקור הנותן והמעניק. הרצון לתת מבלי לקבל הוא רצון הנובע מן האגו המזהה את יכולת הנתינה כיכולת לשלוט. המשפט הרווח שאנו נוהגים להשמיע – "שתמיד נהיה בצד הנותן ולא בצד המקבל" הוא משפט בעייתי היוצר קונפליקט באדם, מכיוון שאדם המתמזג עם יכולת הנתינה מבלי לאפשר לעצמו קבלה, חווה חוסר איזון שכן הנתינה שלו מתבזבזת. אין כלי קיבול להכילה. עלינו להכיל תחילה את עצמנו, לשמש ככלי קיבול לעצמנו ורק לאחר מכן נוכל להעניק ולתת כדי לא לצאת מאיזון. אדם הנותן מבלי לאזן קבלה מרגיש מרוקן, מכיוון שכלי הקיבול אינו מתמלא מחדש.

כאשר קיים חוסר איזון, קיימת גם דיכוטומיה ברורה בין חלקי האלוהות הללו הקיימים באדם, נפרדות ברורה במקום איחוד. אדם מרגיש שהוא מסוכסך עם עצמו ונע בין אנרגיה נשית לאנרגיה גברית הקיימות בקרבו, כאשר האחת תמיד מאפילה על האחרת ואין סנכרון ביניהן.

 

איך נאזן בין אנרגיה זכרית לאנרגיה נקבית?

 

אפשר לפעול מתוך תנועה. הספרה "שמונה" מסמלת את האלוהות, את האינסוף האחד, שאינו נפרד אלא מאוחד.

מדוע הספרה מסמלת את השכינה האחת? בשמונה קיימים שני צדדים – זכרי ונקבי והאיזון ביניהם נוצר כאשר מגיעים לנקודה המרכזית של השמונה, נקודת ההצלבה שבה שני העיגולים של הספרה שמונה משיקים לזה לזה. נקודה זו היא הלב, המרכז, המקום המאוזן ביותר, הנקודה הסינגולרית, המקום שבו הרטט הדחוס של האנרגיה הגברית והרטט המופשט של האנרגיה הנשית רוטטים באיזון מוחלט.

כדי להגיע לנקודה זו יש לבצע הצלבות בין צד ימין לצד שמאל. ההצלבות הללו מאזנות.

בתנועות המחול הטיפולי ניתן לצייר את הספרה שמונה באמצעות כל חלקי הגוף. ריקוד השמיניות מאזן בין האונות במוח ומפגיש אותנו כל הזמן עם נקודת ההשקה, המרכז, הלב שלנו, המקום המאוזן ביותר, האחד המאוחד.

הפרעות קשב וריכוז, מחלות מסוגים שונים והפרעות המשבשות את התפקוד היומיומי יכולות להתאזן ולהיעלם על ידי התמקדות בשמונה.

בתנועות היוגה קיימות הצלבות רבות המתבצעות בין איברי הגוף, ההצלבה מפגישה אותנו עם נקודת המרכז שבשמונה.

במחול המזרחי התנועה החוזרת כמוטיב היא תנועת השמינייה המאזנת.

תלמידים החווים הפרעת קשב וריכוז במהלך שיעור ימצאו עצמם מציירים את הספרה שמונה על הדף באופן אינטואיטיבי, מבלי להבין מדוע הם עושים זאת. הם למעשה עוזרים לעצמם לחזור לאיזון מבלי משים.

השמונה מאזן ומאחד, מחזיר את האדם פנימה לתוך עצמו, אל האחד המאוחד.

 

הכותבת: שרית רוזנפלד, מטפלת באמצעות מחול, בוגרת סמינר הקיבוצים, עורכת לשון ומורה ללשון עברית, MA בבלשנות עברית, בוגרת אוניברסיטת בר אילן.

 

 

 

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחברה