"שרדתי את המיתון, שרדתי את מלחמת לבנון השנייה וגם את מלחמת המפרץ, מבצעים צבאיים שלא קוראים להם מלחמה אבל משתקים את המדינה, תקופות של פיגועים ומאבטחים צמודים ואת המונדיאל והאירוויזיון – ועכשיו אני נאלץ, בצער רב מאוד לסגור ולהיפרד מחיי הלילה ומהעיר התחתית!"

ג'קי המיתולוגי נכנע לגזרות הקשות של עיריית חיפה ומנהלת העיר התחתית ומחליט סוגר את ג'ק והאפונים אחרי שבועות. ה- מקום המיתולוגי של העיר נסגר!




נכנע לעירייה ומנהלת העיר התחתית. ג'קי רזון. אלבום פרטי

נתקבלו גזרות קשות. ג'ק והאפונים.

שרד את השיפוץ. תמונה של המקום מלפני שנה. צילום: ג'קי

אין אחד שחי בחיפה ולא מכיר את ג'קי. איזה ג'קי? יש רק אחד, ג'קי של ג'ק והאפונים המיתולוגי שמחזיק מעמד בחיי הלילה של חיפה מעל 30 שנה! את חיי הלילה של חיפה התחיל ג'קי בפאב המפלט המיתולוגי ששכן בתחילת רחוב סטנטון אליו סחף את מיטב הבליינים החיפאיים  ששלטו בעיר בסוף שנות השמונים. מהמלצריות האגדתיות והצוות הנודע וג'קי כמובן. האחד והיחיד. לאחר שנסגר המפלט האגדי המשיך ג'קי ופתח לא מעט מקומות כשהמקום שהפך את העיר שוב היה ג'ק והאפונים שנתן מפלט לבילוי אחר ומיוחד בחיפה של שנות התשעים והיה לשם דבר בארץ. בשנות האלפיים נסגר ג'ק בואדי סאליב ועבר למיקומו הנוכחי בעיר התחתית. בין לבין פתח ג'קי יחד עם שותפו אשר ממן את מועדון המרתף שהביא לעיר ולעולם הבילויים שלה משב רוח מרענן בהופעות רוק, ג'אמים, מופעי סטנד אפ של האומנים הכי גדולים בארץ וכמובן אווירה שאין באף מקום אחר.

וזהו. עכשיו זה נגמר. ג'ק והאפונים המיתולוגי נסגר כי לג'קי אין יותר כח להילחם בבירוקרטיה ובעיריית חיפה. לפני תקופה התלונן ג'קי כי פרנסתו נגזלת עקב השיפוצים הנרחבים והממושכים בעיר התחתית אבל חרק שיניים והמשיך לעבוד במקום שלו כי ככה הוא יודע וזה מה שהוא אוהב לעשות. השבוע הגיעו לג'קי דרישותיהם החדשות של אנשי מנהלת העיר התחתית והוא נכנע. אין לו כוח להילחם על המקום ועל העלויות הרבות והגזרות הקשות שאינו יכול לעמוד בהן.

עוד מקום מיתולוגי נסגר בעיר. ולא בגלל שאין לו לקוחות או שאין לבעלים רצון. הוא נסגר כי הכוחות ששולטים בעיר עושים זאת בלי להביט באדם הקטן. בכוח. בלי שום סנטימנטים, ראייה לעתיד או חיבוק להווה. סתם כך.

סיפור קטן שזכור לי מערב הגיוס שלי. חיכיתי בבית לכל החברים בערב לפני הגיוס, עם עוגה ענקית, כיבוד והרבה אלכוהול ואף אחד לא הגיע. החברה שלי יחד עם שני חברים טובים אמרו לי שאם כבר נשארנו ארבעתנו אז אולי כדאי שנקפוץ לג'קי למפלט לשתות בירה, לאכול איתו את העוגה ולחזור הביתה. כשהגענו למפלט קיבלה אותנו חדווה המלצרית האגדית בחיוך וחיבוק ואמרה לי מזל טוב ופתחה את הדלת למקום. בפנים חיכו לי 50 חברים שצעקו לי מזל טוב. זאת הייתה הפעם האחרונה שהפתיעו אותי במסיבת הפתעה שאחד ממארגניה היה ג'קי בעצמו.

הפעם ג'קי הפתיע אותי. הוא אף פעם לא נכנע. מקווה שיעמוד על הרגליים ויקבל חיבוק מפרנסי העיר. הם צריכים את ג'קי הרבה יותר ממה שהוא צריך אותם. הרבה יותר.

 

כך כתב ג'קי בפייסבוק שלו ביוני 2016

שלא תטעו לחשוב.אני משלם מחיר ממש כבד על מה שקורה בעיר התחתית עד אובדן הפאב שלי אבל אתם משלמים כול חודש על האוזלת יד והיהירות והחוסר הקשבה והחוסר מעוף של עירית חיפה שמוכרת לכם פיקציה שלא באמת קיימת.אני 30 שנה בעיר התחתית. ועם 12 מקומות בעיר ובחיים המצב של העיר התחתית לא היה כזה רע .אנשים פותחים מקומות בעיר מתוך ציפיה שאוטוטו הכול יהיה מושלם והמון ינהר לבלות בעיר התחתית אבל כול מה שהעיריה עשתה זה ניסוי ותהיה אם מצליח סבבה ואם לא נעשה משהו אחר לאף אחד אין באמת מושג כי כולם בלי יוצא מכלל חובבנים ואתם משלמים על החובבנות הזאת. אז שתדעו שהם מאכילים אתכם לוקשים אין לאף אחד המנהלת או בעירית חיפה מושג מה קורה וזה מתנהל כמו גן ילדים או בית ספר שיש בו וועדת קישוט ומה שחסר זאת רק המנורה האולטרה סגול.הם עושים אחת לכמה זמן אירוע כדי להגיד עשינו .מאוד אוהב את האנשים העוסקים במלאכה אבל אולי באמת כדאי לתת את התפקיד לאנשים שבאמת יודעים מה הם עושים כי כמו שזה נראה כרגע אתם הולכים לשלם עוד הרבה מאוד כסף על הפיקציה הזאת שנקראת קמפוס הנמל או כול שטות אחרת כמו אולי מתחם 21 ועוד כול מני נפיחות שעלו לאוויר וירדו באותה מהירות…

 

כך כתב ג'קי בפייסבוק שלו היום, 8 במאי

הגיע זמן פרידה

אחרי 30 שנה ו11 עסקי אלכוהול ואוכל, כולם בעיר התחתית – המפלט, המרתף, בית היין בציר 98, האיזי, הסינקופה וכמובן ג'ק והאפונים שנפתח לראשונה ב92 בוואדי סאליב ומאז 2008 שוכן במיקומו הנוכחי ברחוב יפו

אני נאלץ, בצער רב מאוד לסגור ולהיפרד מחיי הלילה ומהעיר התחתית

שרדתי את המיתון, שרדתי את מלחמת לבנון השניה (וגם את מלחמת המפרץ), מבצעים צבאיים שלא קוראים להם מלחמה אבל משתקים את המדינה, תקופות של פיגועים ומאבטחים צמודים ואת המונדיאל והארווזיון – לא תמיד היה קל אבל הצלחתי כל השנים להישאר עם הראש מעל המים.

ואז נולדה לה מנהלת העיר התחתית שאת דעתי עליה כתבתי כאן לא אחת כשהשיא, כידוע, היה השיפוץ, שנה ושמונה חודשים שבמהלכו נחתכו לי כ70% מההכנסות, שיפוץ שגרם לי להפסדים של מאות אלפי שקלים כשהפיצוי היחיד שהוצא לי היה ניקוי חלונות של הפאב בחינם (גם את זה לא קבלתי)

ועכשיו, כשהשיפוץ ברחוב סוף סוף נגמר, במקום לתת לעסקים להתאושש ולשקם את הנזק שהוא גרם החליטו אנשי מנהלת העיר התחתית (שכולם הונחתו לתפקיד ללא קשר לניסיונם או יכולתם למלא את התפקיד כראוי) על פרויקט חדש והפעם כולו על חשבון בעלי העסקים – שיפוץ חזיתות המבנים כשהמטרה להביא את כל העסקים לנראות אחידה, הם מצפים שאחליף על חשבוני את כל השלטים לפורמט אחיד שהכתיבו, שאחליף את כל הריהוט (שקניתי לפני שנה) לריהוט מוכתב, שאכניס את הסורגים (הקבועים) פנימה, שאחליף את החלונות, שאנקה על חשבוני את אבני כל הבניין, הם אוסרים על קירוי קבוע, ולקינוח עלי להעלים את מנועי המזגנים שהפתרון המבריק שהוצא לי הוא לסגור חצי מגלריית הישיבה שבתוך הפאב, לבודד אותה ולהכניס לתוכה את המנועים

אז זהו, נכנעתי, לא רוצה להיות חלק בתהליך שמנוהל ע"י אנשים חסרי מעוף, דמיון והבנה איך צריך להראות דאון טאון אמיתי שמכתיבים לי איך צריך להראות העסק שלי.

ג'ק והאפונים ייסגר אחרי חג שבועות

נעמתם לי מאוד, נהנתי להאכיל ולהשקות אתכם

תחסרו לי

מבטיח לשתף בדבר הבא אז אל תיעלמו לי

ג'קי.

 

וכך כתב לו החבר רמי בר מאור…

עצוב לי היום.

לעולם היין הכניסוני באהבה ענקית ובמקצועיות אינסופית Jackie Razon ואשר ממן בבר היין בציר 98 בעיר התחתית.

אבל…אבל עיריית חיפה שמנוהלת כועדת קישוט שבשטחה קיים אחוז העסקים הגדול במדינה לא מצליחה לעבוד עם התושבים ובעלי העסקים עצמם וחושבת תמיד שעליה להידמות לת"א. לצורך כך יצאה בתכנית גרנדיוזית "עיר תחתית" שנתן זכויות יתר והנחות כמדיניות לעסקים מאזור המרכז לבוא ולהקים עיסקהם בפרויקט למשך שנה בו בזמן שהקשתה עד מוות עם העסקים הקיימים. עברה שנה, העסקים המיובאים לקחו רגליהם וחזרו, ומ"עיר תחתית" נשאר רק תחתית.

עיר היא לא קרקס זמני אלא מרקם קהילתי חי של מגורים ועסקים שמתקיים לאורך שעות היממה. פרויקט "עיר תחתית" לא ניסה לרגע לעבוד בשיתוף, אלא שאב את החיים של העיר במחשבה כי כלכלית יוכלו העסקים הקיימים לעמוד בהוצאות. פרויקטים קרקסיים שכאלה נפוצים ומביכים, לדוגמה מתחם התחנה בירושלים ומתחם התחנה בת"א, גם הם פרויקטים בעייתיים נטולי קונטקסט ולכן מלאכותיים, אך לטובתם, קיים הבדל קרדינלי בהגדרת המרחב והזמן במתחמים אלו, כאשר ידוע לכולם כי זהו פתרון זמני.

הלכה לה העיר והלכה התחתית ואיתם אנשיה הטובים.

תודה ג'קי.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחברה