"נשבעתי שאעשה הכל כדי שהעוול שנעשה לך יטופל והמעגל ייסגר"

תיקון לחוק שעבר אתמול בכנסת קובע כי כל בתי הספר מחוייבים מעתה להחזיק במכשירי החייאה. "קצת מאוחר עבורך, אבל בזכותך ניצלו ויינצלו אחרים", אומרת אמה של בר ז"ל, שנפטרה מול תלמידי כיתתה מדום לב. אתמול היא סגרה מעגל של עצב מהול בתקווה. זהו סיפורה והוא חשוב לכל הורה




עמותת "הלב של בר", רשמה אתמול (שלישי) הישג עצום לאחר שבכנסת עבר בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק עזרה ראשונה בבתי הספר. המשמעות היא כי מעתה יהיו מכשירי החייאה בכל בתי הספר בישראל.

בר נפטרה לפני 9 שנים ב- 4.3.2009, מדום לב בכיתתה. זה היה ערב פורים בבית הספר, ובר ז"ל, בת 15, תלמידת כיתה ט', השתתפה בחזרות לנשף פורים. בר סיפרה שהיא לא מרגישה טוב והתעלפה. היא נפטרה מדום לב לצד חבריה לכיתה ומורותיה, שניסו להצילה. "בר יכלה להינצל אילו היה מכשיר החייאה בבית הספר, אולם לבר לא ניתן כל סיכוי לחיות" אומרת אמה, לימור הירשברנד, תושבת בית אריה.

אחד המקרים שהסתיים רק במזל גדול בסוף טוב, אירע בנובמבר 2016 בחיפה, כאשר תלמיד בכיתה א' התמוטט בבית הספר. בדיעבד התברר כי לילד היה וירוס, אולם הוא הגיע עד שריר הלב, וגרם לו לדום לב. רק במזל סייעה במקרה הזה החייאה רגילה, אשר בוצעה בתלמיד, היום בן 8 ולומד בכיתה ג'.

עמותת "הַלֵּב שֶׁל בַּר" הוקמה בשנת 2013 על ידי בני שרביט (יו"ר בהתנדבות) ולימור הירשברנד (מנכ"לית בהתנדבות ואמה של בר ז"ל) במטרה להגביר את המודעות לחשיבות של מכשירי החייאה (דֶּפִיבְּרִילָטוֹרים) בכל מקום ציבורי, ובבתי הספר בישראל.

בשנת 2014 בעקבות פעילות העמותה עבר חוק המחייב הצבת מכשירי החייאה בכל מקום ציבורי, וזאת לאחר חמש שנים בהם היה החוק "תקוע". ואכן כיום כל מקום ציבורי כמו קניון, איצטדיון, בנייני משרדים ועוד, מחוייב בהחזקת מכשיר החייאה על פי חוק.

אלא שגם לאחר שנכנס החוק לתוקפו – המשיכה העמותה להילחם – מאחר והחוק החריג דווקא את בתי הספר, כך שהם כלל לא היו מחוייבים עד אתמול להחזיק מכשירי החייאה בשטחם (!).

 

בר הירשברנד ז"ל. לא ניתן לה כל סיכוי. צילום מהאלבום המשפחתי

יש לציין כי עלותו של המכשיר המבדיל בין חיים למוות, מסתכמת בכ-4,500 שקלים בלבד.

אתמול כאמור עבר בכנסת התיקון לחוק המחייב את כל בתי הספר להחזיק בשטחם את המכשירים, כאשר 26 ח"כים מצביעים בעד החוק, אפס נמנעים ואפס מתנגדים. את החוק קידמו מספר חברי כנסת ובראשם הח"כ יעקב מרגי.

שרביט הנרגש אמר אתמול לאחר הדיון: "החשיבות של החוק החדש עצומה בעיניי, כיוון שתלמידים ילמדו בבית הספר מהו מכשיר החייאה ואיך להשתמש בו, ויוכלו להציל חיים במקומות ציבוריים, גם בתור מבוגרים".

בר הירשברנד ז"ל. צילום מתוך האלבום המשפחתי

 

לימור הירשברנד (משמאל) אתמול בכנסת, עם ח"כ יעקב מרגי  (במרכז) ובני שרביט. צילום: עמותת "הלב של בר"

 

ואילו בדף הפייסבוק של העמותה, כתבה הירשברנד פוסט שובר לב:

"לאחר מאבק ארוך אושרה בכנסת הכנסת מכשיר החייאה, לכל בתי הספר בארץ. לצערי עבור בר זה מאוחר, אבל בזכותה יינצלו חיים רבים. אני פונה אליכם הורים, קחו אחריות ! תחשבו שזה יכול לקרוא לכל אחד בכל גיל ובהפתעה !", כך כתבה.

האם שיתפה במכתב אישי אותו הקריאה לפני ימים בודדים מעל קברה של בתה.

וכך כתבה האם:

"ילדה שלי, 9 שנים חלפו ובמניין הימים האישי שלי 3,285 ימים, 78,840 אלף שעות בלעדייך, וזה כואב יותר מדי שנה.
היית אמורה להיות בת 23 ואני מדמיינת איך היית נראית. חיי נחלקים לימים שלפני מותך ואחרי. מנסה לזכור אותך בימים בהם חייכת אלי, למן הרגע הראשון בפגיה כאשר הושטתי לך את ידי… גדלת והתפתחת לילדה מדהימה קורנת אור ואהבה.
אם רק הייתי יודעת שזה יהיה החיבוק ביום הארור ההוא לא הייתי נותנת לך ללכת …

ברבי שלי החיים לעולם לא יהיו אותו הדבר בלעדייך. זוכרת את הריח ואת קולך. מזליפה מדי יום את הבושם שאהבת ובכל שיר שמתנגן שקשור בך אני מזילה דמעות. אותו לב שהתרחב נשבר לרסיסים קטנים והלב השבור הזה מודבק עם דבק ומדי פעם בפעם נושר רסיס… ובימים קשים נדמה ששום דבק לא יכול להחזיק את זה יותר והכל מתפרק…ואני כל כך מתגעגעת".

"הבטחתי על קברך אין ספור הבטחות", הוסיפה האם בפוסט המרגש, "שניפגש מהר, שלא אשבר, שאשמור על אחיותייך, שאהיה חזקה, הבטחתי לך שאצרח במקומך את העוול וחוסר הצדק שנעשה בחייך, ואת זה קיימתי חלקית. השבוע התבשרתי שיש חוק וגם בבתי ספר יהיה מכשיר החייאה – קצת מאוחר עבורך, אבל בזכותך ניצלו ויינצלו אחרים. נשבעתי לך שאעשה הכל כדי שהעוול שנעשה לך יטופל והמעגל ייסגר".

 

אמה של בר ז"ל, לימור הירשברנד. צילום מתוך עמוד הפייסבוק של "הלב של בר"

 

מעט רקע בנושא:

דום לב הינו אחד מגורמי המוות המובילים בישראל – אלפי אנשים בישראל מתים בכל שנה מדום לב.

במקרה של דום לב, חשוב לתת שוק חשמלי על ידי מכשיר החייאה (דֶּפִיבְּרִילָטוֹר) ב-4 הדקות הראשונות, כדי למנוע נזק מוחי וכדי להגביר בעשרות אחוזים את הסיכוי להציל חיים.

לאמבולנס לוקח בממוצע 8 דקות להגיע, ולכן חשוב שבכל מקום ציבורי יהיה מכשיר החייאה שעלותו כאמור זעומה, בכדי שגם עובר אורח ללא הכשרה רפואית יוכל להשתמש בו ולהציל חיים. מכאן גם חשיבותה העצומה של העמותה, "הלב של בר".


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com


עוד בחדשות