"בקיץ יש החמרה בסימפטומים של הלוחמים הסובלים מפוסט-טראומה"

רמב"ם: מדוע בקיץ תמיד יש עליה בפניות לוחמים משוחררים פוסט טראומטיים?




במהלך חודשי יולי-אוגוסט מורגשת עליה בפניות חיילים ולוחמים משוחררים הסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית (PTSD), עקב החמרה בסימפטומים, כך מדווחים במרפאת מטופלי משרד הבטחון של החטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם.

הטריגר בעונה זו של השנה, לדברי מומחי המרפאה, הם ימי השנה למלחמת לבנון ה-2 ומבצע "צוק איתן", אשר אירעו במהלך החודשים הללו ומעוררים אצל הפונים חוויות טראומטיות משנים עברו.

כ-720 איש מטופלים במרפאה הזו, גידול של 75% אחוזים בעשור האחרון, כאשר מחצית מהם מאובחנים עם PTSD, לרוב על רקע לחימה. בין המטופלים ישנם לוחמים מכל מלחמות ישראל – מאלו שנפגעו בקרבות ההתשה, ששת הימים, ויום כיפור, דרך מטופלים שנפגעו במלחמת לבנון הראשונה, בשנים של הלחימה בדרום לבנון, באינתיפאדה הראשונה והשנייה, מלחמת לבנון השנייה, ועד 'צוק איתן'.

צוות רמב"ם. תמונה: יחסי ציבור

בתמונה: אילוסטרציה של טיפול בחייל בחדר ההלם של רמב"ם.
צילום: בן יוסטר.

"בין הטריגרים החזקים להחמרה בסימפטומים הפוסט-טראומטיים הוא יום השנה לאירועים הטראומטיים, יום הזיכרון כמובן, ותקופות בהן יש תחושה של כוננות גבוהה יותר של מערכת הביטחון", מסבירה ד"ר יעל כספי, פסיכולוגית קלינית, האחראית על מרפאת מטופלי אגף השיקום, משהב"ט בחטיבה הפסיכיאטרית של רמב"ם, "בזמנים מתוחים, כמו למשל כשהחלה 'אינתיפאדת הסכינים' בספטמבר 2015, ובתקופות בהן שומעים לעתים קרובות את מטוסי חיל האוויר בשעות שונות ביממה, יש גל של פניות למרפאה ממטופלים ותיקים ויחסית יציבים, עקב החרפה בחרדה, בקשיי השינה, בזיכרונות החודרניים של אירועי העבר, ובפגיעה גורפת בתפקוד היום-יומי".

פוסט טראומה על רקע לחימה – בעיה חוצת מגזרים

מרפאת מטופלי משהב"ט בחטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם קיימת כבר קרוב ל-30 שנה. פניות למרפאה נעשות אך ורק דרך אגף השיקום של משהב"ט מחוז צפון, וכוללות אנשי כוחות הביטחון לשעבר – צה"ל משטרה ושירות בתי הכלא. צוות המרפאה מורכב מפסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, והוא כולל סטודנטים ומתמחים. עם גידול שנתי ממוצע של 50-60 מטופלים חדשים, שטווח גיליהם נע בין 80+ לשנות ה-20 המוקדמות, מטופלי המרפאה מהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית.

"אנו מטפלים באנשים שנמצאים בתהליכי תביעה על רקע נפשי, להם מגיע טיפול רפואי, או אלה שכבר מוכרים עם נכות עקב פגיעה נפשית", מציין ד"ר אייל פרוכטר, מנהל המערך הפסיכיאטרי ברמב"ם ומי שהוביל בעבר את מחלקת בריאות הנפש של חיל הרפואה, "הרוב המכריע של המטופלים הם גברים, עם ייצוג דומה לזה שבאוכלוסייה הכללית למשרתים מהמגזר הערבי – במיוחד דרוזים שחלה עליהם חובת הגיוס, והבדואים שמתנדבים לשרת. יש כמובן גם אנשי צד"ל מהקהילה הנוצרית בלבנון שהגיעו לישראל אחרי נסיגת הצבא בשנת 2000, ומיעוט של מתנדבים ערבים נוצרים ומוסלמים שרואים בגיוס לכוחות הביטחון חובה אזרחית. גם כמה מקרים של נשים טופלו אצלנו, הן על רקע אירועים שחוו במהלך השירות או בשל היותן לוחמות".

"ההתמודדות עם PTSD כרוני כרוכה בתהליך טיפולי ארוך, הכולל בנייה מחדש של יכולות וכישורים שהיו תקניים בעבר וכעת קרסו", מסכמת ד"ר כספי, "יש צורך בהמשגה מחודשת של הדימוי העצמי והקשרים הבין-אישיים הקרובים. אנו מוצאים שהדרך היחידה בה ניתן 'לנצח' את ה-PTSD, היא לבנות מחדש, יחד עם המטופלים, את המסוגלות האישית שמחזירה להם את היכולת להיות הבוס של חייהם".


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בבריאות