ללמוד תקשורת באקדמיה

נתחיל בשאלות בכמה שאלות: האם  טכנולוגיות התקשורת החדשות בכלל והרשתות החברתיות בפרט יוצרות או מגבירות את הנוכחות של חדשות מזויפות ושל תמונות מזויפות במרחב הציבורי?




 

איך יוצרים אמון בין המדיה לבין צרכנייה בעידן כזה? האם התקשורת עדיין משפיעה ועל מה? האם תם עידן הדפוס, האם תם עידן הרדיו ועידן הטלוויזיה האם הטלפון החכם הרג את כל המדיה שקדמו לו? האם באמת רוב האנשים שקוראים היום ספרים קוראים אותם באופן דיגיטאלי?

קרדיט לתמונות: אבי בן מוחה

ננסה לענות תשובה חלקית לשאלה הראשונה. חדשות מזויפות היו גם לפני עידן טראמפ, הוא לא המציא אותן אבל השתמש בהן בכל הכיוונים, גם למוטט מתחרים ואויבים ללא קשר לאמת וגם כדי לחשוף הטיות ועיוותים במקרה שהמידע נגדו. כולם מכירים את רס״ן שמועתי ממלחמת העצמאות שעלה לדרגת סא״ל במבצע סיני, לאל״מ במלחמת ששת הימים ודרגת אלוף במלחמת יום הכיפורים והוא לא יצא עדיין לגימלאות ככל הנראה. ההבדל הוא בכך שהמידע שהעבירו אז זרם בערוצי תקשורת בין אישיים, מפה לאוזן וכיום בטוויטר ובפייסבוק או באינסטגראם. אז מה יש לנו?  הרבה יותר חדשות מזויפות זורמות במהירות האור אבל מביאות חושך תקשורתי. כיצד לברור את המוץ מהתבן? את האמת מהשקר, לכך לא מספיק מאמר קצר, זאת תורה המחייבת למידה של מחקרים שנעשו בכלים מדעיים, שיטתיים ואמינים. ומעניין לעניין באותו העניין, האם התקשורת משפיעה? הבחירה של טראמפ בארצות הברית מלמדת שהתקשורת משפיעה ועוד איך. הנוכחות הבולטת והשערורייתית של טראמפ בתקשורת סייעה להכרתו ולהתקדמותו בקרב מצביעיו הפוטנציאליים מסבוב לסבוב בבחירות, תחילה בבחירה למועמדות לנשיאות של הרפובליקאים ולאחר מכן בבחירות הכלליות. מה שאפיין את מסע הבחירות שלו היה השילוב המוצלח בין המדיה השונים, הוא לא נטש אף אחד מהם לטובת האחרים אלא השתמש בתמהיל מורכב שהגיע לעיניים ולאוזניים של המצביעים המתאימים. המקרה של הבחירה של טראמפ הוא רק אחד משורה של נושאים שמחקר התקשורת עוסק בהם ומציע תובנות מצד אחד וכלים איך לבצע מסעי הסברה למטרות שונות באופן אפקטיבי. מסע הסברה אפקטיבי לא חייב למען ההצלחה להשתמש בידיעות מזויפות, הוא יכול להיות גם אתי ומוסרי ועדיין להתנהל באופן מקצועי והוגן לכל הצדדים.

קרדיט לתמונות: אבי בן מוחה

עם הופעתו של מדיום חדש, מייד נזעקים כל ה״מבינים״ והפרשנים להודיע לנו איזה מדיום מת באופן מיידי ואיזה מדיום ימות בעתיד הקרוב והנראה לעין. מחקר התקשורת מלמד אותנו שבניגוד לעצים המתים זקופים כאמירה השגורה, אמצעי התקשורת לא מתים, הם גמישים ומשנים תוכן או התנהלות וממשיכים לשרוד. הם שורדים מאחר והמדיה ה״חדשים״ לבקרים לא עונים באופן מושלם על הצרכים שהמדיה האחרים מספקים. הם מוסיפים ומרחיבים שימושים אבל לא ״הורגים״ או מוצאים להורג את קודמיהם. וכך מלמדים אותנו מחקרי החשיפה למדיה שהספר ואמצעי תקשורת מודפסים אחרים, כן גם עיתונים ובוודאי שבועונים לא מתו, הם קיימים וחלקם אפילו לא משתנים בצד ולמרות ההיצע הנרחב של מדיה מקוונים.

תשובות לשאלות מהותיות אלה שהן עניינם של אזרחים וכמובן של כל איש מקצוע ניתן, למצוא רק באמצעות מחקר אקדמי מעמיק ושיטתי. עבודה מקצועית בכל תחומי התקשורת על בסיס ידע אקדמי ומעשי רחב תוך לימוד  המחויבויות המשפטיות והאתיות של העיסוק במקצועות התקשורת ניתן לקבל רק במסגרת אקדמית נאותה. כדי להתמודד עם האתגרים של שהמציאות התקשורתית המורכבת נדרשת האקדמיה לעדכן את התכניות ולהכין את בוגריה לעתיד משתנה. הכנה לעתיד משתנה לא ניתן לרכוש בלימודי תעודה מזדמנים אלא במסגרת אקדמית עדכנית ואחראית.

תכנית הלימודים שמציעה המחלקה לתקשורת של המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן עומדת באתגר. תכנית הלימודים מותאמת להווה ולעתיד של סביבת תקשורת משתנה, מבלי לוותר על היסודות עליהם מושתתים לימודי התקשורת באקדמיה. החיבור לעשיה ולתעשייה  מביא את הבוגר  והבוגרת לתחילת קרירה מקצועית מבטיחה ומגוונת.

לאחר שנה ראשונה של מבואות אקדמיים ומעשיים הסטודנטים יכולים לבחור בין שתי התמקדויות: טלוויזיה ומדיה דיגיטאלית ושיווק, פרסום, דוברות, יחסי ציבור ורשתות חברתיות. במקביל ממשיכים כולם ללמוד קורסים המקנים כלי חשיבה וביקורת ויכולת ניתוח והעמקה של תופעות תקשורתיות. קורסים אלה מקנים את הכלים להבנה של מפת התקשורת וכיווני התפתחותה ועל אפשרויות ההשתלבות בתחומי תעסוקה עתידיים עם הכלים הבסיסיים שרכשו בלימודים המעשיים ובהתנסות המעשית הארגוני תקשורת.

בנוסף ללימודים למבקשים העמקה והתנסות נוספת מציעה התכנית קורסים והשתלמויות במסגרת תואר+. לסטודנטים מוצע לימוד מקביל ומשלים בבית הספר למקצועות הטלוויזיה של רשת (ערוץ 13), שימוש במדיה דיגיטאלית וברשתות חברתיות לקידום קמפיינים שיווקיים וכן לימודים לתעודת הוראה במשך שנה בלבד (שנה ד׳) אחרי תום הלימודים לתואר, במכללת גורדון שבחיפה.

הכתבה נכתבה ע"י פרופ' הלל נוסק –ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת

לפרטים נוספים: המכללה האקדמית כנרת 1-800-20-90-20

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com


עוד בחינוך