זוכרים את הנספים

חיפה ציינה את יום הזיכרון ליוצאי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל * כמאה מתלמידי העיר והוריהם הגיעו לטקס שצוין בהר הרצל בירושלים

 "ההגעה לארץ מאתיופיה לא היתה מובנת מאליה". צילום: מני אשטו

"ההגעה לארץ מאתיופיה לא היתה מובנת מאליה". צילום: מני אשטו

יום הזיכרון לנספי יהודי אתיופיה צוין השבוע במסגרת יום ירושלים, לזכר כ- 4,000 מיהודי אתיופיה שנהרגו במהלך המסע לארץ ישראל וההמתנה לעלייה במחנות הפליטים בסודאן בזמן "מבצע אחים".
בשנת 1977 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעלות את יהודי אתיופיה לארץ. בעקבות החלטה החלה עלייה חשאית של יהדות אתיופיה לארץ בסיוע המוסד, צה"ל והסוכנות היהודית שהיו שותפים למבצע ההצלה הסודי. יהודים רבים נוספים עלו מאתיופיה במהלך שנות ה- 80 במסגרת מבצע משה.
עולים רבים נאלצו ללכת ברגל, במסלול מדברי קשה. רבים מתו בדרך מתשישות, רעב ומחלות. אחרים נשדדו ונרצחו. גם במחנות אליהם הגיעו בסודאן לא היה מספיק מזון, לא היו מים ראויים לשתייה ולא טיפול רפואי נאות. הפליטים היו חשופים להתעללות החיילים והשומרים הסודנים. רבים מתו במחנות ממחלות ומגיפות, מצמא ורעב ואף התאבדו – ביניהם נשים שנאנסו ולא יכלו לשאת את הבושה. חלק מאלו שהצליחו להגיע לסודאן, גורשו חזרה לאתיופיה ונאלצו לעשות את כל המסע המפרך חזרה לביתם.
בכ"ח באייר, יום ירושלים, מציינת מדינת ישראל את יום הזיכרון לבני הקהילה האתיופית אשר נספו בדרכם לישראל. במסגרת יום הזיכרון, מוציאה מידי שנה תכנית "שילובים" בעיריית חיפה (התכנית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית) משלחת חיפאית לירושלים, הכוללת הורים ובני נוער העומדים בפני גיוס לצה"ל. המשלחת נוטלת חלק בטקס המסורתי בהר הרצל בירושלים, באנדרטה לזכר נספי סודן, בו משתתפים נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הקליטה וקייסים (ראשי העדה האתיופית). בנוסף, משתתפים בני הקהילה האתיופית במצעד הדגלים לציון יום ירושלים ומסיירים בכותל.
גבי נגוסי, מנהל תכנית שילובים בעיריית חיפה: "מדובר על יום כאוב מאוד בזיכרון ההיסטורי של העדה האתיופית. ההגעה לארץ לא היתה מובנת מאליה. רבים מבני הנוער שנולדו בארץ אינם מודעים למחיר שנאלצו הוריהם להקריב כדי לחיות במדינת ישראל. במסגרת תכנית שילובים אנו בעיריית חיפה שואפים לחזק את הזיקה התרבותית של הצעירים לארץ מוצאם וללמד אותם על הכאב שלהוריהם קשה לדבר עליו. המשלחת החיפאית מורכבת מצעירים העומדים בפני הגיוס לצה"ל, צעירים אשר קשרו את גורלם במדינת ישראל, וחשוב שיכירו גם את עברם".
נגוסי התייחס בדבריו גם למחאת יוצאי אתיופיה ולכאב המלווה את חברי הקהילה גם היום שנים רבות לאחר שעלו ארצה. "חבל שערים אחרות אינן מאמצות את מודל קליטה אותו פיתחה עיריית חיפה במסגרת תכנית שילובים", אומר נגוסי. "במקום בו נכשלו משרדי הממשלה הצליחה עיריית חיפה וזאת מתוך ההבנה אליה הגיעה כבר לפני עשר שנים כי רק חברי הקהילה מבינים באמת את צרכי הקהילה".
מחלקת שילובים בעיריית חיפה מעסיקה כ-24 עובדים אקדמאים יוצאי אתיופיה. אלה מאגדים תחת מטריה אחת את כל הפעילויות, התכניות והפרויקטים הנוגעים לקהילה האתיופית וזכותם אנו מביטים אל העתיד באופטימיות. כאן בחיפה העובדות מדברות בעד עצמן באחוז הזכאים לבגרות שגדל מאז הפעלת התכנית מ – 34% [בשנת 2005] ל- 70% [2014] ובאחוז המועסקים שעלה מ- 40% ל- 81%.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחיפה