"אין בתולות בקריות"

לנה בת ה-16 רוצה לעזוב את הקריות לטובת תל אביב. ומה קורה אז?




 

תרשמו לכם:

ב-8.11 יוצא הסרט "אין בתולות בקריות" למסכי הקולנוע. הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי שאירע בקריית ים לפני מספר שנים, צולם בקריה עצמה.

עלילת הסרט עוסקת בקרייה של פעם:

קריית ים היא כעיר משעממת ופשוטה, החופים ריקים, העסקים מדשדשים והנוער משתעמם למוות. לנה, היא בת 16, וכל מה שהיא רוצה זה לברוח לתל אביב ולהתחיל לחיות. אמה אירנה מעבירה את ימיה בציפייה שבית הקפה השומם שלה יתמלא בלקוחות אך לא עושה דבר בנדון. בת דודתה של לנה, תמר מתעקשת ללבוש שמלות של נסיכות ולשאול אותה שאלות אבסורדיות על אהבה. הזמן עומד מלכת, ונראה שחייה של לנה לעולם לא יתחילו".

 

אין בתולות בקריות. תמונה: יחסי ציבור

אין בתולות בקריות. תמונה: יחסי ציבור

 

עד שיום אחד, שמועה על בתולת ים ששוחה בחופיה של הקריה מעירה את העיר מתרדמתה. ראש העיר מציע מיליון דולר עבור הוכחה לקיומה של בתולת הים ועיתונאים מהארץ ומהעולם מציפים את הטיילת.

משתתפים: ג'וי ריגר, מיכאל אלוני, יבגניה דודינה, מנואל אלקסלסי, רמי הויברגר, ולדימיר פרידמן, יצחק פקר, אלון חמאווי, יוני מילס, מתן לקס, אלון ליאור.

 

 

 

דבר הבמאית:

״תן לי רק סיבה אחת טובה להישאר

הספינה כבר טובעת,

הים מקיף אותי מכל הכיוונים

אז תן לי רק סיבה אחת…״ (האחיות לוז)

"לפני כמה שנים נתקלתי בעיתון בסיפור השמועה על בתולת הים בקריית ים ועל פרס של מיליון דולר למי שימצא הוכחה לקיומה.

מעבר לקוריוז, בת הים, אישה עם חוסר תמידי, בתולה מעצם מהותה, התחברה לי מיידית עם דמות של נערה מתבגרת. אל תוך האגדה האמיתית שמעירה את קרית ים מתרדמתה, אלמנטים מגיל ההתבגרות שלי, נשזרו למטפורות שקשורות למיתלוגיה אודות בת הים, ומבט בוחן על איך הופכים להיות אישה בחברה שלנו".

"את בת הים אפשר לזהות לרגע כמעט בכל דמות בסרט, אך היא כמובן מהדהדת יותר מכל בדמותה של לנה. לנה מציבה את עצמה כנגד הדימוי המושלם של האשה. היא מגדירה את עצמה על ידי הצורך לברוח ממקום ילדותה, בכדי להיראות בעיניים אחרות, בכדי לעצב בעצמה את הנשיות שלה, ולא להיכנע לדפוסים הקיימים".

"הים בסרט, המסתורין שלו, הרחש התמידי שבו, הוא דמות בפני עצמה. הצילומים מציעים את העולם שמעבר, ומהדהדים את דמות בת הים מבלי להראות אותה אף פעם. השמועה על בתולת הים, שעוברת מאחד לשני, הופכת לנחלת הכלל. על פי הרגשות שהיא מעוררת, האינטרסים שהיא מבטיחה, המילה הראשונית הופכת להיות הרכוש של כולם, משנה את עצמה, מתפשטת, מתמזגת אל המציאות. כך, הפנטסטי עובר בצורה טריוויאלית, ומשתלב באגביות של היום יום".


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com


עוד בחברה