"אתה תמיד איתי, חרוט על העור שלי לנצח"

כמעט חודשיים אחרי הטרגדיה בה מצא את מותו הילד רוי מקריית ים, משתפת אמו את הקעקוע הטרי שעל זרועה – איור שמנציח את בנה הקטן. "אני יודעת שלא היית רוצה שזה יקרה…. שאם היית מבין מה יקרה היית נזהר….."




 

 

כמעט חודשיים חלפו מאז אותו יום שלישי ארור, בו נפל רוי מעוז ז"ל מהקומה ה-12 שבביתו בקריית ים, במהלך מה שמכונה 'משחקי אומץ'.

חודשיים בהם עצר הזמן מלכת עבור בני משפחתו של רוי הקטן, ובעיקר עבור אמו של רוי, בקי.

רק לאחר מותו גילתה בקי כי בנה כבר שיחק בעבר במשחקי אומץ ויום קודם לכן אפילו הצליח לעבור מחלון הממ"ד אל המרפסת, ללא ידיעתה כמובן.

ב- 20.11.2018, היום בו התרחשה הטרגדיה, הוא החליק בעת שעמד על אדן החלון ותכנן לעבור אל המרפסת.

רוי הקטן צנח אל מותו, מוות נוראי, מזעזע וכה מיותר, שהותיר רבים מההורים בכל רחבי הארץ, מוכי כאב ותדהמה.

 

הבניין ממנו נפל רוי ז"ל ב-20.11.2018. צילום: דוברות איחוד הצלה מרחב כרמל

 

מאז ניחתה עליה ועל בני משפחתה הטרגדיה הקשה, מעלה האם בקי כמעט מידי שבוע פוסט מטלטל וקורע לגזרים, שמותיר את המוני חבריה ועוקביה ללא אוויר לנשימה.

בתוך ים האבל והנסיונות למצוא מזור, אם בכלל יכול להיות כזה, לכאב שבאובדן ילד, ישנו גם כעס גדול על הסביבה, בעיקר על השכנים שראו וידעו על משחקי האומץ המסוכנים, בהם עברו הילדים מחלון לחלון, אבל משום מה לא חשבו לשתף בכך את הוריהם של הילדים.

לו רק היו דופקים על הדלת ומספרים, הכל יכל, אולי, להיראות אחרת….

במקום זה היא כאן. עם האובדן הכבד. עם הגעגוע והכמיהה המייסרת לבנה ובעיקר, עם החלל הנורא שהותיר אחריו.

חדרו של רוי  שקט ומסודר. ובכל בוקר כשהיא מתעוררת היא עדיין מברכת את בנה הקטן: "בוקר טוב, חיים שלי", אבל אין מי שיענה.

 

השכנים ידעו על "משחקי האומץ" אבל לא שיתפו ולא התריעו. בתמונה: רוי מעוז ז"ל. צילום מתוך פייסבוק בקי מעוז

 

לפני מספר ימים צרבה בקי את שמו של רוי על זרועה.

בקעקוע הטרי נראית אם המערסלת את תינוקה כאשר על זרועה כיתוב: 'תמיד איתי'  ומתחת, שמו של רוי הקטן, חרוט על העור באותיות אנגליות ומאוירות.

 

צרוב בעור לנצח. הקעקוע הטרי של בקי מעוז. צילום מתוך פייסבוק בקי מעוז

 

גם את הפוסט המצמרר שיובא כאן, שיתפה האם בקי, מאמנת אישית ומנחת סדנאות, בפייסבוק. 

"יום שלישי הארור הגיע שוב…

זו היתה שנה מטורפת עבורי. עשייה מלאה בדברים חדשים. אנשים חדשים. צמיחה. הנאה. מקום חדש וגדול כפי שרציתי תמיד. סדנאות. הרצאות. תהליכים. עסק שסוף סוף הגיע לנקודה הזו, שכל עצמאי מחכה לו.

רויצ'וק עלה לכיתה ו' מאיצוק בכיתה י'. אלינורי אמא לשתיים.

אני סבתא לשתי נכדות. טיולים. שמחות.

שיגרה כזו. כמו לכולם. החיים במלואם.

והנה סיומת שהכתה אותה בהלם והשאירה חלל.

לא כך תיארתי לי שאסיים את השנה.

שום דבר לא מכין אותנו למוות באמת.

אנחנו לא מתעסקים בזה ביום יום. פרידות הם חלק מחיינו אך למוות יש טעם אחר. זו לא פרידה זה חדלון!!!

אין יותר. לא יהיה יותר.

כאדם שעוסק בשנים האחרונות בתיקון ומתן עזרה וליווי אנשים בתהליכי תיקון של עצמם פתאום גיליתי משהו שאי אפשר לתקן. שאין לו פתרון. הוא ככ ודאי. עובדה מוגמרת שאין לנו שליטה עליה ואין לנו בכלל מה לעשות. מציבים לנו אותה ויאללה תסתדרו עכשיו!
פאק!!!  מוות  אי אפשר לתקן. אין לזה שום פתרון!! אני מחפשת. כל היום מחפשת פתרונות ואין!
לעזאזל אין!

 

בקי ורוי ז"ל. צילום מתוך פייסבוק בקי מעוז

 

"יצרת לנו חלל ילד שלי. בור ללא תחתית. חור גדול באמצע החיים והגוף נותר כאוב.

אני יודעת שלא היית רוצה שזה יקרה. יודעת שאם היית מבין מה יקרה היית נזהר.

נשגב מבינתי מה קרה שם ולמה זה בכלל קרה.

כל בוקר אני קמה. נכנסת לחדר שלך אומרת בוקר טוב חיים שלי. אתה לא עונה לי. החדר דומם. שום דבר לא זז. אין בלאגן. הגרביים לא זרוקות. המיטה מסודרת כפי שהשארתי אותה באותו היום.אני ממשיכה בפרוזדור לכיוון הסלון והוא ריק. כולם כבר הלכו ורק אני בבית בבקרים.

מדברת אלייך. לפעמים צועקת. לפעמים צוחקת. הרבה בוכה.

מרגיש לי שאני מאבדת את הדעת. מטורפת מגעגוע.

דואגת לך. איפה אתה כי אני לא לידך.

קטנציק שלי. התרגלתי לשאול אם אכלת. התקלחת. ישנת. התעוררת. הגעת. יצאת.

אוף….זה רק נהיה קשה יותר ויותר מאמי שלי.

הרגלים שאני לא רוצה להפסיק. לא יכולה להפסיק.

אתמול בן דוד שלי שלח לי תמונה (ראו כאן בצילום המצורף  – ק.ר ). היא כ"כ מדוייקת. מדוייקת עד כאב.

לא צריך להסביר הרבה. היא מביעה אותי. אותנו. את כולנו".

 

התמונה ששלח לבקי בן דודה. שימו לב למילים הכתובות

 

"החלל הזה נפער למימדים עצומים, זה ייסתם אי פעם?

לא יודעת.

מה שבטוח אני לא אשכח אותך אהבה של אמא

אתה תמיד תמיד איתי! חרוט על העור שלי לנצח!

2019 כאן .. ואתה לא……….. ".

כך חתמה האם את מילותיה.

 

יהי זכרו של רוי הקטן ברוך לעד.  

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com


עוד בחדשות