קיימת סכנה שהשואה תילמד בעתיד כסיפור מלחמה עתיק"

דברי פרופסור גרהארד ויינברג בן ה-91, מגדולי החוקרים בעולם בתחום חקר השואה וניצול שואה בעצמו בכנס "העתיד של עדויות השואה" שהתקיים אמש באקדמית גליל מערבי.




 

"אם לא יישמרו הארכיונים של מלחמת העולם השנייה ולא יעברו דיגיטציה  ישנה סכנה שבעתיד ילמדו את השואה  כסיפור מלחמה מהעולם העתיק", דברי פרופסור גרהארד ויינברג בן ה-91, מגדולי החוקרים בעולם בתחום חקר השואה ומלחמת העולם השנייה וניצול שואה בעצמו, בכנס "העתיד של עדויות השואה", שהתקיים אמש(רביעי) באקדמית גליל מערבי. בכנס השתתפו חוקרי השואה מהמובילים בעולם ושגריר פולין בישראל מארק מגירובסקי. את הכנס הוביל ראש החטיבה ללימודי השואה באקדמיית גליל מערבי ד"ר בועז כהן. פרופ' וינברג הגיע לכנס במיוחד מארצות הברית. פרופ' ויינברג חווה את "ליל הבדולח" כילד ונמלט עם משפחתו מגרמניה, חווה כמתבגר את הבליץ הגרמני באנגליה ובהמשך גילה את ספר ההמשך ל"מיין קאמפף" של היטלר.

מימין לשמאל דר בועז כהן ראש החוג ללימודי השואה, שגריר פולין בישראל, ולבסוף פרופ' ויינברג. צילום: עמירם ציונוב

לדברי פרופ' ויינברג, "הן השורדים והן הפושעים כבר לא עימנו. הבודדים שעוד חיים – הולכים ונעלמים. יש עוד מידע רב שמעולם לא נחקר על התקופה בארכיונים מודיעיניים של מדינות שלחמו במלחמת העולם השנייה. אם מסמכים אלו שומרו כראוי, נוכל לעשות להם דיגיטציה ונפיק מהם מידע הדרוש לנו כדי לשפוך אור על שאלות שעוד קיימות. אחרת נהיה בבעיה גדולה עם זיכרון השואה ומלחמת העולם השנייה, ונתחיל לעסוק בנושא עם מתודות הלקוחות מעולמם של חוקרי העולם העתיק".

ויינברג הסביר כי "מאז משפטי נירנברג והסיקור הגדול שלו הם זכו, אנשים בודדים בלבד עסקו בתיעוד נוראות השואה, ובאופן כללי הנושא זכה להתעלמות גורפת של אנשי אקדמיה. במשפטי נירנברג הוצגו כראיות מסמכים שנתפסו ועדויות של הפושעים בלבד, רק לאחר משפט אייכמן התחילו להתייחס לעדויות של הקורבנות ולדון באירועי השואה לפיהם. באופן די מוזר, חוקרי השואה וחוקרי מלחמת העולם השנייה עסקו בנושא בצורה נפרדת, כאילו הלחימה והשמדת היהודים היו שני אירועים שונים. עם השנים, הצלחנו ליצור הבנה שהמציאות במלחמת העולם השנייה כללה הן לחימה והן השמדה מכוונת של יהודים, ועם השפעות הדדיות מלאות אחת על מאמצי השנייה".

פרופ' ויינברג. צילום: עמירם ציונוב

בכנס שנערך, כאמור, באקדמית גליל מערבי הוענק אות 'נאמן זיכרון השואה' למשה פורת, שורד שואה שהשתתף בעשרות מסעות לפולין עם בני נוער ויצר איתם קשרים ארוכי טווח לאחר המסע המשותף לאתרי הזיכרון.

פרופ' ויינברג. צילום: עמירם ציונוב

ראש התוכנית ללימודי השואה באקדמית גליל מערבי, ד"ר בעז כהן: "כחוקרי שואה ראינו שככל שהשנים מתקדמות יש פחות ניצולי שואה אך יש עדויות רבות, החל מהעדויות הראשונות שנגבו כבר במהלך השואה ולאחריה עד היום ממש. אך כיצד יש לקרוא או להקשיב לעדות של ניצול? השאלות האלו מעסיקות חוקרי שואה יהודים ולא יהודים ברחבי העולם, ובאקדמית גליל מערבי לקחנו על עצמנו להוביל שיח אקדמי שיעסוק בעדויות השואה. זהו הכנס הבינלאומי החמישי שאנו מקיימים בנוכחות החוקרים המובילים בעולם והוא מהווה במה עולמית מרכזית לחקר עדויות השואה ויחס לשאלות מוסריות בשימוש בעדויות בדגש על עדויות ילדים, וכמובן גם בהוראת ילדים במאה ה-21 בעזרת עדויות השואה".

נשיא האקדמית גליל מערבי, פרופ' נסים בן-דוד: "בתקופה זו שבה ניצולי השואה הולכים ונעלמים מן העולם, קיימת חשיבות עליונה למתן במה בינלאומית לנושא. החטיבה ללימודי השואה באקדמית גליל מערבי נמצאת בחזית המחקר העולמי בנושא השואה, מחקר המתמקד בזיכרון ובתיעוד אותה תקופה חשוכה, ודרכה מסייע להבין את הזהות הישראלית בזמננו".

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך