היום: דיון בעתירה נגד משרד החינוך בנושא גביית יתר של תשלומים

היום ידון בג"ץ בעתירה כנגד היתרי משרד החינוך לגביית תשלומי הורים בבתי ספר תורניים וייחודיים – ועבור בגרויות ומגמות לימוד: "הנתונים מצביעים על הקורלציה הברורה בין גביית תשלומי הורים לבין יצירתן של מערכות חינוך נפרדות לאוכלוסיות חזקות ומוחלשות"




 

הקליניקה למשפט ומדינות חינוך של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, הגישה עתירה בחודש מאי 2018, בשם כ-150 עותרים לרבות האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת ידיד – מרכזי זכויות בקהילה, הלה למען החינוך בשכונות ועיירות פיתוח, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ח"כ פרופ' יוסי יונה ומר פיצי' דובינר בשם מטה המאבק למען חינוך חינם, כנגד חוזרי מנכ"ל משרד החינוך המתירים גביית תשלומי הורים בניגוד לדין עבור תכניות לימוד נוספות בבתי ספר ייחודיים ותורניים, גביית כספים ללימודי הליבה ולבגרות בסכומים המגיעים לאלפי שקלים ואף למעלה מ10,000 שקלים ותשלומים עבור רכישת אמצעי קצה טכנולוגיים המשמשים ללימודים עצמם ועוד.

 

גביית יתר בבתי הספר התורניים והייחודיים ועבור בגרויות ומגמות לימוד. צילום: אילוסטרציה

 

בהודעה מעדכנת שהוגשה לקראת הדיון הצפוי להתקיים בבג"ץ היום (שני), הציגו העותרים נתונים נוספים המחזקים את טענותיהם בעתירה המתמקדים בשלוש טענות מרכזיות: הראשונה היא שהמשך המצב הקיים מעלה חשש להיווצרות מערכות חינוך נפרדות לבעלי מעמד סוציואקונומי גבוה המבקשים לרכוש שירותי חינוך איכותיים, כפי שנכתב בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. על פי דו"ח זה, קיים מיתאם ברור בין גובה תשלומי ההורים שגובה בית הספר לבין ההרכב הכלכלי-חברתי של התלמידים הלומדים בו. כלומר, בתי ספר לתלמידים חזקים יותר גובים יותר כסף בהשוואה לבתי ספר לתלמידים מוחלשים.

הטענה השנייה של העותרים מתמקדת בטענה שהאישור של משרד החינוך לגבות תשלומי הורים חריגים יוצרת מצב שבו בתי ספר גובים סכומי כסף נוספים מבלי להגדיל בפועל את שעות הלימוד.

הטענה השלישית מציגה הוכחות שמציגים העותרים על פיהם משרד החינוך מעניק היתרים גורפים לגביית תשלומים עבור מגמות לימוד (החל ממדעים, ביולוגיה וכלה באומנות ותיאטרון) באופן האסור על פי דין ובסכומים המגיעים לאלפי שקלים.

 

צילום אילוסטרציה

בשורה התחתונה, טוענים העותרים, ניתוח של נתוני התקצוב המפורסמים באתר שקיפות תקציבית של משרד החינוך של מספר מוסדות חינוך מעלה כי בשנת הלימודים תשע"ז (השנה המאוחרת ביותר שיש בעניינה נתונים) תוקצבה בממוצע כל כיתה בתיכונים השש שנתיים שנבחנו בתוספת נדיבה של כ17-28 שעות הוראה שבועיות פרונטליות מטעם המדינה. "תקצוב עודף זה מצביע על העדר צורך חינוכי ממשי בגביית שעות תל"ן. בידי מוסדות החינוך די משאבי הוראה בכדי לעשות בהם שימוש לצרכים פדגוגיים רחבים כגון פיצול שעות, תוספת להקבצות, תוספת שעות הוראה במידת הצורך וכו'. המשמעות הינה שאותם בתי ספר, שעל אף היותם ציבורים מנוהלים על ידי רשתות פרטיות, גובים כספים מההורים ומקבלים תקצוב מהמדינה מבלי שהם מעניקים תמורה לתלמידים עבור כספים אלו".

"בהודעה שהגשנו לקראת הדיון הראנו כי הנתונים העדכניים מצביעים על הרחבת גבייה של תשלומי הורים עבור 'לימודים' בניגוד לדין, המובילים לחלוקת מוסדות החינוך הציבוריים לאלו שיש להם ואלו שלא", אמר עו"ד הרן רייכמן.

עוד עומד הדו"ח על הקורלציה שבין ההיתר לפעול כמוסד חינוך ייחודי על אזורי, מוסד עליו חלות הוראות החוזר הנתקף בעתירה, לבין רכישת שירותי חינוך פרטיים ועודפים לאלה שמספקת המערכת הציבורית:

"נציין כי בקבוצת בתי הספר בחינוך היסודי הממלכתי יהודי הרגיל, שסכום הגבייה שאושר להם עולה על 2,000 ש"ח (81 בתי ספר) נכללים 54 בתי ספר שקיבלו ממשרד החינוך אישור לפעול כמוסדות חינוך ייחודיים על אזוריים. … הסכום המרבי הממוצע שאושר לבתי ספר אלה לגבות עמד בשנת תשע"ח על כ-7,500 ש"ח בשנה. מצב זה מעלה חשש להיווצרות מערכות חינוך נפרדות לבעלי מעמד סוציואקונומי גבוה המבקשים לרכוש שירותי חינוך איכותיים".

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך