מומחה מאוני' חיפה: "השקט שבו מתקבלות הכרזות על מצב חירום מוזר ומדאיג"

"להכרזות אלה ישנן השלכות משטריות, משפטיות וחברתיות מרחיקות לכת", אומר המומחה ד"ר נדב דגן מאוניברסיטת חיפה




 

מליאת הכנסת היוצאת החליטה בשבוע שעבר להכריז פעם נוספת כי קיים במדינה מצב של חירום.

"למעשה, הממשלה והכנסת מכריזות מידי שנה או מספר חודשים על מצב חירום. כך נמשך מצב החירום ברצף כבר יותר מ-71 שנים, ממש מקום המדינה. הכרזות אלה עוברות שוב ושוב ללא דיון ציבורי של ממש, וגם בעולם האקדמי ובזירה המשפטית כמעט לא הוקדשה לכך תשומת לב. השקט שבו מתקבלות ההכרזות על מצב חירום מוזר ומדאיג, משום שלהכרזות אלה השלכות משטריות, משפטיות וחברתיות מרחיקות לכת", כך אומר ד"ר נדב דגן ממרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון, באוניברסיטת חיפה.

לדברי ד"ר דגן, במצב חירום מוסמכת הממשלה לבטל ולשנות את חוקי הכנסת ולהוציא תקנות חדשות הדומות במעמדן לחוק.

 

ד"ר דגן מאוניברסיטת חיפה: "הכרזות אלה עוברות שוב ושוב ללא דיון ציבורי של ממש" – בתמונה: בניין אוניברסיטת חיפה 

 

"מעבר לכך, מספר חוקים בעייתיים במיוחד חלים רק במצב חירום. דוגמה בולטת אחת היא חוק המעצרים המנהליים. דוגמה אחרת היא חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. החוקים הללו נותנים לממשלה סמכויות שאינן מקובלות במשטר דמוקרטי ונמצאות במתח עם שלטון החוק. כך, למשל, המדינה הוציאה צווים כלליים, המתפקדים למעשה כחוקים, בעניינים שאינם קשורים למצב החירום: משק הדבש, ייצור ומכירה של לחם, של פיתות ושל מצות, מוצרי חלב, גידול ושיווק ענבים, ייבוא וייצוא של יהלומים, אספקת גז בישול, מונים למוניות, ענייני תכנון ובנייה ואפילו פעילות בנק הזרע. 21 צווים כאלה עדיין בתוקף", אמר.

ד"ר דגן אף ציין כי הממשלה והכנסת עשו שימוש בלתי-ראוי בסמכויותיהן. "בתי המשפט אמנם מילאו תפקיד חשוב בשימור שלטון החוק וזכויות היחיד, אך כשלו בפיקוח על השימוש בסמכויות החירום בישראל. ממילא אין די בפיקוח המשפטי, ויש צורך דחוף בדיון ציבורי ער לקראת סיום מצב החירום המוכרז בישראל", סיכם ד"ר דגן.

 

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך