הואדי מתעורר לחיים

במשך שנים לא ציינה חיפה את אירועי ואדי סאליב. השבוע, 60 שנים אחרי המחאה החברתית ההיא, בברכת ראש העיר קליש ובסיוע סגן ראש העיר חיון יזמה נעמה לזימי טקס לציון המאורעות שפרצו בחיפה ושינו את פני המדינה כולה * הטור של אלירן טל


האם הילדים שלנו מכירים את השם יעקב אלקריף? כמה מאתנו זוכרים מה קרה בקפה רוזוליו בואדי סאליב בשנת 1959? האם למדנו בבתי הספר על האירוע המכונן הזה, המשמעותי כל כך? לא. לא למדנו. והילדים שלנו לא יודעים מי זה אלקריף ואפילו לא איפה נמצאת שכונת ואדי סאליב שבה נולדה מחאה חברתית משמעותית כל כך שדרשה להפסיק את הקיפוח, את אפליית המזרחיים ואת התנהלות מפלגת השלטון מפא"י.

ראשי הערים של חיפה בחרו להדחיק את האירוע הזה.

זה הזמן להנחיל את אירועי ואדי סאליב למורשת החיפאית ולהיסטוריה המקומית. תמונה: אלבום פרטי

אולי בגלל שהם שייכים לאותו ממסד מפא"יניקי? ייתכן מאוד. והנה השבוע, בעידן החדש של עינת קליש רותם, וביוזמה מבורכת של חברת המועצה והפעילה החברתית נעמה לזימי, צויין באופן רשמי, בפעם הראשונה מזה 60 שנים לאירועי ואדי סאליב.
עשרות באו לקחת חלק ביוזמה המקומית החשובה הזאת, הופיעו כמה להקות מקומיות ובעיקר מהערב הזה יצאה אמירה חשובה, בטח בתקופה הזאת ששוב הרחובות בוערים והמילה קיפוח צפה מכל עבר. ב 1959 אלה היו העולים ממדינות המזרח, כיום אלה יוצאי אתיופיה. התחושות, גם 60 שנים אחרי, אותן תחושות וגם הפעם המשטרה סופגת את עיקר הזעם.

בעידן החדש של עינת קליש רותם ובברכתה וביוזמה מבורכת של חברת המועצה ויו"ר מוזיאוני חיפה נעמה לזימי, צויין באופן רשמי, בפעם הראשונה מזה 60 שנים לאירועי ואדי סאליב. בתמונה קליש ולזימי .תמונה: אלבום פרטי

אבי, בן זוגה של לזימי, הוא משורר ואיש רוח. אני אוהב מאוד את כתיבתו המדוייקת. אחרי האירוע שיזמה רעייתו, יחד עם סגן ראש העיר דובי חיון, כתב אבי את הדברים הבאים: "אירועים היסטורים לרוב מתים להם בין דפי הלימוד או ניצבים דומם בדמות פסל או גלעד.

סגן ראש העיר הרב דב חיון נרתם לסייע ביוזמתה של נעמה לזימי וכך אמר: "גיבורי המרד, שנאבקו לאורך שנים ארוכות נגד אפליה, קיפוח וגזענות, זוכים סוף סוף להוקרה להם הם ראויים על אומץ לבם וההקרבה שלהם". בתמונה חיון ולזימי. תמונה: אלבום פרטי

לעתים אנחנו עורכים טקסים, אירועים וימי הנצחה כדי לשחזר ללא הצלחה תחושה או זיכרון שלרוב כלל לא היינו חלק מהם. נדמה לי שאמש באירוע 60 שנה למרד ואדי סאליב, התושבים שחיו בשכונה והשתתפו, הצליחו להעביר בסיפורים, במחוות ובהתרגשות הרבה כמה ניצוצות זיכרון גם למי שמעולם לא פסע בואדי, לא שמע את צעקות השבר או ראה את סבלם של התושבים עצמם."
הסקרים ניבאו לקליש הצלחה  ובסוף היא נושרת מהמירוץ בגלל התנהלות כושלת של הנהגת מפלגת העבודה. איזה סוף אכזר

אבי, בן זוגה של לזימי, הוא משורר ואיש רוח. אני אוהב מאוד את כתיבתו המדוייקת. אחרי האירוע כתב אבי: "אירועים היסטורים לרוב מתים להם בין דפי הלימוד או ניצבים דומם בדמות פסל או גלעד. אלירן טל 

ועכשיו, זה הזמן להנחיל את אירועי ואדי סאליב למורשת החיפאית ולהיסטוריה המקומית. להציג תערוכה מיוחדת בנושא הזה במוזיאון חיפה, להביא את תלמידי העיר לסיורים מודרכים בשכונה ולהזכיר לכולם את החלוציות שהפגינו תושבי חיפה. לפעמים אני תוהה למה הם לא יוצאים לרחובות, מכלים את זעמם ודורשים שינוי  בנושאים חשובים לא פחות. זיהום האוויר, למשל.
שבת שלום

יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com

עוד בלוקאל פוליטי