היומן של מיכל מתוך "חצי אני"

"כולם הרי יודעים שחיי הרווקות לאחר שנות השלושים ממש לא נראים כמו בסדרה סקס והעיר הגדולה. למה עולם הדייטים כזה מתיש, ולמה תמיד אני חושבת שאני יכולה לשנות את אלו שאומרים שהם לא מחפשים קשר מחייב?" הטור של מיכל שחר מתוך ספרה "חצי אני" בהוצאת "צמרת.

תכירו את מיכל שחר. שחר היא בת 38, עובדת במכירות, מתגוררת בנתניה, והיא רווקה. מיכל כתבה את הספר המצליח "חצי אני" בהוצאת צמרת לכל אלו שחושבים שרווקות בסוף גיל השלושים זה פיקניק, היא מחדדת לנו שממש לא. 

היומן של מיכל:

"משום מה לא מפתיע אותי שהמוזיקה שמתנגנת לי בראש כרגע בזמן הכתיבה, זה שיר הפתיחה של 'סקס והעיר הגדולה'. כתיבת  הטור הזה גורמת לי להרגיש קצת אבל ממש קצת כמו קארי בראדשו. רק שפרט  לתלתלים, הבלונד והרווקות, אין לנו הרבה במשותף. אני לא ממש גרה בעיר הגדולה וסקס, תזכירו לי מה זה?"

"כולם הרי יודעים שחיי הרווקות לאחר שנות השלושים ממש לא נראים כמו בסדרה, אני לא מתעוררת ביקיצה טבעית , לוגמת בכיף את כוס הקפה שלי מול החלון, פותחת את הארון ובוחרת איזה שמלת שיק של ארמאני וסטיליטו של לובוטין ואז יוצאת לבראנץ' מפנק עם שלושת הבסטיז שלי".

 

ממש לא סקס והעיר הגדולה. אילוסלטרציה.

ממש לא סקס והעיר הגדולה. אילוסלטרציה.

 

"הבוקר שלי מתחיל בזה שהשעון המעורר בנייד צועק לי בעצבנות לפקוח את עיניי אך אני לא נכנעת לו ושמה על נודניק, ואז אחרי חמש דקות זה קורה שוב, וגם אז אני מסרבת בכל תוקף ושוב שמה נודניק, ואז אחרי חמש דקות זה קורה שוב ואני לא מוותרת ובפעם הרביעית הוא זה  שמתייאש ממני, ואני גונבת עוד חצי שעה של שינה וחלום מתוק, ואז מתעוררת".

"טוב, אני לא בדיוק מתעוררת, אלא עושה טובה לאומה שאני קמה בעצלתיים, תוך כדי מחשבה שאולי כדאי לי לפרגן  לעצמי יום חופש, אבל העובר ושב בחשבון הבנק שלי מזכיר לי שיש  לי שכר דירה לשלם. אז אני מתארגנת כמו רוח סערה ותוך חצי שעה מוצאת  את עצמי בפקקים מנתניה לתל אביב".

"בבניין שאני עובדת בו לא רואים נוף. לא של האמפייר סטייט, לא של מגדלי עזריאלי ולא של פארק הירקון. למעשה לא רואים כלום. המשרד שלי ממוקם מתחת לאדמה, אז אני רואה רק את הדפנות של האופן ספייס שלי וויטמין הדי שאני  סופגת  הוא מהאור הבוהק של הפלוריסנט".

 

ממש לא האמפייר סטייט. אילוסטרציה.

ממש לא האמפייר סטייט. אילוסטרציה.

 

"כך  עוברות  להן  תשע  שעות של  פאן, כשהשיא של היום הזה בדרך כלל מגיע בין השעות שתיים עשרה לאחת, ואני כמובן מדברת על  הדיון הכי חשוב במהלך היום והוא: 'מה אוכלים  לארוחת  צהריים'. כשמסתיים היום, אני חוזרת הביתה, וכמו רוב הרווקים והרווקות של  ימינו אני צוללת לתוך חיי הלילה  הסוערים, מדליקה את  הטלוויזיה וצופה 'בחתונה  ממבט  ראשון'. את הפסקות הפרסומות אני מנצלת לגלישה באפליקציית 'OK קיופיד', בניסיון לסדר לעצמי  'חתונה  מהמאץ'  הראשון', או זוגיות, או  דייט".

"להשיג דייט כיום הפך להיות יותר קשה מלעשות שלום עולמי. לרוב יש ריטואל קבוע, ה-'סמול טוק' הראשון של ה- 'היי',  ואז הוא שואל איך עבר היום. בן אדם, זה באמת  מעניין אותך? גם אם עבר עליי יום חרא, אני כמובן אשקר במצח נחושה וארשום 'מעולה'".

"אם צלחתי את השלב הראשון אנחנו עוברים לשלב הבא, וזה המעבר בערך על כל האפליקציות הקיימות בפון: וואטסאפ,  פייסבוק, אינסטגרם, ורק אם שרדנו את כל זה ובמקרה, ממש במקרה, יש לנו שעה פנויה להרוג בסוף השבוע אנחנו נפגשים".

 

קודם צריך לעבור את שלב האפליקציות. אילוסטרציה.

קודם צריך לעבור את שלב האפליקציות. אילוסטרציה.

 

"מילדותי זכורים לי שני דברים עיקריים: הראשון שבהם הוא שתמיד כתבתי, ממש מהאות הראשונה שלמדתי לכתוב פשוט לא הפסקתי, אך זה היה סוד שמור. כתבתי רק למגירה.  הדבר השני הוא שמגיל חמש חלמתי להקים משפחה ולהיות  אמא. שעות הייתי מבלה בדמיון על בן זוגי המהמם ועל הילדים שיהיו לנו. ואז חלפו להן השנים. זה  כמעט קרה לי בגיל מוקדם יחסית, עשרים ושתיים, לאחר ארבע שנות  זוגיות עם החבר הרציני הראשון אבל אז זה נגמר ונפרדנו".

"לאחריו חלפו להם עוד כמה וכמה בני זוג, רק מבלי ששמתי לב פיתחתי כישרון מיוחד ללקט את כל  ה-'מתאגרים' ואת ההזויים למיניהם, אבל ממש את ההארד קור שבהם. את כל אלה שבשבועיים הראשונים לקשר יכולתי להישבע שהוא ממש 'האחד', שעל פניו נראה הכי מקסים, כריזמטי, שרמנטי, בעל חוש הומור ועוד כל מיני  שטויות שרושמים באתרי הכרויות, שלא  נדבר על הסקס שהייתי בטוחה כל פעם מחדש שעליו כתבו את ה-'קאמה סוטרה'.  ואז  אחרי חודש  פתאום זה נגמר והבחור נעלם".

"חצי אני". מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

"חצי אני". מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

"זה אגב התסריט הטוב, התסריט הפחות טוב הוא על אלה שממש הייתי מתאהבת בהם בצורה עיוורת. אלה שחסומים רגשית והם לא  בנויים כרגע לקשר מחייב? וככה מצאתי את עצמי מעבירה שנתיים שלוש בתקווה שמשהו ישתנה, כי מי אם לא אני גיבורת העל, כליל השלמות, הבל החן והיופי שתגרום להם להשתנות ולהתאהב בי? ויהיה לנו הפי אנד ממש  כמו באגדות".

למה תמיד אני חושבת שאני יכולה לשנות את הבעייתיים? תמונה אילוסטרציה

"בפעם האחרונה שזה קרה לי, נשברתי, ואז ברגע של ייאוש, תסכול ורצון עז לנקמה התחלתי לכתוב את הספר שלי,  'חצי אני'. בהתחלה היה לו שם אחר, 'דייט  מהגיהנום'. רוב  הדייטים שלי זכו  לכינויים כגון  'הקוסם', 'הלא  אפוי',  'החנון' , 'המתקתק' וכו' ,אבל את מה שקרה עם כתיבת הספר לא צפיתי. לפתע הבנתי שאני כותבת את עצמי, אני כותבת מראה, חושפת את כל הפחדים שלי, את  הכמיהות שלי, את  אין ספור הטעויות שאני עושה בדרך. ומעל הכל, הבנתי שאני כותבת אהבה".

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין