מתמודדים עם שיתוק מוחין

יום העיון השנתי של מערך מכוני התפתחות הילד של כללית בחיפה וגליל מערבי הוקדש הפעם לשיתוק מוחין




 

במסגרת תוכנית העשרת ידע של הצוותים הרב מקצועיים של מכוני התפתחות הילד בכללית במחוז חיפה וגליל מערבי, הוקדש השנה יום העיון לנושא הקשה והטעון של מורכבות הטיפול בילדים עם שיתוק מוחין.

המפגש היה מרגש ביותר אך גם נשא מסר אופטימי לאחר שהקהל שמע את סיפורה של ד"ר הודיה אוליאל, סטג'רית בבית חולים קפלן. הודיה שכזכור ריגשה את כל עם ישראל בעת שהדליקה משואה ביום העצמאות, סיפרה לנוכחים על חייה כמי שעל אף ההתמודדות עם שיתוק מוחין הפכה לרופאה.

יום העיון נפתח בדברי ברכה לצוותים על ידי רונן נודלמן, מנהל המחוז. לאחריו הציגה ד"ר לילך שמר-מאירי, מ"מ מנהלת מערך התפתחות הילד את סיכום פעילות ומגמות לעתיד.

המפגש המקצועי החל בהרצאה מרתקת של עו"ס רינת דגן, על אלימות במשפחה וכיצד על צוותים רפואיים לפעול כשנתקלים בתופעה קשה זו.

 

צוות התפתחות הילד שארגן את יום העיון על שיתוק מוחין. צילום דוברות כללית

 

צוות היחידה להתפתחות הילד של כללית ביוקנעם הציג מקרה של טיפול בפעוט עם שיתוק מוחין. ד"ר בת חן פרידמן מנהלת המרפאה השיקומית לילדים ברמב"ם הציגה חידושים בטיפול בשיתוק מוחין. ד"ר אבי ברכר, רופא התפתחותי במכון ביוקנעם, שהינו גם איש תיאטרון ובמאי, הרצה על שיתוק מוחין בשירה, קולנוע והצגות.

שיתוק מוחין הוא שם כולל לקבוצה של הפרעות נוירולוגיות, בהן קיימת פגיעה במוח המתפתח (כלומר בתקופה העוברית, התקופה הסב לידתית או שנות החיים הראשונות).

ד"ר לילך שמר – מאירי מסבירה: שיתוק מוחין מופיע בשכיחות של כ-2-3 מקרים לכל 1000 איש והיא נמצאת במגמת עלייה עקב הגידול במספר הפגים הקטנים במיוחד (מתחת ל-1,000 גרם), ששורדים עם התפתחות הרפואה.

ישנם מספר גורמים להתפתחות שיתוק מוחין לדוגמא: מצוקה בלידה, העדר אספקת חמצן למוח, פגות עם משקל לידה נמוך (מתחת ל– 1,000 גרם), דימום תוך מוחי, זיהומים בהריון, חבלות מוחיות קשות בגיל הרך ועוד.

שיתוק מוחין מוגדר כפגיעה מוחית שאינה מתקדמת, אולם תוצאותיו משתנות ומחמירות עם גדילת הילד.

ההפרעה מתבטאת בעיקר בתפקודים המוטוריים והיא מלווה בדרך כלל בשיתוק הגפיים כשהפגיעה השכיחה ביותר היא ספסטיות, כלומר: שרירים מכווצים ונוקשים, יחד עם פגיעות נוספות, כדוגמת הפרעות ראייה, הפרעות למידה או לקות שכלית, פרכוסים, ריור, בעיות בליעה ואכילה, אי שליטה על סוגרים ועוד.

יש מספר סוגים של שיתוק מוחין והסיווג נעשה עפ"י הפיזור האנטומי, הפרעת התנועה והמוגבלות התפקודית.

לדוגמא: שיתוק מוחין ספסטי המי-פרטי (עוויתי של מחצית מאורך הגוף) מתבטא בנוקשות שרירים בצד אחד של הגוף ולפעמים התפתחות עקמת בעמוד השדרה. שיתוק מוחין ספסטי די- פלגי (שיתוק דו- צדדי של הרגליים) – בו קיימת נוקשות שרירים בשתי הרגליים. שיתוק מוחין ספסטי טטרפלגי (מעורבות עם מתח שריר מוגבר של ארבעת הגפיים), זהו הסוג החמור ביותר, חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו אינם יכולים ללכת או אפילו לשאת את הראש באופן יציב. הוא מלווה פעמים רבות בקשיי למידה בינוניים עד חמורים. שיתוק מוחין אטקטי – פגיעה מוחית שכתוצאה ממנה מושפעים היציבה ושיווי המשקל.

אין כיום טיפול שמרפא שיתוק מוחין, אך ישנם טיפולים אשר נועדו להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים של הילד.

הטיפולים התומכים כוללים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ושימוש בעזרים אורתופדיים שמטרתם שמירה על אורך השריר ועל טווח התנועה שלו. טיפולים תרופתיים והתערבותיים להקלה על נוקשות השרירים, כוללים הזרקות מקומיות של בוטולינום או משאבת בקלופן – במקרים בהם הספסטיות חמורה במיוחד.



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם ילדכם או מישהו בסביבתכם חווה חרם?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בבריאות