היומן של מיכל: האקס המיתולוגי

"לכל אחד הייתה מערת יחסים שהשאירה את חותמה. אנחנו נפגשנו באוניברסיטה בשיעור פסיכולוגיה חברתית, את הפסיכולוגיה לא ממש טרחנו ליישם, אבל את  הקטע החברתי בהחלט כן"; מיכל שחר כותבת הספר "חצי אני" בטור השבועי, והפעם הוא על האקס המיתולוגי

תכירו את מיכל שחר. שחר היא בת 38, עובדת במכירות, מתגוררת בנתניה, והיא רווקה. מיכל כתבה את הספר המצליח "חצי אני" בהוצאת צמרת לכל אלו שחושבים שרווקות בסוף גיל השלושים זה פיקניק, היא מחדדת לנו שממש לא. 

היומן של מיכל:

לעניות דעתי, לא  ניתן  לדבר על מערכות יחסים בלי לציין  אדם  מאוד משמעותי  וספציפי  שהשאיר את חותמו , גם לאחר עשרות שנים  שעוברות . אני  כמובן  מתכוונת לאקס המיתולוגי.  יש משהו  בו ( או בה , אני  כותבת בלשון נקבה , אך הכתוב  מתייחס  לשני המינים), שנשאר  שם לתמיד.  מה הופך אותו לכזה ? למען האמת אני חושבת שאין תשובה ברורה לכך.

לפני זמן לא כל כך רב יצא  לי לפגוש את שלי, כיום  נשוי באושר פלוס שניים. בתחילה לא זיהיתי  אותו , יש לו קצת פחות שיער על  הראש,  ומימדי גופו התעבו , אבל  כשהבטתי לתוך עיניו  ראיתי  בדיוק את אותו  ברק שזיהיתי וכבש אותי לפני שש עשרה שנה, ורטט  של התרפקות נוסטלגית  חלף בתוכי.

מערכת יחסים שהשאירה את חותמה.

מערכת יחסים שהשאירה את חותמה.

 

נפגשנו באוניברסיטה בשיעור פסיכולוגיה חברתית, את הפסיכולוגיה לא ממש טרחנו  ליישם , אבל את  הקטע החברתי בהחלט כן. היה לו שיער ארוך , מראה  רוקיסטי  עם קעקועים  וחיוך כריזמטי . מהר מאוד רכבתי איתו  על הקטנוע שלו  לעבר  השקיעה ברחובות תל אביב.  הגענו  לביתו  והוא ניגן לי בגיטרה , וככה  בזמן  שפרט לו על מיתרי ליבי, כבש  אותי.

אחרי שבועיים הוא  כבר לחש לתוך אוזני שהוא אוהב אותי,שאלתי שוב ושוב בחשש  שלא  שמעתי את  שלושת המילים  נכון , והוא  חזר " אני אוהב אותך". הוא  התכוון  לכך אף על  פי שהיה  קצת  מסטול . הוא  אהב אותי ואהב  גראס . אהב הרבה ממנו.

בזמנו  היה  את  השיר  של דין דין אביב , "אם תלך מי יחבק אותי ככה ?  מי ישמע אותי בסוף היום ?  מי ינחם  וירגיע  רק אתה  יודע .. "  ובכל  פעם  כשהייתי  מאזינה  לו , שמו  הדהד בראשי.  שנה  וחצי חיינו  באושר ובעוני (כמו  בשיר אחר ) , איתו  עישנתי  את הסיגריה  הראשונה  שלי ,  ישנו תחת כיפת  השמיים  והכוכבים, חוויתי  ולמדתי המון על  סקס . אך  היה אירוע  אחד  שככל הנראה  הוא זה שהפך אותו  למיתולוגי שלי , בערב  אחד  נכנסנו  לגן שעשועים , אני עליתי  על נדנדה  להנאתי  והוא טיפס  על אחד  המתקנים  ואז  קטף  שני  עלים מצמרת העץ , כשירד  אמר , "הייתי  חייב  להביא  לך  משהו  מלמעלה".  זה  היה קסום  להפליא . ואני  שמרתי  את  העלים  האלה  גם לאחר הפרידה שלנו  עד  שהתפוררו  מעצמם.

הרבה חוויות.

הרבה חוויות.

 

אז  למה  נפרדנו ? כי יום אחד זה נגמר , כלומר  נגמר לו , לבסוף מן הסתם שנגמר גם לי, הוא עבר לעיר אחרת, התחיל  ללמוד והכיר מישהי  אחרת , ובפעם  האחרונה שהייתי אצלו רבנו  את  המריבה הגדולה , זאת  שאין ממנה  דרך חזרה , זאת  שבה רציתי  להחזיר  את  הזמן  לאחור  ואת  המילים  לתוך הפה . אך  למרות זאת  היה שם  משפט  שנאמר מצידו שלימד אותי משהו  מאוד  חשוב על אהבה.

בזמן  שרבנו  ואני  ייבבתי  את  נפשי בייסורים קשים , צעקתי , "אתה לא רואה שאני נלחמת עליך?!"  והוא  ענה:  "מיכל , אהבה עושים  באהבה ולא  במלחמה".  ולאחר  שחתם  בכך , כבר לא נותרו מילים בפי .כי הוא צדק, אהבה  עושים רק באהבה .

לכל הנוטים להאמין שבאהבה ובמלחמה כל האמצעים  כשרים ,על אף פי  שזה נשמע רומנטי ואלמותי אז לא. אהבה שהיא טובה ובריאה אין צורך להלחם עליה.

אני חייבת  להודות  שאז  שתקתי  וגם מהר מאוד  שכחתי את  הנאמר,כי רוב שנותיי הייתי  רחוקה  מליישם  את שאמר . רוב הפעמים  מצאתי  את  עצמי  נלחמת על  קשרים זוגיים , או רודפת אחרי  האהבה,  והפיזיקה בעניין הזה היא מאוד פשוטה , כשרודפים  אחרי משהו , אז  רק  ממשיכים  לרדוף אחריו, לעומת  זאת  כשמשחררים , אז  קורים דברים  לא  צפויים  ונפלאים.

ועדיין, מה  זה השחרור הזה? אתם  מכירים  את  אלה  שבאים ואומרים לכם , "יאללה  תשחררי  אותו ?  נו יאללה  תשחררי " , מה אגיד לכם עכשיו  כשאמרתם , שחררתי  ,סבבה?  באמא שלכם,  תשחררו אתם.  זה עושה את  הפעולה ההפוכה , הדבר האחרון  שתרצו  זה לשחרר.

אז  איך כן ?  זה מגיע מבפנים  וזה תהליך, ההתאבלות  היא  חלק  חשוב והכרחי, זה עצוב  וכואב  שהבן אדם  שרציתם כבר לא,  וזה  ממש  בסדר  לבכות  על זה ולתת  לדמעות לשטוף  את הגוף ,  אבל  אחרי שסיימתם  לבכות ,ואפילו  תוך כדי תזכירו  לעצמכם  מי הנפלאים שאתם , שראויים  לאהבה  שאתם  כל כך רוצים  וכיצד  אתם  חושבים  שהיא אמורה  להיראות . תזכירו  לעצמכם  כי  מגיע  לכם . ותאמינו בזה כי באמת  מגיע  לכם  רק  מעצם היותכם .

אז  מה בכל זאת קסמו  של האקס  המיתולוגי , פרט  לזיכרון  בלתי נשכח מהעבר?  ככל  הנראה  הוא מלמד  אותנו  משהו שלא  נשכח  לעולם, ועל כך נודה לו תמיד . אז תודה  לא' .


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין