>>"> >>" /> ניוז חיפה והקריות » היומן של מיכל: חברים

היומן של מיכל: חברים

מיכל שחר בטור השבועי, והפעם היא מדברת על חברים: "אני  לא  יודעת מי  זה  שהגה את  הביטוי  שמשפחה  לא  בוחרים , אבל  הוא  טעה" >>>

תכירו את מיכל שחר. שחר היא בת 38, עובדת במכירות, מתגוררת בנתניה, והיא רווקה. מיכל כתבה את הספר המצליח "חצי אני" בהוצאת צמרת לכל אלו שחושבים שרווקות בסוף גיל השלושים זה פיקניק, היא מחדדת לנו שממש לא.

השבוע אני כותבת בהתרגשות  גדולה !  הטור  הזה מוקדש  לאנשים  שאני  ממש אוהבת , לחברים  שלי!  אם  יש  משהו  שאני  בהודיה ממש  גדולה  עליו , זה עליהם . על כל אחד  ואחת  מהם, על  ההשתקפויות  היפות והמזינות  שהם  נותנים  לי.

אני  לא  יודעת מי  זה  שהגה את  הביטוי  שמשפחה  לא  בוחרים , אבל  הוא  טעה.  גם כי  משפחה  באמת  בוחרים ,  אם   אתם  בענייני  קבלה, תוכלו לגלות  שאתם  בחרתם  הכל , אבל ממש הכל!  את  השם  שלכם , את  המשפחה  שלכם  וכמובן  את החברים שלכם.  והחברים שלי  ללא ספק  היו אחת הבחירות  החכמות שלי , גם אלה  שבמהלך  השנים  לא  שרדו איתי  את קשרי החברות, גם עליהם אני  מודה.  כפי שנאמר  : מכל מלמדיי השכלתי .

חברים.

חברים.

 

כשהייתי  ילדה , הייתי  דיי טום  בוי, פחות  התחברתי  לבנות , ובכיתה  ב'  מצאתי את  עצמי  מוקצית  על ידי  כל בנות  הכיתה , מי  היו  אלה  שנחלצו  לעזרתי ? הבנים  כמובן . אז  מצאתי  את עצמי  במלחמה של  הבנים פלוס אני , על כל הבנות .  לא  באמת  היו  במלחמה  הזאת  מפסידים  או מנצחים .   המפסידה  העיקרית הייתה  אני , שאמנם  הייתה  טום בוי , אבל  בכל  זאת  אהבתי  לשחק גם סטנגה וגם  בובות . ומצאתי  את  עצמי כזאת  באמצע , עומדת  על הקו התפר , לא שייכת  לאף צד. ובכל  זאת , לא הייתי  בודדה , תמיד הייתי חברה , והייתי  ה- חברה  ,זאת  שתמיד  תהיה  שם  כשצריך, זאת  שאפשר  להתקשר אליה בכל  שעה  , זאת שלעולם לא  תגיד לא כשצריך אותה . אגב, הרבה  מתוך  פחד  לאבד  את  הדבר  המקודש  הזה  שנקרא  חברות  אמת  וחוסר  הבנה שאני  לא צריכה לרצות  את כולם  בשביל שיאהבו  אותי.  בשנים  האחרונות  הבנתי  שמותר לי  גם להגיד  "לא " או  " לא  יכולה "  או  "לא  מתחשק לי  היום " והעולם  לא  נחרב. לא  רק  שעדיין  כולם חברים שלי ,  גם  הצלחתי  להגדיל  באופן  פורה  את  מעגל  החברים  שלי ,  וכולם  אוהבים אותי.

היה  דבר  קטן  אחד  שקצת הפריע  לי  במהלך  השנים  והוא  כמובן  , לספר ולשתף  חברים . למשל  על דייטים , ואז  לקבל  את  כל אחד  מהם  בגרסת ורדה רזיאל  ז'קונט . " מה את  לא מבינה? הבחור  רק  רצה לשכב  איתך ! " , " תפסיקי  להיות  תמימה" ,  "תפסיקי  לתת  מעצמך כל כך הרבה" , "תזרקי אותו"!  ואני  הייתי  יושבת ,  מאזינה  לבליל  הביקורת , ליבי שותת דם , אני בוכה  מבפנים, כאילו ,  "הלו ?  הלב  שלי  שבור  לרסיסים ואתם  מספרים לי איפה  אני  לא  בסדר?" ומצאתי  את  עצמי מתגוננת אין  סוף,  ומספקת  כמויות של  הסברים שלא  היו  מביישים  אף  עו"ד  שרוצה  להוכיח  את טענתו .  היום  בדיעבד , אני  יודעת  שכולם  אכן  צדקו , כולם  גם היו  קול  פנימי שלי , הם  הרי   המראות שלי. היום  אני  גם  יותר  סומכת  על  עצמי ,  אוהבת  את  עצמי  ובמקום ביקורת , אני  מקבלת  רק  תמיכה ופרגון.  ובמקום  לדבר ולהתגונן , למדתי  להקשיב.

משפחה כן בוחרים.

משפחה כן בוחרים.

 

דבר אחר  שטבוע  בי , ועדיין טעון  שיפור  מבחינתי  הוא היכולת  לקבל .  אני כמובן  יכולה  לתת ולהיות  שם עבור  כולם , ואני ידועה  בנתינה  שלי , אין  לה גבולות ,  אצלי  אין עד חצי  המלכות , אצלי  מקבלים  את  כל המלכות  . אך אם  מישהו  מהחברים  שלי  מציע  לי עזרה ,  אפילו  סתם  כך  כי  מתחשק לו , אני לרוב  אומר  שאין  צורך  ואני  מסתדרת  לגמרי  לבדי .  אני  באמת  יודעת  להסתדר  לבדי . אני חושבת  שכל  הרעיון  של  קבלה  יוצר אצלי  כביכול  מצב  של  נזקקות , אני  לא  יודעת  להזדקק, אני  השורדת  הנצחית  , אבל הגיע הזמן  לוותר  על התואר  ולהבין  שבקבלה   יש  פשוט  ערבות הדדית  וזה מקסים. אם  מישהו  מציע עזרה ,זה  נחמד והופך  את  החיים  ליותר  קלים, זה גם משמח ומרחיב את  הלב.

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

 

בקצרה אולי  מה  שאני  מנסה לומר  הוא  שבאופן מסוים  בכדי   באמת להיות  הגיבור  של  החיים  שלך , הוא  לדעת  לתפעל  את  כל מה  שהעולם  מציע , כי  יש  בו  שפע  גדול ,  השפע  נובע  הרבה  מנתינה   וכמובן  מהודיה , אך הוא  נובע גם  מקבלה  וזה  השלם .

אז הרשו לי  לסיים  בנימה  אישית  ולומר  לכל החברים  שלי , אני אוהבת אתכם , כולכם  נקודות  יפות  של  אור, כולכם גיבורי על  אמיתיים ,  כולכם שפע ! אני מודה עליכם ואוהבת  אתכם  המון  המונים.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין