השכלה גבוהה גם ליחסי יהודים-ערבים

אילן שדמה, מרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובאוניברסיטת בן גוריון. המחקר נערך בהשתתפות המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב.




 

קמפוסים אקדמיים הנם זירה מרכזית למפגש בין צעירים יהודים וערבים בישראל בראשית חייהם הבוגרים. במקרים רבים, זהו המפגש הראשון כשווים בין שתי האוכלוסיות בשל ההפרדה במגורים ובמערכות חינוך. בעתיד הם צפויים להיות חשובים אף יותר, בשל השינוי המתהווה בהרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית המדינה, "מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים – לחברה המורכבת מארבעה "שבטים" מרכזיים, המתקרבים האחד לשני בגודלם: חילוניים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים", כפי שביטא זאת נשיא המדינה ראובן ריבלין ב"נאום השבטים". להכרות ההדדית חשיבות נוספת, שכן היא מסייעת לשילוב מוצלח בשוק העבודה וכן בהקשרים חברתיים רחבים יותר, במציאות של פערים כלכליים-חברתיים מהגבוהים במערב, בעיקר בין ערבים וחרדים לשאר האוכלוסייה.

במועצה להשכלה גבוהה מודעים לדברים ומקיימים מזה עשור מדיניות משמעותית של הנגשת ההשכלה גבוהה לאוכלוסייה הערבית (והחרדית). ואכן, בעשור החולף זינק מספר הסטודנטים הערבים לתואר ראשון מ-23,000 ל-48,600, שהם מ-9.7% ל-17% קרוב לשיעורם באוכלוסייה. לצד הלימודים מתקיימת זירה המבקשת לחבר באופן עמוק יותר בין הסטודנטים היהודים והערבים  באמצעות מפגשים קבועים, סמינרים באוריינטציה של ריבוי תרבויות, וטיולים לידיעת הארץ. בשנתיים האחרונות חקרתי את אפקטיביות הפעילויות הללו בשמונה מוסדות אקדמיים עיקריים (ארבע אוניברסיטאות וארבע ומכללות), במטרה להבין עד כמה הפעילויות הללו משפיעות על הכרות ושינוי עמדות בקרב שני המגזרים.

הנסיונות לקרב ולייצר מערכות יחסים בלתי תלויות בין הסטודנטים, מתקיימים במוסדות להשכלה גבוהה כתולדה של תוכניות 'ההנגשה' של המל"ג ותקווה ישראלית באקדמיה תוכנית ביוזמת בית הנשיא ובשיתוף ות"ת וארגונים פילנטרופיים.

תמונת המצב שעלתה מהמחקר הנה בעייתית בבסיסה, אמנם שיעור הסטודנטים ומספרם עלו בשנים האחרונות, אולם עצם הלימודים בקמפוס אקדמי, אינם מביאים לשינוי של ממש ביחסים חברתיים או בעמדות של סטודנטים יהודים וערבים אלה כלפי אלה. בנוסף, ברוב המוסדות, רק אחוזים בודדים מכלל הסטודנטים נוטלים חלק בפעילויות הללו. עם זאת, נמצא כי מיעוט הסטודנטים שהשתתף בפעילויות ההתערבות אכן הושפע לחיוב מקיומן. השפעה זו הודגמה גם במובהקות סטטיסטית והיא איננה טריביאלית במציאות של הסכסוך הלאומי וההפרדה החברתית המובנית בין יהודים וערבים בישראל.

עוד נבחן במחקר מיהם הסטודנטים שהשתתפו בפעילויות ההתערבות בשל הטענה שהם הפלורליסטיים יותר משתי החברות ולפיכך ההשתתפות היא בבחינת "לשכנע את המשוכנעים". מן המחקר עולה כי הסטודנטים היהודים אכן מגיעים עם עמדות יותר פלורליסטיות, בעוד שהערבים דומים למדי לשאר חבריהם מבחינת עמדותיהם. הדבר נובע מכך שחלק ניכר מהיהודים שמצטרפים לפעילויות ההתערבות עושים זאת מתוך מניעים פלורליסטיים של חיים משותפים, בעוד שהערבים מצטרפים היות שהם רואים בפעילויות הזדמנות להשתלב בחברה הישראלית.

המרחב האקדמי המהווה במידה מסוימת שער כניסה לשוק העבודה, יכול להיות קרקע מצוינת להסרת מסכות, סטראוטיפים, העמקה בתרבות של האחר ויצירת מומנטום חיובי למערכות יחסים שיכולות לתרום לכל אחד ואחד מאיתנו ובוודאי לחברה הישראלית כולה. על אף ממצאי המחקר, אין ספק שיש להגביר ולהעצים את הפעילויות המשותפות, תוך רתימת כלל הסטודנטים, או לפחות שיעורים משמעותיים יותר מקרבם בתמריצים כאלה ואחרים. במקביל על המל"ג מוטל התפקיד הקריטי לתקצב את הנושא הזה כחלק אינטגרלי מתקצוב המוסדות האקדמיים.



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם ילדכם או מישהו בסביבתכם חווה חרם?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך