אמ;לק – תערוכה חדשה

הגלריה – מכללת אורנים שיח בתערוכה: יום א 9.12 בשעה 11:30 נעילה: 23.12.19




 

אוצר: עודד הירש

מציגים: איתי דקל, אלאא מחמיד, שי גולדשטיין, יוני טל, שיראז בהלול, ענבר דרמון-מאמן, נועם רובינשטיין

 

אמ:לק  – ארוך מדי לא קראתי

 

כותרת התערוכה מדווחת בהתנצלות אפורה על מספר דקות הקריאה הנדרשות לצליחת הטקסט.

אבוי, זמן קריאה:  3דק'. "אמ;לק", זועקת התגובה בתחתית הדף.

שי גולדשטיין – מעין שטיח גיפים דינאמי המוקרן על הקיר

3 דקות קריאה, איזו חפירה. 140 תווים, זה גם יותר מדי. ואולי בכלל כל הרעיון הזה של הבעת רעיונות באמצעות טקסט הוא פאסה, עולם האתמול. מי בכלל קורא את זה, חייבים תמונות.

בימינו שרירי האגודלים הם הנפוחים והמפותחים ביותר בגוף. ראיתי קבוצה של נערים יושבת יחד בקניון, מחליקים את האצבעות על גבי גלים אינסופיים של תמונות באינסטגרם. המעבר בין תמונה לתמונה כה מהיר עד כי לעתים נדמה כי תנועת האצבע מופעלת על ידי מכונה. אפילו תזוזת האישונים לא עומדת בקצב. אולי בעצם גם צילום זה כבר לא זה? תמונות הן עסק די יבש, די משעמם. אם זה לא זז, אז למי יש סבלנות?

ענבר דרמון מאמן – ציור אקרילי

כנראה שווידאו הוא הדבר. הזמן הממוצע שמבקר במוזיאון מבלה מול עבודות וידאו, גדול פי שלוש מהזמן שהוא מתבונן בציור או בצילום. עדיין מדובר בכ-30 שניות בממוצע. שלושים שניות לערך מול עבודת ווידאו. מסתבר שרק אחוזים בודדים מבין אותם מבקרים צופים בעבודת הווידאו מולה הם עומדים מתחילתה ועד סופה. אם כך, מסתמן כי הווידאו ארכני מדי, הדעת נודדת למקומות אחרים.

ובכן – המילה הכתובה היא אפשרות טרחנית ודורשת מאמץ; התמונות הן יבשות ומשעממות והווידאו ארוך ומסיח את הדעת. מה נותר? כיצד נלכוד את תשומת ליבו של הצופה? לנגד עינינו הולך ונולד מדיום יצירתי חדש – הגיפ (GIF).

תמציתי, קצר, מחזורי, ממוקד, מרוכז, ניתן לראות את כולו מההתחלה ועד הסוף בשניות בודדות, דינאמי וקצבי – חלומו של כל צרכן.

נעם רובינשטיין – צילומי one shot  

נזכרתי באותה סצינה מופלאה בה פותח באסטר קיטון את העיתון, רק כדי לגלות שיש עוד קיפול, ועוד אחד, וקיפול נוסף, עד אשר העיתון מכסה את כל גופו והוא מתבלבל ונופל על הרצפה. גאון הסרט האילם זיהה כבר ב-1921 את מה שנראה כה מובן היום: הפורמט הנפוח מחשיבות עצמית של הפולמוס האליטיסטי מאבד את הקשב של הקהל הרחב.

מקבץ העבודות בחלל הגלריה עוסק בסוגיית המלחמה על תשומת הלב. מתוך מחשבה על משמעות הפעולה המחזורית והדינמיקה המכנית שהיא יוצרת, בוחנים האמנים את רמת הקשב והריכוז של הצופה.

איתי דקל כתב תוכנה אשר יוצרת לופים מחזוריים ורנדומליים מתוך סרטו של אלפרד היצ'קוק 'חלון אחורי'. למעשה מדובר בפרפורמנס דיגיטלי הנהגה בזמן אמת על ידי תוכנת המחשב, אשר לעולם אינה חוזרת על עצמה.

יוני טל – כלי נגינה אינטראקטיבי המורכב מחפצים אקראים

אלאא מחמיד יצרה עבודת סאונד העוסקת בתגובות האוטומטיות של חלק מחברי הפייסבוק שלה בשעה שגילו שעוקב שלה עשה לייק על אחת התמונות שהעלתה.

שי גולדשטיין מצלם באובססיביות פעולות ביתיות שגרתיות ויוצר מן הדימויים מעין שטיח גיפים דינאמי המוקרן על הקיר.

יוני טל בנה כלי נגינה אינטראקטיבי המורכב מחפצים אקראיים אשר קיבץ, ושנגיעה בהם יוצרת תגובת סאונד מחזורית.

איתי דקל – פרפורמנס דיגיטלי

שיראז בהלול הרכיבה בית בובות תמים למראה, אך מבט לתוכו מגלה הקרנת וידאו גיפ מטרידה.

ענבר דרמון-מאמן יצרה ציור אקרילי גדול הבודק כיצד ניתן להביע רגש של בעירה פנימית דווקא באמצעות הקרירות של השיבוש הדיגיטלי.

שיראז בהלול – בית בובות בתוכן מוקרן וידאו גיפ מטריד

יוצר התיאטרון נועם רובינשטיין הרכיב one-shot צילומי אשר בוחן את הפעולה של השחקן במעבר מהחושך של אחורי הקלעים לאור הבמה- באיזו מידה ניתן לצמצם את הפעולה ועדיין לקיים נרטיב דרמטי?

בתערוכה משולבות שתי יצירות מוסיקליות של המלחין האמריקאי סטיב רייק (Steve Reich) –   It's Gonna Rain (1965)ו –  Drumming (1971)   , אשר עוסקות בפעולה מכנית ואנושית של נגינה רפטטיבית.

בנוסף, מוקרן קטע מסרטו של באסטר קיטון (Buster Keaton) The High Sign (1921).

 

עודד הירש, נובמבר 2019

 

אמ;לק

הגלריה, במכללת אורנים, קריית טבעון

ימים ראשון – חמישי 8:00 – 15:30

שישי ושבת 11:00 – 14:00

טלפון 04-9838751

 

 

 

 

 

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • חיפה מחוץ לטווח הטילים: מה הייתם עושים למען תושבי הדרום והמרכז?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך