היומן של מיכל: אור וצל

מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, קצת ממחשבותיה הנודדות על ההתמודדות בחיינו עם אור וצל >>>

תכירו את מיכל שחר. שחר היא בת 38, עובדת במכירות, מתגוררת בנתניה, והיא רווקה. מיכל כתבה את הספר המצליח "חצי אני" בהוצאת צמרת לכל אלו שחושבים שרווקות בסוף גיל השלושים זה פיקניק, היא מחדדת לנו שממש לא.

לפני שבועיים התעוררתי בשבת בבוקר עם פנים זעופות במוד של "סורי, אבל זה לא מה שהזמנתי להיום ,ואני רוצה החזר ". למה ? ככה, או בראשי תיבות PMS .

מחשבותיי החלו לנדוד להן, וכשמחשבותיי נודדות , הן עושות טיול חובק עולם , גם מחוץ לכותלי כדור הארץ, הן מקיפות את היקום. וזה בדרך כלל מתביית על איזה סצנה שהיא דיי חסרת חשיבות מהשבוע שחלף ובמהירות הבזק היא הופכת להפקה רבת משאבים מבית היוצר של מיכל שחר.

אור וצל. תמונה: אלבום פרטי

ונאמרים בה משפטים כגון: "למה אמרתי כך ? הייתי צריכה לומר כך וכך " או "בפעם הבאה אני אומר כך וכך ואז כך !" וזה ממשיך : " אין לי כוח יותר! די נמאס לי ! " ולבסוף מסתיים " אם כך וכך אז שיקפצו לי כולם , תודה ושלום ! ". בקיצור, אני רבה בכישרון רב עם עצמי . כעת תוסיפו לזה בדמיונכם מוסיקת רקע דרמתית ,ודמיינו גיבורה ששוכבת במיטה עם שיער סומר , ועיניים מכווצות בעצבים ותקבלו תמונה שלי .
אך לפתע בתוך כל הדרמה הזאת, היה לי רגע של הארה והסתכלתי על עצמי מהצד.

כמו מעין "האח הגדול " שלפתי "מצלמה מתוך המוח " ועשיתי קליק על אותו רגע. ונקרעתי מצחוק על עצמי!
במהותנו אנחנו מחולקים לאור וצל , יש לנו את הצדדים שאנחנו ממש אוהבים להחצין , שאלה בדרך כלל הרגעים בהם אנחנו שמחים , כריזמטיים, יצירתיים , חכמים וכו' , ויש את הרגעים שאנחנו מעדיפים שאף אחד לא יידע ויראה ובמיוחד אנחנו , אלה הרגעים של העצב , הכישלון , הדחייה , המרמור ובעיקר הפחדים .

אם תחשבו על זה באופן פילוסופי ותנתחו את זה בתמונה גדולה יותר, הבריאה באופן הפשוט ביותר שלה , מחולקת לאור וצל. קרי , יש את היום ויש את הלילה . יש את הקיץ שהוא מלא באור ושטוף שמש ויש את החורף שהוא אפל וקר.

ישנם כמה סוגים עיקריים של התמודדות עם חלקי הצל :

המדחיקים: אלה שאין אצלם דבר כזה להיות עצוב או פגיע , מה פתאום ? בדרך כלל יש להם ארסנל מכובד של תירוצים למצבם . אבל אין סיכוי שהם יודו ויחשפו את הפגיעות שלהם . באסה ? לא בבית ספרם ! עוד באותו ערב הם יוצאים לאיזה מועדון שווה לשרוף את הרחבה וכל פיסה של חלקיק צל קטן. אבל בפנים הצל ממשיך לכרסם.
המגז'דרים: אלה החיים , והחיים האלה הם חרא לא פשוט ! הם אלה שישכבו במיטה שבוע , וימשכו את השמיכה עד מעל הראש, וימשיכו לבכות בכדי להוסיף לנופח דרמטי כיאה למצבם, אבי ביטר יושמע ברקע. הם מקדשים את חיי הצל . הם מסרבים בכל תוקף לראות את האור.

הבורחים: יש בעיה? אין שום בעיה! איפה שלא טוב, לא נשארים. אלה מהאנשים שנודדים בקלות ממקום למקום, הם הנוסע המתמיד.

הנוכחים: הם לגמרי מודעים לחלקי הצל שלהם , וזה בסדר. מותר שיהיו גם כאלה, כי זה בסך הכל רק רגע. אין צורך לגרש אותו , להפך , לתת לו את הכבוד הראוי לו , לחבק אותו ואז לשחרר , אין צורך לתת לו להתנחל . אלה מסוג האנשים שמבינים שאנחנו תמיד גם וגם וזה כל היופי.
לאחרונה אני לומדת להיות בנוכחות. להיות ברגע ולהבין שזה רק רגע , כי החיים קורים בדיוק ברגע הזה שבו יש לי גם חלקי אור וגם חלקי צל , והם קורים ברגע שבו אני מבינה מה אני חווה ופשוט בוחרת.

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

כמה קשה להיות בנוכחות? קשה מאוד! למשל שמתי לב שהרגעים בהם אני הכי לא בנוכחות מתבטאים בנהיגה . הרי בכנות הדבר האחרון שאנחנו ממוקדים בו בנהיגה היא הנהיגה עצמה , מספיק שמישהו שולח לנו הודעה בווטס אפ ואין באפשרותנו לענות והמוח כבר עף למרחקים ארוכים. בלי קשר בדרך כלל אנחנו לוקחים איתנו במקרה הטוב את הבוקר שעבר עלינו ובמקרה הפחות טוב את התקופה שאנחנו עוברים. את כל הדאגות שלנו , את הפחדים שלנו , וחלקי הצל ברגעים האלה אינם מהססים להרים ראש , להפך הם חוגגים ! והסרטים שאנחנו נוטים לייצר בדרך כלל לא נגמרים בטוב . מה שקורה לרוב , הסרטים הופכים למציאות , ואז אנחנו אומרים : "ידעתי! ".
אז לאחרונה התחלתי לתרגל נוכחות , מה זה אומר ? למשל כשאני נוהגת , אני מתמקדת במוסיקה שאני שמה ושרה בקולי קולות , לשמחת כל הנהגים ,החלונות שלי סגורים. או לדוגמא כשאני בבית תולה כביסה, אז אני משקפת לעצמי את הרגע שכעת אני תולה כביסה.

כשמגיע חלק צל כלשהו , אני חווה אותו , מבינה שהוא נמצא כרגע מסיבה מסוימת ,ואני בהחלט אנסה להבין מה הוא משקף לי באותו הרגע , אבל זה רק הרגע הזה, זה לא הכלל , כי הרי אני מורכבת מעוד הרבה חלקים בתוכי, וחלקי האור תמיד שולטים אם רק בוחרים בהם .

לסיכום , אני ממליצה לכולם לתרגל נוכחות כי זה הופך את החיים לקלים יותר ומלאים בהרבה יותר אור , וכשמגיע הצל , הוא מגיע בכדי להאיר משהו בתוככם .תקבלו אותו בשמחה , תהנו ממנו , תלמדו ממנו ותשחררו אותו לחופשי לעבר האור.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין