היומן של מיכל: חזון עתידי

מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, היא פותחת את הלב, ובטור חושפני היא מספרת על התקווה האישית שלה

תכירו את מיכל שחר. שחר היא בת 38, עובדת במכירות, מתגוררת בנתניה, והיא רווקה. מיכל כתבה את הספר המצליח "חצי אני" בהוצאת צמרת לכל אלו שחושבים שרווקות בסוף גיל השלושים זה פיקניק, היא מחדדת לנו שממש לא.

אחד הדברים שעשינו במסגרת לימודי התודעה שלי הוא הכנה של לוח חזון , במסגרת כנס מיוחד , נחשפתי לעוד המון לוחות חזון שהכינו התלמידים , והיה שם אחד שלא היה ניתן להתעלם ממנו שמישהי מעוררת השראה הכינה. בלוח החזון שלה היה מבנה עתיק ברחוב אלנבי בתל אביב , והיא עלתה לבמה לספר את סיפורה האישי,האישה מדהימה הזאת עברה פגיעה מינית של גילוי עריות .

חזון עתידי.

חזון עתידי.

במסגרת תהליך עבודת המודעות שלה דווקא מתוך הפצע הגדול היא החליטה שההגשמה שלה היא להקים בית לנשים שעברו פגיעה מינית ואינן יכולות לסייע לעצמן ומטרתה היא ליצור עבורן סביבה תומכת ומכילה בה היא תוכל לעזור להן לשנות את חייהן בעזרת עבודת המודעות ודאגה לכל צורכיהן באשר הם.

פרט לעובדה שהסתכלתי בהשתאות גדולה על החזון המהמם שלה,החלטתי לסייע לה בכל דרך אפשרית שבה אוכל לתרום . היא נגעה לי בלב ולא רק בגלל החזון , כי גם אני בעצמי נפגעת תקיפה מינית .

הייתי בת ארבע עשרה וחצי , כל מה שעניין אותי באותם הימים , לא כל כך שונה ממה שמעניין אותי כיום , אהבה. אחד המשפטים הראשונים שכתבתי בספר שלי הוא שאני שייכת לאהבה והאהבה שייכת לי. בסופו של דבר זאת התכלית . ובהמשך לסיפור עצמו , היה לי חבר ראשון , הילד הכי יפה בשכבה מהכיתה המקבילה, הנשיקה הראשונה שלי , ואהבתי אותו , אהבת נעורים תמימה ומתוקה . היה לנו מקום סודי בו היינו נפגשים , מעין חורשה כזאת מחוץ לכותלי בית הספר , שם היינו מתנשקים , מצחקקים ומבלים .

ביום אחד רבנו , מריבה שטותית שאין לי אפילו מושג על מה , ולא דיברנו כמה ימים ,עד שהוא שלח לי מכתב וביקש לפגוש אותי במקום הקבוע שלנו אחרי הלימודים. אני כמובן הלכתי לשם בהתרגשות גדולה , השלמנו בנשיקה ובמילות אהבה, ואז לפתע הוא אמר שהוא רוצה לשכב איתי ואמרתי שמה פתאום ! היה הבדל גדול עבורי בין נשיקות תמימות לבין סקס .

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

אני אמרתי לא , והוא אמר שכן , אני שוב אמרתי שלא והוא חזר על עצמו ואמר שכן ואז הוא הפסיק להגיד והתחיל להכות אותי וקרע לי קצת את החולצה, מבוהלת לא הבנתי את המתרחש והתנגדתי ,אבל הוא היה חזק ממני , הוא תפס אותי בשיער והצית שיח ואיים שאם לא אעשה כדבריו הוא יזרוק אותי לתוך האש. הייתי כל כך מבוהלת ורק בדממה המשכתי להגיד לא. והוא פשט את מכנסיי וניסה לחדור .

הוא לא הצליח כי הייתי חסומה , אז הוא התחכך עליי עד שגמר. לאחר מכן הוא התנהג כאילו לא קרה שום דבר ואני לא ממש יכולתי לדבר , חזרנו הביתה באותו אוטובוס , ובדרך אמרתי לו שאני רוצה לרדת במשטרה ולספר מה הוא עשה לי , והוא אמר שאם אעשה את זה הוא יתאבד. חזרתי לביתי כשכבר היה חשוך, ואמרתי לאחי "נאנסתי " , ואמרתי את אותו הדבר לחברתי הטובה, ולא היו מילים בפיהם , להוריי לא העזתי לספר. נכנסתי למקלחת ושפשפתי את עורי חזק .

היום השחור באמת היה היום למחרת , בו ישבתי על ספסל מחוץ לכיתה והרגשתי שכולם מסתכלים עליי וכולם יודעים. אחי סיפר ליועצת בית הספר , והילד הזה שהיה אהבתי הראשונה , נעלם עם תום שנת הלימודים של כיתה ט'
אני יכולה להגיד בדיעבד , שהיו שני דברים שגרמו לי להתגבר על כך ,ראשית אחי המדהים שהחליט לא לשתוק והלך להשיג עבורי את העזרה הנדרשת ושנית זאת הידיעה שאני לא אשמה במה שקרה.

למה שסיפרתי לכם עד כה ,יש מטרה והיא אינה הסיפור עצמו , מטרתי היא להמחיש שדווקא מכל הפצעים שלנו , נוצרת הצמיחה שלנו , אם נבחר בכך כמובן. היא זאת שתשקף לנו מה הגיפט שיש לנו לתת לעולם , אנחנו בעצם רוצים לתת לעולם את מה שאנחנו הכי זקוקים לו וכשאנחנו נותנים אנחנו מקבלים בחזרה. הייחודיות הזאת שהיא מצבור כל ניסיון החיים שלנו, הוא זה שאמור להוות את החזון העתידי שלנו.

הוא כולל גם את כל החיים שאנחנו מאחלים לעצמנו , את הזוגיות , את הבית שאנחנו רוצים , את המשפחה שאנחנו מאחלים לה , את ההגשמה שאנחנו שואפים אליה , ואת האמירה שיש לנו לצעוק בקול גדול לעולם.

ולי זה ברור, אני נועדתי להפיץ אהבה לעולם הזה, ואני מפזרת אותה בכל מקום אפשרי , אם זה במילים שאני כותבת, אם זה בנתינה ואם זה בעוז לעשות דברים שלא שיערתי עד לפני שנה שאעשה כלל. והנה זה בא וזה גדל ומתפתח עד אינסוף .

החזון שלכם יהיה אשר יהיה הוא שליחות ! כל אשר תבחרו להגשים הוא הנקודה הייחודית והמנצנצת שאתם ויש רק אחד או אחת כמותכם , זאת לא רק זכותכם להעביר אותה הלאה זאת חובתכם.

קוראים יקרים, שנת 2020 לי אישית נשמעת מבטיחה במיוחד, אני מאחלת לכם שנה אזרחית נפלאה ומעוררת השראה.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין