פסיכולוג חינוכי פלוס

לראשונה יפתח השנה תואר שני ללימודי פסיכולוגיה חינוכית באקדמית עמק יזרעאל. מדוע מדובר באחד המקצועות המעניינים, המאתגרים והחשובים * וגם: איך הפך התואר הזה לאחד המקצועות המבוקשים ביותר בשוק העבודה




רבים מאיתנו מכירים את הפגישה הקשה עם המציאות, כשאתה מסיים תואר ראשון ואף שני, שעמלת עליו קשות, ואתה לא מצליח למצוא עבודה בתחום שלמדת. "השוק רווי". המילים האלו מלוות רבים מבוגרי האוניברסיטאות והמכללות בארץ, בתחומי לימוד רבים.
אלא שיש עדיין, כך מסתבר, תחומים שרק מחכים שתסיים את הלימודים בהם וכבר יחטפו אותך לשוק העבודה. אחד מהמקצועות והתחומים האלו הוא תואר שני בלימודי פסיכולוגיה חינוכית.
כבר שנים שיש מחסור גדול בפסיכולוגים חינוכיים, כשמערכות החינוך משוועות לבוגרי התחום הזה. מספר מקומות מצומצם היה קיים בלימודי הפסיכולוגיה החינוכית, שהתקיים רק במספר אוניברסיטאות בודדות בארץ.
השנה, לראשונה, המועצה להשכלה גבוהה נתנה את האישור לפתיחת הלימודים לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית גם במספר מצומצם מאוד של מכללות, בראשן מכללת עמק יזרעאל שהשנה תקיים לראשונה את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה החינוכית.

 

קמפוס האקדמיה עמק יזרעאל.  בסיום לימודי התואר השני בפיסכולוגיה חינוכית לבוגרים יהיה רישיון מיידי של פסיכולוג. צילום: המכללה

קמפוס האקדמיה עמק יזרעאל. בסיום לימודי התואר השני בפיסכולוגיה חינוכית לבוגרים יהיה רישיון מיידי של פסיכולוג. צילום: עמק יזרעאל

 

פסיכולוג ב-360 מעלות

פסיכולוגים חינוכיים הם בעצם עובדים של הרשויות המקומיות. הם מוצבים בבתי הספר ובגני הילדים של אותה רשות מקומית בה הם מועסקים. הפסיכולוג החינוכי רואה מול עיניו את טובת הילדים, אבל העבודה היא לא רק מול הילד אלא מול כל הגורמים הנוגעים לילד והסובבים אותו, כפי שמסבירה ד"ר שרית אלקלעי – יועצת לענייני סטודנטים בתואר השני לפסיכולוגיה חינוכית באקדמיה עמק יזרעאל – "הפסיכולוג החינוכי לא רק מטפל בילד או מאבחן אותו. העבודה היא גם מול ועם המורים, הורי הילדים וכן יועצים ומנהלים, כלומר העבודה היא עם כל מי שמקיף את הילד ומהווה גורם שיכול לשפר את מצב הילד ולעזור לו. העבודה היא גם ברמה פרטנית וגם ברמה המערכתית".
הפסיכולוגים החינוכיים הם עובדי רשות, אבל משרד החינוך הוא זה שמתקצב את הפסיכולוגים, והוא גם זה שמתווה את המדיניות עבור הפסיכולוגים החינוכיים ומכתיב להם את הסטנדרטים המקצועיים להם הם נדרשים.
"בפועל, העבודה של הפסיכולוג החינוכי היא מאוד מגוונת", מסבירה ד"ר אלקלעי. "אנחנו עובדים עם ילדים בטווח גילאים מאוד רחב – למעשה מגיל 3 ועד גיל 18 שלהם. העבודה היא כמובן עם הילדים עצמם וגם עם ההורים, אנשי חינוך ועם מטפלים נוספים שמטפלים בילדים – כמו מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ועוד. הפסיכולוג החינוכי נמצא בקשר עם כל הגורמים האלו, כשבעצם המוקד הוא תמיד הילד והמטרה להביא את הילדים לרווחה נפשית גבוהה יותר ולהיטיב את מצבם".
ד"ר אלקלעי מנפצת כמה דעות קדומות לגבי עבודתו של הפסיכולוג החינוכי ומסבירה: "נהוג לחשוב שפסיכולוג חינוכי מטפל רק באספקט הלימודי של הבעיות. זה לא נכון, כי כשמפנים אלינו ילד לדוגמא בבית הספר, אנחנו אף פעם לא יודעים את הסיבה מדוע קשה לו בכיתה, או למה יש לו בעיות התנהגות, או למה הוא מאחר תמיד לבית הספר וכו'. מקור הבעיה לאו דווקא נובע מקשיים לימודיים בבית הספר. הרבה פעמים הבעיה היא במשפחה, או בעיה בבית וגם בעיה עם חברים. יחסים חברתיים משפיעים מאוד על הילדים בגילאים אלו, והרבה פעמים הקשיים הללו משפיעים ומקרינים גם על הפן הלימודי וההתנהגותי של הילד. ברגע שהפסיכולוג החינוכי חוקר ומגלה את מקור הבעיה, הוא יידע איך לעזור טוב יותר לילד".
המטרה: למלא את המחסור

בשנים האחרונות נוצר מחסור דווקא בפסיכולוגים חינוכיים, זאת למרות שהתואר הזה מבטיח עבודה לכל מי שמסיים אותו, בניגוד לתארים שניים אחרים בתחום הפסיכולוגיה שסובלים מהיצע יתר.
אז איך קרה שנוצר מחסור כזה גדול בפסיכולוגים חינוכיים? ד"ר אלקלעי מצביעה על כמה סיבות: "לאורך השנים ניתן היה ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה רק באוניברסיטאות ולא במכללות. תמיד היו מספר מקומות מצומצם לתואר שני לפסיכולוגיה בכל המגמות. ורוב אלו שכבר נכנסו למסלולים לתואר השני, בחרו בהתמחויות אחרות בפסיכולוגיה, בעיקר פסיכולוגיה קלינית ופחות חינוכית. בנוסף, במהלך השנים גם נסגרו מגמות של פסיכולוגיה חינוכית – אז כל זה הביא לחוסר בפסיכולוגים חינוכיים. מאידך, הביקוש לפסיכולוגים החינוכיים הולך ועולה בצורה מתמדת. בעקבות הגידול הטבעי באוכלוסייה יש יותר ויותר ילדים, נפתחות עוד ועוד מסגרות חינוכיות חדשות, נפתחות גם עוד כיתות ובתי ספר לחינוך מיוחד. כתוצאה מהתהליכים הללו משרד החינוך מתקצב בכל שנה עוד ועוד תקנים, אך לא את כולם מצליחים לאייש. כרגע, הביקוש לפסיכולוגים חינוכיים הוא הרבה יותר גדול מיכולת האוניברסיטאות בארץ לספק את הביקוש הזה. גם אנשים שכבר רצו ללמוד פסיכולוגיה חינוכית, לא היה להם בארץ איפה ללמוד את זה. אז למי שהיו האמצעים, הוא נסע ללמוד את זה בחו"ל".
כבר לפני כמה שנים זיהו במכללת עמק יזרעאל את המחסור בפסיכולוגים חינוכיים. כבר אז החלו באקדמית עמק יזרעאל לעבוד קשה בכדי לקבל את כל האישורים מהמועצה להשכלה גבוהה שיאפשרו להם לפתוח את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה חינוכית.
לפני זמן מה, התקבל האישור מהמועצה להשכלה גבוהה והשנה יתקיימו לראשונה במכללת עמק יזרעאל לימודי התואר השני בפסיכולוגיה חינוכית.
מעבר לעובדה שמדובר במקצוע מבוקש מאוד שבוגריו ממש נחטפים על ידי הרשויות ומערכות החינוך, תלמידי התואר השני יסיימו אותו כשבידיהם כבר ניסיון פרקטי, כפי שמספרת ד"ר אלקלעי: "במהלך השנתיים-שלוש של לימודי התואר הפסיכולוגים מתנסים בעבודה בפועל בתוך השירותים הפסיכולוגיים במסגרת של פרקטיקום. הם כבר משתלבים בתוך המערכת ורוכשים ניסיון. ואז, כשהם מסיימים את התואר השני, הם יכולים להירשם בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות, ואז יש להם רישיון של עיסוק בפסיכולוגיה. אין להם שום בעיה למצוא עבודה מספקת, עם סטטוס מקצועי, מתוגמל יפה ועם אפשרות להתפתח במקצוע הזה", מסכמת ד"ר אלקלעי.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך