ביטוח לאומי: שלילת קצבאות לבעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית.

בפרויקטים של התחדשות עירונית מקובל לחשוב כי בעל הדירה שזו דירתו היחידה במתחם אינו נושא בכל עלות וכי הוא נהנה מפטור מלא ממס
אורלי אגסי פורסם ב:  10/02/20 , 4:30 מייל לכתב

 

פרויקטים של התחדשות עירונית נועדו בראש ובראשונה לאפשר לאוכלוסייה חלשה הנמצאת  בשולי החברה הישראלית למגן ולחזק את ביתם וזאת מבלי להכניס את העד לכיסם ובכך לשפר את רמת חייהם. עתה מסתבר כי במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית דווקא הדיירים  חברתית הם ראשוני נפגעים וזאת בשל שלילת או קיזוז קצבאות הביטוח הלאומי להן היו זכאים. הפגיעה באה לידי ביטוי באופן קיצוני כשבוחנים את תיקון 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) שנוסח ונועד לטובת לאוכלוסייה המבוגרת שבגינה פרויקטים רבים עלו על שירטון על ידי מתן פתרונות המותאמים להם.

צילום: יח"צ

סקירה מאת: עו"ד דור צפריר-צורי ועו"ד מורדי פיזיצקי

בפרויקטים של התחדשות עירונית מקובל לחשוב כי בעל הדירה שזו דירתו היחידה במתחם אינו נושא בכל עלות וכי הוא נהנה מפטור מלא ממס. אכן בעלי הדירה אינם משלמים מכיסם אך כאשר מדובר בדיירים המקבלים קצבה מביטוח לאומי התמונה משתנה וכוונת המחוקק מסוכלת. מטרתה של סקירה זו להבין מדוע נשללות קצבאות ביטוח לאומי מבעלי דירות אשר נמצאים בליבה של אוכלוסיית היעד של החוק, החלשה גם ככה, מדובר בתאונה סוציאלית רחבה הפוגעת וגורמת לנזק כלכלי אדיר ללא כל אבחנה.

כאשר אדם ממש את זכאותו לקבלת קצבה מהביטוח הלאומי עליו למלא שאלון פרטים אישיים בדבר הכנסותיו ונכסיו וכן חלה עליו חובה חוקית לעדכן את המוסד לביטוח לאומי בדבר כל שינוי מרגע קבלת הקצבה. סעיף 383א לחוק הביטוח הלאומי קובע: "זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר…". כאן המקום לציין כי על פי סעיף 384 לחוק הביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע ישירות מרשות המיסים ומאחר ועסקאות התחדשות עירונית חייבות בדיווח כעסקאות מקרקעין לכל דבר ועניין, דיווח על העסקה במסגרת התחדשות עירונית יועבר לביטוח הלאומי גם במידה והדייר לא עמד בחובתו ודיווח בעצמו. בפרויקטים של התחדשות עירונית, הן מסוג פינוי בינוי והן מסוג תמ"א הריסה ובנייה מחדש, ובמקרים בהם בעלי הדירות צריכים לפנות את דירתם הם זכאים לקבלת דמי שכירות (שכ"ד) במשך כל תקופת הפרויקט מיום עזיבתם את ביתם ועד לשלב קבלת דירתם החדשה. אלא מאי? מסתבר כי דמי השכירות הללו  מסווגים כהכנסה על ידי המוסד לביטוח לאומי אשר ישלול או יקזז את רובה המכריע של הקצבה לה הבעלים זכאים. שני התנאים לכך שהקצבה לא תפגע הם: שמדובר בדירתם היחידה – לא רק במתחם אלא בכלל וכן השכרת דירה חלופית בפועל על ידי בעל הדירה תוך ניצול מלא של דמי השכירות שנקבעו במסגרת הסכם הפינוי בינוי לטובת השכירות החלופית.

במידה וישנם בעלי דירות  אשר חשבו להתגורר באופן זמני במשך תקופת הפינוי אצל קרובי משפחה או חברים ובכך  ולחסוך לעצמם את דמי השכירות, אין הדבר מתאפשר בידם. במצב דברים זה כאמור,  תישלל  זכאותם לקצבה גם במקרה שמדובר בקצבת אבטחת הכנסה וגם כאשר מי שמקבל אותה עבר את גיל הפרישה.

התקלה המשפטית סוציאלית אליה לבטח לא כיוון המחוקק, מחריפה כאשר המדובר בקשישים המקבלים קצבאות ביטוח לאומי, אוכלוסייה חלשה עוד יותר ולכן הכנסת חקקה את תיקון 6 לחוק הפינוי בינוי[1] אשר נועד לעודד אותם ולמנוע את התנגדותם לפרויקטים של התחדשות עירונית. למעשה כל כוונת המחוקק בתיקון מסוכלת לחלוטין על ידי חוק הביטוח הלאומי[2], סעיף 2(6) לתיקון מעניק לאדם קשיש שמלאו לו 75 שנים כמה הטבות ייחודיות וכל אחת מהן מסוכלת כפי שיומחש בניתוח החלופות המובאות להלן:

לקבל שתי דירות ששווין המצטבר דומה לשווי דירת התמורה אותה היה אמור לקבל – הטבה זו נועדה לאפשר לקשיש להשכיר את הדירה השנייה כך שיהנה מדמי השכירות למימון הוצאותיו כאשר לוקחים בחשבון כי הוצאות האחזקה של דירה בבניין חדש גבוהות יותר.
במקרה זה ביטוח לאומי יסווג את הדירה השנייה כנכס מניב הכנסה והקצבאות ישללו, קצבאות ברבים מכיוון שכיום אדם צריך לבחור בין קצבת זקנה לקצבת הבטחת הכנסה ולכן הזכאות לשתיהן נשללת או שהקצבה הרלוונטית תקוזז כמעט לחלוטין בהתחשב בגובה הקצבה הקיים.
או לקבל דירת תמורה ששטחה קטן משטח דירת התמורה שהקשיש היה אמור לקבל במסגרת עסקת הפינוי ובינוי, בתוספת תשלומי איזון, והכול בשווי דומה לשווי דירת תמורה. במקרה זה ביטוח לאומי יסווג את התשלום כהכנסה חד פעמית, מאין פיקדון או חיסכון, וישלול את הקצבה לחלוטין עד לרגע בו הקשיש ישתמש, "יבזבז", את הסכום כולו. יתכן וניתן לקזז מהסכום הוצאות לטובת המעבר לדירה החדשה אך בהתחשב במחירי הדירות הקיזוז יגיע עד ל 20%-30% מהסכום.
או קבלת סכום כסף בשווי מהוון של דירת תמורה, לשם רכישת דירה חלופית על ידי הקשיש בסכום האמור, כולו או רובו, במקרה זה ביטוח לאומי יסווג את התשלום כהכנסה חד פעמית, מאין פיקדון או חיסכון, וישלול את הקצבה לחלוטין. במצב זה יש מקום לפנות לביטוח הלאומי ולבחון אם ניתן לבטל את שלילת הקצבה במידה והקשיש ישתמש, "יבזבז", את הסכום כולו לטובת רכישת הדירה החלופית.
או רכישת דירה חלופית על ידי היזם, ששוויה דומה לשווי מהוון של דירת תמורה שתימסר לקשיש עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת הפינוי ובינוי.

במצב זה יש סיכון משמעותי כי קבלת הדירה החלופית טרם הריסת הדירה הישנה יגרום לביטוח הלאומי לסווג את הדירה החדשה כנכס שני, אז יבצע הערכה לשווי השכירות אותה הדירה יכולה להניב וסכום זה יקוזז מסכום הקצבה החודשי.
או מעבר לבית הורים, בתוספת תשלומי איזון, בשווי דומה לשווי מהוון של דירת התמורה, מצב זה הוא קיצוני במיוחד מכיוון שלא בלבד שתשלומי האיזון יסווגו על ידי ביטוח לאומי כהכנסה חד פעמית כאמור לעיל, גם התשלומים החודשיים לבית הורים עלולים להיות מסווגים כהכנסה חודשית.
אם כן, בכל אחד מהמקרים המנויים בהם הקשיש מנצל את אחת מן ההטבות האפשריות אשר נוסחו על ידי המחוקק במיוחד לטובתו בתיקון לחוק, תישלל זכאותו לקצבאות אותן הוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי. קצבאות אלו מהוות את הכנסתם היחידה של קשישים רבים והדבר עלול להביאם לחרפת רעב ולכן בכוחה של התקלה הסוציאלית לסכל פרויקטים רבים של התחדשות עירונית. כאן המקום לציין כי תיקון 6 לחוק נועד לסכל התנגדותם של דיירים קשישים סרבנים אך יהיה זה סביר להניח כי ביהמ"ש יסבור ובצדק, כי שלילת הקצבאות מהווה עילה סבירה לסירובם והתנגדותם לפרויקט ולאו דווקא רק לגבי דיירים קשישים אלא כל דייר המקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי אשר עלולה להישלל ממנו. כך נוצר מצב בו פרויקטים רבים עלולים להיתקע או לא לצאת לפועל מלכתחילה כל עוד תקלה סוציאלית משפטית זו לא תוקנה.

המצבים המתוארים בסקירה זו תקפים הן כלפי בעלי דירות, שכבר חתמו על הסכם התחדשות עירונית והן אלו הנמצאים כבר בשלב מתקדם בתוך הפרויקט. כידוע פרויקטים של התחדשות עירונית נועדו מלכתחילה לסייע לאוכלוסיות חלשות, שיעורם של בעלי הדירות המקבלים קצבאות ביטוח לאומי בכל פרויקט נע בממוצע בין 20% – 40% ובהתחשב במספר הפרויקטים המקודמים בארץ מדובר באלפים רבים של בעלי דירות אשר נפגעים או יפגעו פגיעה כלכלית אנושה בניגוד לכוונת המחוקק ולהיגיון.

משרד עוה"ד צפריר-צורי את פיזיצקי מייצג דיירים רבים בפרויקטים של התחדשות עירונית ולכן משרדינו ערך בדיקה בנושא זה אל מול נציגי מדור קצבת הבטחת הכנסה במוסד לביטוח לאומי. מהבדיקה עולה כי לא רק שמדובר בתאונה סוציאלית, מדובר למעשה בתאונה משפטית והדרך היחידה לתקנה היא על ידי הוספת תיקון לחוק הביטוח הלאומי ויתכן ודרוש גם תיקון נוסף לחוק הפינוי בינוי. יתכן וקיימת אפשרות נוספת לתיקון המצב על פי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, על פיו המוסד רשאי לתת הטבות סוציאליות שלא בדרך קבע, שאינן ניתנות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חיקוק אחר.

 

[1] חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006.
[2] חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בנדל"ן