השפעת תגליות הגז בישראל על חוזק המטבע בשוק מט"ח

ד"ר צחי תבור מהחוג לכלכלה וניהול באקדמית עמק יזרעאל, במאמר בנושא תרומת תגליות הגז הטבעי לכלכלת ישראל




 

מזה שני עשורים אנו עדים למהפכת הגז הטבעי בישראל אשר משפיעה על החברה במגוון ערוצים כדוגמת מעבר לאספקת אנרגיה ירוקה, שיפור של ביטחון אנרגטי, הידוק יחסים בין לאומיים והשפעות כלכליות.

מאז קום המדינה נערכו חיפושים אחר מקורות אנרגיה שונים, בסוף שנות ה-50 התגלו מספר מאגרי גז קטנים במדבר יהודה ולאחר מכן בשנת 1999 נמצאו עוד מספר מאגרים אל מול חופי אשקלון כשהבולט ביניהם הינו מאגר "מרי" שהכיל באותה תקופה כ-32 מיליארד מטר מעוקב גז. ראשית שנת 2009 מהווה נקודת מפנה בענף האנרגיה, כ-90 ק"מ מערבית לחיפה התגלה מאגר "תמר" שכמות הגז שבו וערכת ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב . גילוי פורץ דרך נוסף היה בשלהי שנת 2010 כאשר התגלה מאגר "לוויתן" שכמותו מוערכת ב כ- 453 מיליארד מטר מעוקב .

ד"ר צחי תבור החוג לכלכלה וניהול באקדמית עמק יזרעאל. תמונה.: באדיבות האקדמית עמק יזרעאל

בפברואר 2012, התגלה גז במאגר "תנין 1" הממוקם כ- 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, על פי דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב. גילויים אלו שינו את פני צריכת האנרגיה והתשתית במדינת ישראל והשפיעו עלייה בתחומים שונים. ועדת צמח העריכה בשנת 2012, שכמויות הגז במים הכלכליים של ישראל הניתנות להפקה ברמות ודאות שונות עומדת על 1,480 מיליארד מטרים מעוקבים, הכוללים: רזרבות, משאבים מותנים, ומשאבים אפשריים.

לא כל ההשלכות הכלכליות של גילוי משאבים טבעיים הן חיוביות. בחלק ממדינות העולם, העושר במשאבים הביא לצמיחה כלכלית מועטה, שחיתות ועליה באי שוויון בחלוקת ההכנסות, תופעה המכונה "קללת המשאבים". אחד הביטויים של "קללת המשאבים" היא "המחלה ההולנדית": יצוא מואץ של הגז הטבעי, שהתגלה בשנות ה-70 בהולנד, גרם להתחזקות  של המטבע המקומי, לקריסת ענפי יצוא אחרים, לאבטלה ולהאטה כלכלית. במחקר שנעשה בחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית עמק יזרעאל בשיתוף עם ד"ר רחל רוסלנה פלטניק וגברת לירון ולדמן נבדקה השפעת תגליות הגז בישראל על חוזק המטבע.

לצורך המחקר נאספו כתבות בנושא תגליות הגז בישראל שפורסמו בין השנים 2009-2017. הכתבות נאספו מאתרי אינטרנט מובילים בתחום החדשות ומחברות וגופים הקשורים לענף האנרגיה והגז. כל כתבה במאגר הנתונים סווגה תחת תת נושא המאפיין אותה. תתי הנושאים  לפיהם שויכו הפרסומים הם: יצוא, חיפוש וקידוח, חברות ופיתוח, חשמל ותשתיות, יבוא ורגולציה. בנוסף סווגו הכתבות לפי תאריך פרסומן וכן כתבות יחידות לעומת כתבות חוזרות. עבור כל כתבה נאספו נתוני מסחר של שער החליפין לפני פרסום הכתבה, בזמן פרסומה ולאחר הפרסום.

 

בתרשים: ריכוז התוצאות עבור חמש הקבוצות

התרשים מתאר את ריכוז תוצאות חמש הקבוצות מסביב ליום פרסום הכתבה. בתקופה שלפני פרסום הכתבה בדקנו האם קיימת דליפת מידע למשקיעים המקורבים לבעלי ההחלטה. מתוך התרשים ניתן לראות כי רק בקבוצת החשמל והתשתיות קיימת דליפת מידע, כלומר ישנם משקיעים המקבלים הודעה מוקדמת לגביי פרסום הכתבה לפני שהיא מפורסמת לכלל ציבור המשקיעים. ביום פרסום הכתבה בדקנו האם הכתבה מוסיפה מידע חדש למשקיעים. מתוך התרשים ניתן לראות כי בקבוצות יצוא וחברות ופיתוח קיימת השפעה מובהקת של המידע החדש הגורמת לייסוף השקל, דבר המראה שלכתבות אלה יש מידע חדש למשקיע שלא היה ידוע לו קודם לכן. בתקופה שלאחר פרסום הכתבה חקרנו האם המשקיע יכול לבנות אסטרטגיית רווח בשוק מט"ח. מבחינת התרשים ניתן לראות כי קיימות שלוש קבוצות של כתבות בהן מתקיים ייסוף עודף של השקל: חשמל ותשתיות, חיפוש וקידוח וחברות ופיתוח. בקבוצות אלה, המשקיע, ביום פרסום הכתבה, יכול למכור בחסר את שער החליפין ולאחר מספר ימים לסגור פוזיציה. כך הוא יכול להרוויח מייסוף השקל בתקופה שלאחר פרסום הכתבה.

מתוך תוצאות המחקר התקבלו עדויות משמעותיות שמשקיעים כבר בתקופה הנוכחית בונים את אסטרטגיית הרווח שלהם מתוך ציפייה שיצוא גז בקנה מידה גדול יוביל לייסוף השקל בעתיד, כפי שניתן לראות מייסוף השקל ביום ההכרזה ובתקופה שלאחר יום ההכרזה. בנוסף מאז חיבורו של שדה הגז "תמר" ב- 2013, ציפיות המשקיעים לייסוף התחזקו וגרמו לשינוי חזק יותר בשוק המט"ח.

החשיבות החברתית של המחקר היא בשפיכת אור על נושא שלא מקבל דגש בדיון על תרומת תגליות הגז הטבעי לכלכלת ישראל. מקבלי החלטות מתחבטים בסוגיה כמה גז להפיק וכמה גז לייצא. עיקר הדיון סובב סביב הערכת התקבולים לתקציב הממשלה ומחיר החשמל המיוצר מגז טבעי מקומי. אך יצוא מואץ של גז טבעי עלול לגרום להתחזקות השקל ובכך לפגוע ברווחיות יתר ענפי היצוא המהווים 30% מהתוצר הגולמי של ישראל. פגיעה ברווחיות ענפים אלה עלולה לגרום לעליה באבטלה ולפגיעה כלכלית במשק.

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם ילדכם או מישהו בסביבתכם חווה חרם?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך