היומן של מיכל: אהבת אמת

מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, לכבוד יום האהבה הבינלאומי, נדבר קצת על אהבת אמת >>>

כמה אני אוהבת לכתוב על אהבה, ולעניות דעתי לכל הטורים שכתבתי עד היום הוספתי לכם "תבליני אהבה". אבל יותר משאני אוהבת לכתוב על אהבה, אני אוהבת לחיות אותה , אוהבת להרגיש ולהתרגש ממנה, וכשחיים בתחושה כזאת יום ביומו , מתבקש לא פחות, להעניק אותה. לכן את הטור הנוכחי הענקתי למישהי שאני ממש אוהבת ושיודעת היום מה זאת אהבת אמת.

יום אהבה שמח.

יום אהבה שמח.

את מורן, או כמו שאני קוראת לה : "מורני", "ממוש", "אהובה" ו"מלכת ההתמרות", הכרתי במסגרת לימודי התודעה שלי. ואני רוצה לחלוק עמכם אנקדוטה קטנה עליה.
במהלך הלימודים מורן שיתפה שהיא אלרגית לכלבים.
עם הזמן נחתה עליה הארה שהמשמעות של כלב עבורה הוא בעצם כולו-לב ! ושאם תפתור את ענייני האהבה בנפש תוכל לרפא לעצמה את האלרגיה בגוף. אז אני יכולה לספר לכם שכיום היא כבר לא אלרגית לכלבים .

עד שהיא תאמץ אחד היא אמצה לעצמה שיעור חשוב מאוד על אהבה ללא תנאי ,ויצאה לדרך חדשה בכל פן בחייה, ועשתה זאת בענק !

הטור השבועי – מורני.

אהבת אמת,
מה לא נאמר עליה? שירים נכתבו, מחזות הומחזו , סרטים עתירי תקציב הופקו, עידן הניו אייג' הביא איתו אינסוף סדנאות ושלל הרצאות.
נוצרה תעשייה שלמה של טיפוח ומראה חיצוני סביב התשוקה הפנימית הזאת שבוערת בתוכנו למצוא את ה"אחד/ת".

אז מה הופך את הדבר שעל פניו אמור להיות טבעי וברור מאליו לכל כך קשה?
אפילו בתורה הקושי במציאת זיווג משול לקריעת ים סוף.

אחרי שנים של נישואים בקשר לא בריא ולא מאוזן, התגרשתי. בעשור השלישי לחיי (אף על פי שנראית בשנות העשרים ) יצאתי לדרך פלוס שני קטנטנים , עדיין בגילאי פעוטות (המתנות הכי גדולות שלי בעולם הזה), עשיתי צעד אמיץ ובחרתי בי! וכן, היו רגעים ממש ממש לא קלים, הורות מסוג אחר, מעבר דירה, התמודדות עם שאלות וביקורת של הסביבה.

בניגוד גמור לתפיסה הרווחת, שאחרי הגירושים צריך מיד לחזור ל"שוק", לצאת לדייטים כי הזמן רץ , ו"הסחורה בחוץ לא משהו" , "השעון מתקתק," "שלא תתרגלי להיות לבד". הרעש הסביבתי הזה נשמע מוכר?
בחרתי במשך שנה שלמה רק להתכנס פנימה, לנבכי התודעה, לתת המודע, חקרתי את האמונות המגבילות שתפסתי כאמת, עיבדתי רגשית את הקשר החולה, את מה שהוביל אותי לשם, ירדתי לעומקם של האמ-אמ-אמא של השורשים הכואבים, ולמדתי את כל שאצטרך בכדי שלא אשחזר שוב את אותה הגברת בשינוי אדרת בקשר הבא.

לקח לי שנה שלמה כדי להגיד "כן". כן לאהבה ללא תנאי, לזוגיות שמגלה את הצדדים המדהימים שלי, למערכת יחסים אותנטית ,נינוחה, טבעית, שאהבה בה זורמת באפס מאמץ ללא צורך במשחקים ובלהוכיח את עצמי.

כשמיכל, שותפתי למסע הקסום ב"מרחב מודעות מבית פריידי מרגלית", הציעה לי לקחת חלק בטור השבועי, קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים להעביר טעימה מהידע שלמדתי והתובנות שאספתי בדרך.

מי לא גדלה על ברכי סיפור סינדרלה האגדי?
אותה לכלוכית כחולת העיניים, טובת הלב, מוכת גורל אכזר, קורבן של הנסיבות, חסרת מעוף, חסרת תעוזה, חסרת אמצעים, קורבן של החיים!
זאת שאין באפשרותה לחולל שינוי בעצמה וכל שנותר לה הוא להמתין לאותו נסיך חלומות שיגיע על סוסו הלבן ויגאל אותה מחיים נטולי שאיפות , היישר אל תוך ממלכתו (כלוב של זהב) המוגנת (והחונקת).
וזאת הפכה להיות מנטרת ה-" והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה". האומנם?
זאת אהבת אמת שמכרו לנו?

אם אנסה לתמצת את החקירה של השנה האחרונה למשפט אחד אז הוא : "ואהבת לרעך כמוך".
אהבת אמת היא זוגיות המשקפת את האהבה שאנחנו רוחשים לעצמנו.
עיקר תשומת הלב היא ללמוד, באופן יומיומי ואף לעיתים קשוח (תת המודע שלנו עקשן במיוחד), לאהוב את עצמנו, ככה נקי ללא תנאים, וזה בדיוק מה שישתקף לנו במראה כשנביט החוצה.

אהבת אמת לעולם אינה יכולה להתמלא מבחוץ, על ידי אדם חיצוני, היא אינה מורכבת משני חצאים, אין חצי שני שנועד לי ומשלים אותי, ואף אחד מאיתנו הוא לא "חצי בנאדם".
כל אחד מאיתנו נברא שלם, והבחירה להתמזגות של שלם ועוד שלם (מבלי לאבד מגבולות של כל אחד בנפרד) מובילה אותנו למסע מופלא של אהבת אמת.
הרשו לי לנפץ עוד מיתוס, ולומר שהמסע של אהבת אמת הוא יום יומי, גם כשכבר מצאנו את האחד/ת, זה לעולם לא מסתיים בטבעת יהלום וגם לא בחוזה בכתב. זאת אמנות של ריקוד משותף.
מצד אחד להתמסר ולסמוך, לתת אמון ולהיות בנוכחות מלאה ואוהבת עם בן הזוג.ומצד שני, בו זמנית, לא להיות בהיאחזות בקשר, להתנהל מבפנים כאילו יש רק אותי, אפס ציפייה, להיות בפוקוס על מה אני יכולה לתת לקשר, במקום על מה אני יכולה לקבל.
בתוך אי הוודאות של החיים, חשובה הידיעה הפנימית, זאת שנמצאת עמוק בתוך הלב , שגם אם מחר בבוקר אחד הצדדים יחליט לסיים את הקשר, למרות הכאב, הכל בסדר! אם לא הבחור המהמם הנוכחי, יגיע בחור מהמם אחר!
דבר אחד כן וודאי, בפורים (וגם בשאר 364 ימות השנה) שום תחפושת של סינדרלה לא תמצא אצלי בבית (וגם לא פאזל או משחק הזיכרון).

מאחלת לכם לחגוג אהבת אמת בכל יום,
וולנטיין שמח לכולם!


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין