היומן של מיכל: עשרת הדיברות לקורונה

היומן של מיכל: והפעם, חברתה לי זיו מספרת על עשרת הטיפים שלה להתמודדות עם מגפת הקורונה בפן האישי, אצל כל אחד מאיתנו >>>

וידוי, ביני לבין מלכות הכיתה מעולם לא היה  חיבור, להפך, ברחתי כמה שיותר  רחוק . כי הדימוי השלילי הזה שמלכות כיתה הן הכי סנוביות וביצ'יות שיש שלט לי  במוח. ואז בלימודי התודעה פגשתי את לי, הרושם  הראשוני  היה ברור, היא מלכת הכיתה. היא נורא התכחשה לזה בהתחלה , אבל היא באמת מלכת הכיתה. החיבור ביני לבינה לא היה מיידי, כי הילדה-נערה שבי סירבה להכיר אותה באמת, אבל ברגע שקצת פתחתי את הראש גיליתי מלכה אמיתית,כזאת שסוחפת רק מעצם היותה , כזאת שכל מה שהיא נוגעת בו הופך לזהב, כזאת  שהכי בא להיות חברה שלה, כי היא  פשוט  חברת אמת. והיא כתבה כאן  טור כל כך יפה ונכון , לא  רק לקורונה  אלא לחיים  בכלל.

הטור של לי זיו:

החברה המדהימה שלי מיכל הגיעה לחיי כמתנה, לקח לנו זמן להבין אחת את השנייה ולהתאהב, אבל מאז שנוצר החיבור, מיכל מאתגרת אותי באופן קבוע להיחשף , וזה תמיד נראה לי כמו שיגעון  רגעי, אבל אני מקשיבה לה, הולכת אחרי הרעיון/ שיגעון שלה ונחשפת לאט ובטוח.

אז הנה אני!

אוי קורונה , מה באת לתת לעולם? ברגע אחד הכל כמו התפוגג וזה מרגיש שהיקום עשה לנו פוס משחק על החיים.

האמת שאותי ההסגר תפס מוכנה, גזרתי על עצמי סוג של בידוד בשנתיים וחצי האחרונות ומתוך זה יש לי שפע של המלצות איך לעבור את הזמן בשלווה  יחסית ואף לצאת  מכך מחוזקים  ומחוברים.

 

חשוב להישמר בכדי למנוע את ההידבקות בנגיף.

חשוב להישמר בכדי למנוע את ההידבקות בנגיף.

 

קצת רקע לבידוד היחסי  שגזרתי על עצמי: לפני שמונה שנים היקום זימן לי להיות יזמית נדל"ן, עצמאית וסופר אינטנסיבית, בדמי היו  אנרגיות של מלחמה וניצחתי על  בסיס יום יומי במשחק בו שיחקתי. תוך כדי תנועה ילדתי  שתי בנות, עברנו לא מעט  בתים  רק בגלל החשק לשפץ מחדש והשעמום של לא להיות במקום קבוע.

הילדות שלי  גדלו עם אמא של קצוות, מצד אחד הן היו אצלי כמו  בכיס  קנגרו באוסטרליה  ומצד שני בשלב מסוים כשגדלו קצת הצורך להגשמה ועשייה הביאו אותי למצב שבו עבדתי מבוקר עד ערב, ללא סדר יום וללא  דאגה כלשהי לעצמי, למשל עיקר התזונה שלי היה  מתחנות דלק מזדמנות  וכמובן  לא עשיתי  ספורט  ולא שמרתי  על  אורח  חיים בריא  ומאוזן. הזוגיות שלי הייתה  במצב רעוע , הילדות היו באי נוחות תמידית, הבית היה זמני ושום דבר לא  הרגיש  במקום.

לצד הסיפוק הגדול ותחושת ההצלחה, הרגשתי לבד ומנותקת מהלב. יום  אחד זה הכה בי, הבנתי שהלב שלי סגור, שהעשייה ניתקה אותי מעצמי ובעיקר מהילדות שלי. על  אף האטרקטיביות  של עולם  הנדל"ן  ותחושת הגאווה  הגדולה, לא  היה  לי טוב  בפנים. אז רגע לפני קפיצה גבוהה יותר , החלטתי  שאני עוצרת! הוצאתי את עצמי  לחופשה של שנה . הלב והנפש  ביקשו לחזור אליי, לחפש את האמת שלי ואת  האיזון שיעשה אותי  מאושרת.

ברגע אחד עזבתי הכל, לאט לאט  נכנסתי פנימה  בניסיון לעשות לי שקט וטוב בנשמה , לא ידעתי איך או מתי אמצא תשובות, אבל  ידעתי שהנשמה שלי  עקשנית משהו והיא רוצה למצוא את  דרכה בעולם הזה. בשלב הזה  כבר היה לי ברור שלא כסף או מעמד יעשו אותי מאושרת. בראש  מעיניי  העסיק אותי  למצוא  מה יעשה אותי מאושרת באמת? איך ניתן לחיות את החיים באיזון, בשמחה ובאותנטיות ? לאחר שנה בבית ,לכולם היה טוב יותר , אבל אני נכנסתי ללחץ , לא היה לי מושג מה אני  רוצה ולאן אני הולכת . לא  היו לי תשובות איך ממשיכים במרוץ החיים. בחוץ כולם  ציפוי "שאחזור  לעצמי", אך אני ידעתי שכבר אין אותי כפי שהייתי.

רגע של הארה, הגיע בזמן מקלחות כשלני הקטנה שלי שאלה  אותי מה ארצה לעשות כשאגדל , עם  ילדים אין מקום להסברים מורכבים, עניתי מהבטן, "לעזור לאנשים להיות מאושרים". פתאום זה היה לי  ברור, אני רוצה  לגרום לעולם להיות מקום טוב  יותר.

אחרי שני משברים בחיי, שהגיעו אליי כמתנה , ואחרי שנים של טיפולים פסיכולוגיים, החלטתי ללכת להיות  המטפלת של עצמי.  בתזמון  מושלם  אמא שלי הזמינה  אותי  להרצאה של  פריידי  מרגלית ממרחב  מודעות.  באולם מלא עד אפס מקום, עמדה  על הבמה אישה אחת גדולה מהחיים  על גלבייה לבנה  ודיברה על חיים של גן עדן, זה הרגיש  כמו למצוא  את המילים שחיפשתי כל  חיי, ראיתי אותה וראיתי אותי. זה בדיוק  מה שחיפשתי.

נכנסתי ללימודי תודעה ורוח ששינו את חיי מקצה לקצה והתחלתי להתחבר לעצמי מהשורש ועד  למימד השישי, פתאום כל הדברים שעשיתי התחברו יחד. עולם הרוח  והתודעה היוו את החתיכה הגדולה  שהייתה חסרה בפאזל וכך הבנתי שזאת מתנתי לעולם.

מכיוון שכפיתי על עצמי בידוד מרצון ובשנים הללו כל תשוקותיי לעולם  הוולנס התחברו יחד, אלו הם עשרת הדיברות שלי  לתקופת הקורונה:

תזונה- התייחסו לגוף שלכם כאל  מקדש. הזינו אותו במזון בריא ומחשבות חיוביות. עבורי תזונה היא דרך חיים, והיא  בגדר חובה על מנת לשמור על גוף בריא ומאוזן , בייחוד בזמן הזה חשוב לחזק את המערכת החיסונית , תזונה  נחשבת לאחד הכלים החשובים ביותר בעולם  הריפוי, והבחירה במה אנחנו מזינים את עצמנו פיזית ונפשית  חשובה לחיזוק הגוף והנפש. הזמן הפנוי מאפשר לנו לעוף במטבח ולבשל יחד ארוחות מלאות בכל מה שטוב בטבע.

ספורט- נפש בריאה בגוף בריא, אנדרופינים שמשתחררים ועושים שמח  בלב. תזיעו בשביל לעלות את קצב הלב, למען טיהור הדם והחמצן שנכנס לגוף ומנקה רעלים, תזיעו למען הנשמה וגם למען הגזרה. אני רצה,  בתחילה לא  האמנתי שאצליח, כיום אני לא יכולה  לדמיין את חיי ללא ריצה, זה מחייה ומנקה את הראש, בכל ריצה בא לי  לצעוק לעולם שזאת פשוט תגלית חיים! בכנות ריצה זה דבר קל ופשוט, מרימים רגליים באוויר, מוזיקה טובה באוזניות ומגלים עולם שלם של עוצמה ואושר עילאי. בהתאם  להנחיות מותר לרוץ מסביב  לבלוק ודווקא  בגלל זה כעת ניתן להתחיל, לאפשר לנו שעה של שקט וזמן לעצמנו. בנוסף אני מאוד  אוהבת יוגה ואימון  גופני  שמחברת אותנו לעצמנו ועושה שקט בתודעה.

מדיטציה- אי של שקט  בים סוער. המדיטציה  מביאה שלווה,בהירות  ושקט  נפשי, מפחיתה לחץ וחרדות ומשפרת את הבריאות ואת ההרגשה הכללית. אני אוהבת את המונח:" עיניים עצומות לרווחה ", עולם שלם נמצא  בתוכנו, נשימה עוזרת לנו לחקור את התודעה, אחד המקומות הכי מעניינים ללכת לטייל בהם, בייחוד כעת שאין כלום בחוץ. בכל מדיטציה אני מתרגשת מחדש לפגוש  אותי, מכל מדיטציה אני יוצאת עם תובנות , מאוזנת יותר  ומלאת אנרגיה . האם ידעתם שבעצם הנשימה התאים  שלכם מתחדשים ואתם עוברים תהליך ריפוי של ממש?

עשו לכם בסט פרנד/שבט- שתפו חבר או חברה טובה  במה עובר עליכם. הדיבור משחרר ומרפא וגורם  להכל  להראות טוב יותר. הבסטיז שלי איתי מגיל ארבע, בורכתי בחברות שהן אחיות וגורמות לי אושר בלתי נתפס. במהלך החיים זכיתי להכניס לחיי ולליבי עוד כמה חברות נפש שהשיחות איתן מיידית מעלות לי את התדר ועושות לי טוב  בנשמה. השיתוף הוא  כוח , משחרר מועקות  ומקליל את הקושי שהתקופה הנוכחית מביאה איתה.

לשחרר ולהיות בנוכחות- כמה פשוט, ככה מורכב. לשחרר את מי שאני  צריכה להיות, את מה שרציתי לעשות, רק להיות בנוכחות. נוכחות בגוף, בזמן  ובסיטואציה. כל מה שיש לנו  זה את  הכאן ועכשיו. מה שהיה  בעבר- עבר והעתיד לא ידוע. תנסו להיות ברגע ולראות איזה מתנות גדולות מתגדלות כשאנחנו מאפשרים לעצמנו פשוט להיות. מורים מצוינים לנוכחות הם הילדים. כשאני  הולכת אחרי הרעיונות של הילדות שלי ומאפשרת לילדה הפנימית שלי להצטרף , אני מגלה את הגאונות הבלתי נתפסת של היכולת פשוט להיות. אני  מוצאת את עצמי נהנית במיוחד כשאני מתנתקת האון ליין ומחוברת יותר  לחיים עצמם.

אמונה- להאמין שהכל מדויק! שנצא מהמשבר הזה טובים יותר. האמינו  בעצמכם, בכוח שיש בכם ליצור מציאות, להמציא את  עצמכם מחדש ולצלוח את התקופה הזו. האמינו שיהיה טוב ושהמציאות תשקף את זה.

הודיה- לראות את המתנות  בכל מצב, ערכו  לכם  רשימה של דברים שיש להודות עליהם רק בכאן והעכשיו. לצד הקושי הממשי  שכולנו חווים , יש גם הרבה מתנות בעצירה  ממרוץ החיים  הבלתי פוסק. נסו להודות על מה שיש ועל העתיד לבוא, מתוך אמונה שיהיה טוב. רשימת ההודיות שלי כוללת: תודה עליי, על המסע ועל ההזדמנות  שנקרתה בדרכי להיות עם  בני משפחתי, על קורת הגג מעליי, על שפע האוכל, על טיול ברדיוס  100 מטר,  על היכולת לראות את כל הפחדים שלי , על  התובנות שיש ועל  אלה  שיגיעו, על המתנה  שבעצירה, על השקט ועל  יכולת לבחור בטוב.

אחדות- זמן מצוין להתאחד קודם כל בתוכנו, לזהות את הקולות  המקטינים, את הפחדים, את כל מה שרצינו לעשות עד כה ולא  העזנו, עם בוא האביב בשיא פריחתו כשהאנרגיה הדשה מורגשת באוויר, גם אם זה רק דרך חלון הבית ,זה זמן מצוין לעשות סדר בתוכנו ושלום פנימי עם כל החלקים שלנו בכדי שנוכל לצאת מהמשבר הזה  מחוזקים. אני באופן אישי מנסה להתגבר על פחדים ולצאת לעולם. אפשרו לפחדים ומחשבות שאין בהן  צורך ללכת ופנו מקום למחשבות חדשות ונעימות. זה זמן מצוין לתכנן את החיים והפריחה שאחרי הקורונה.

מוזיקה ושירה מקודשת עם  תדרים  בפרט- המוזיקה עוזרת לנו להיות בשמחה, הפעילות המועדפת עלינו בימי הבידוד ובכלל, היא פשוט  לשים  מוזיקה בקולי קולות ולרקוד כאילו אין מחר. בזמני הבידוד האישי  שלי, מוזיקה  בתדרים ושלל שירי ריפוי , אהבה וחקירה העלו לי מיידית את התדר כשהרגשתי שאני לא בטוב. שימו לעצמכם  תדר 528 ביוטיוב, תדר אהבה בזמן אמבטיה מפנקת או בשכיבה בערב  במיטה, השירים נכנסים  ישירות ללב , מרפאים ומעלים תדר. מוזיקה  עושה לנו פלאים.  אחת ההחלטות שלי ליום של אחרי היא לחזור לרקוד, כי אף עם  לא מאוחר.

אהבה ללא תנאי – את החשוב ביותר השארתי לסוף, אהבה עצמית. ככל שנאהב את  עצמנו,  כך נוכל להעניק אהבה לסביבתנו. עבורי לאהוב את עצמי זה עדיין מסע אמיץ למצוא את הלב שנסגר במהלך הדרך, ובדרכי למצוא את  הלב , למדתי לאהוב אותי בדיוק כפי שאני, ללא הגדרות או טייטלים נחשבים. לאהוב אותי סתם ככה , נקייה מכל אלמנטים חיצוניים, כשאני אוהבת אותי אני אותנטית , מחוברות לאמת שלי, לפשטות וליכולת  להעניק אהבה אמיתית ללא תנאי לכל מי שסובב אותי ולעשות טוב בעולם.

תודה למיכל על הזכות לכתוב, ותודה לכל מי שעצר לקרוא. מאחלת לכולכם חג פסח שמח! בריאות איתנה, תשמרו על עצמכם ומי ייתן ונצא  מהצד השני טובים יותר לעצמנו ולסובבים אותנו. אהבה לכולם!


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין