גורמים מאיצים להתגברות האנטישמיות בארה"ב

מאמר מאת ד"ר שי אפרת, מומחה לפסיכו-הסטוריה של השואה, מרצה באקדמית עמק יזרעאל בחוג לחינוך.




ב-09.05.2020 ציין העולם את יום הניצחון ה-75 על גרמניה הנאצית שסימל את סיום מלחמת העולם השניה באירופה ואת הפסקת השואה. גרמניה הנאצית השנואה כל כך על רבים אך למרבה הצער נערצת על ידי אחרים עברה מן העולם, אך המורשת הנאצית שהותיר היטלר אחריו לא נעלמה והשפעותיה ממשיכות לחלחל בגרמניה ובמקומות רבים בעולם. גרמניה לא לחמה לבדה במלחמת העולם השניה, לצידה עמדו ברמות שונות של מעורבות – אוסטריה (שסופחה לגרמניה), איטליה, יפן, הונגריה, בולגריה, רומניה, סלובקיה, קרואטיה, פינלנד, אלבניה, ספרד ואף צרפת של וישי. זאת ועוד, השמדת היהודים התקבלה לעיתים ברצון בקרב אנשים בארצות שנכבשו ע"י גרמניה ובמיוחד במזרח אירופה. היטלר והנאצים שלו לא המציאו את האנטישמיות ולא היו הראשונים שרצחו יהודים, אך הדרך, העוצמה וההיקף בה הם עשו זאת גורמת עד היום לאנטישמים בכל העולם להערצה ולהשראה.

לאחר סיום מלחמת העולם השניה היה קשה להאמין כי האנטישמיות והגזענות החשוכה ימשיכו להתקיים בעולם אך מי שחשב כך טעה. למעשה הפגיעה ביהודים המשיכה גם ביום שלאחר סיום המלחמה ולא נפסקה עד היום. מסתבר כי האנטישמיות טבועה ב-די אן אי של אנשים רבים ברחבי העולם וממשיכה להתקיים ולהרים ראש כשיש לה את האפשרות לכך.

ד"ר שי אפרת, מומחה לפסיכו-הסטוריה של השואה, מרצה באקדמית עמק יזרעאל בחוג לחינוך. צילום: מולי אפרת.

התחזקות של מפלגות לאומניות ועלית מפלגות כאלו לשלטון במקומות רבים בעולם בשנים האחרונות, הגבירו מגמות לאומניות, גזעניות ואנטישמיות והשפעתם המסוכנת גדלה מיום ליום. גם בארצות הברית של אמריקה, המעצמה החזקה בעולם ומעוז הדמוקרטיה, קיימים לאורך השנים ביטויים של אנטישמיות כגון השמצה אנטישמית, פגיעה בבתי כנסת, השחתת בתי קברות ופגיעה פיזית ביהודים. ביטויים כאלה של אנטישמיות אינם חדשים והיו קיימים לאורך השנים ברמות משתנות. בשנים האחרונות הם התחזקו שוב וגורמים לדאגה רבה בקרב יהודי ארה"ב.

מהן הסיבות לכך? ראשית יש לזכור כי החוקה האמריקנית מאפשרת חופש רב מאוד של הבעת דעה. קבוצות קיצוניות כגון הנאו-נאצים פועלות באופן חופשי בארצות הברית יחסית למדינות אחרות במערב ובמיוחד לגרמניה, שבה כל ביטוי של נאציזם הוא מחוץ לחוק.

האנטישמיות הבסיסית ביותר היא המסורתית – משפחתית המושפעת לעיתים גם מהקהילה, "אנטישמיות מבטן ומלידה" ששורשיה הם האנטישמיות הנוצרית. לאנטישמיות זו אין הסבר או סיבות הגיוניות של ממש. אנשים פשוט "יודעים ומרגישים" שהם שונאים יהודים. סיבה נוספת גם היא "מסורתית" או היסטורית, היא הקנאה בהצלחת היהודים מבחינה כלכלית ומהשפעתם הפוליטית. האנטישמיות מאפיינת אנשים בעלי השקפת עולם לאומנית שהם בדרך כלל מצביעי המפלגה הרפובליקנית ובראשם אנשי ה"עליונות הלבנה" שהם תומכי טראמפ מובהקים. הם מביעים לעיתים שנאה ולעיתים אף תוקפנות כלפי מיעוטים בארצות הברית כגון שחורים, היספנים, אסיאתיים ויהודים. המדיניות הסובלנית של משטר טראמפ כלפי הביטויים הגזעניים הללו יחסית לתקופת אובאמה, מביאה לתחושה שיש להם לגיטימיות מסוימת ומחזקת אותם. לכן יהודים בארצות הברית חוששים שבחירתו של טראמפ מחדש לנשיאות עלולה לחזק מגמות של פגיעה במיעוטים ותגביר את פשעי השנאה.

סוג אחר של אנטישמיות הוא למעשה ביטוי של אנטי ישראליות או אנטי ציוניות. מדובר כאן בעיקר על ביקורת והתנגדות למדיניות של ישראל כלפי הפלסטינים אותה משווים לעיתים למשטר ה"אפרטהייד" שהיה נהוג בדרום אפריקה ופגע באזרחים השחורים. את המגמה האנטי יהודית הזו מובילים בעיקר אמריקנים ממוצא ערבי וכן אפרו-אמריקנים אבל גם אחרים.

משברים היו תמיד לאורך ההיסטוריה עילה להאשמת המיעוט היהודי ולפגיעה ביהודים במקומות רבים בעולם. קל היה להאשים את היהודים ולהפנות אליהם את זעם העם במקום שיכוון כנגד השלטון או כנגד האשמים האמיתיים במצב. משבר הקורונה נותן תירוץ לאלה המחפשים ממילא תירוצים להאשים את היהודים ולנסות להגביר את הפגיעה בהם. המקרה שהיה בתחילת משבר הקורונה כאשר יהודי אורתודוכסי תושב ברוקלין קנה ציוד רפואי רב וכשהיה מחסור קריטי בציוד זה מכר אותו במחירים מופרזים, יחד עם מספר גדול של יהודים חרדים שנדבקו בקורונה בברוקלין נתן כר פורה להאשמות אנטישמיות. הקהילה היהודית מיהרה וגינתה את התנהגותו של האיש אך הנזק כבר נעשה כאשר התקשורת האמריקנית דיווחה על כך בצורה שהדגישה את יהדותו. לעומת זאת אם פתרונות לקורונה כגון מציאת חיסון או תרופה יגיעו מישראל או מיהודים במיוחד בארה"ב, הדבר יעזור כנראה למיתון של לפחות חלק מהמגמות האנטישמיות הנוכחיות ולעליה בקרנם של היהודים.

מה ניתן לעשות? טראמפ הוא ידיד אמת גדול של ישראל. הוא מבטיח הגנה ליהודים ומגנה תופעות אנטישמיות אך אין בכך די. השינוי יבוא מהפסקת השתיקה היחסית של הממשל כלפי ביטויים של עוינות כנגד מיעוטים ומחינוך. הנהגת תכניות חובה לאזרחות בבתי הספר שיתבססו על ערכים של סובלנות וקבלת האחר וכן על לימוד השואה הן הכרחיות. הקהילה היהודית עושה רבות להיאבק בתופעת האנטישמיות אך אולי יכולה לעשות יותר. גם למדינת ישראל יש אפשרות לפעול. ראש הממשלה יכול לנצל את ידידותו עם נשיא ארצות הברית ואת הברית החזקה בין המדינות לשם כך.

ד"ר שי אפרת הוא חוקר שואה, איש "יד ושם" ומרצה במכללת עמק יזרעאל

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם ילדכם או מישהו בסביבתכם חווה חרם?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך