מחשבות לקראת סוף קורונה (?) – לאן בדיוק יצאנו?

מאמר מאת ד"ר אורית צ'רני גולן, מומחית לביואתיקה, חוקרת ומרצה בחוגים למנהל מערכות בריאות ומערכות מידע באקדמית עמק יזרעאל וחברה בוועדת האתיקה של קופת חולים מכבי.




האם הקורונה מאחורינו, או שמא יהיה גל שני? האם חזרנו לשגרה מהר מידי כתוצאה משיקולים כלכליים, או שמא חזרנו לאט מידי, בשל חששות בריאותיים לא מבוססים? שאלות אלו ואחרות שבות ועולות ומנקרות במוחם של אזרחי ישראל בתקופה האחרונה.

רבות כבר נאמר על הקורונה ועל ההתמודדות המדינה ואזרחיה עם אי הוודאות הכלכלית והבריאותית השוררת בעקבותיה, אולם נדמה כי ישנם היבטים שלא זכו לתשומת לב מספקת – הערכים שבבסיס ההחלטות שהתקבלו בתקופה מאתגרת זו.

כידוע, מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מושפעת רבות מן התרבות הליברלית, שבה שיח זכויות הפרט מקבל מקום מרכזי וחשוב.

ד"ר אורית צ'רני גולן, מומחית לביואתיקה, חוקרת ומרצה בחוגים למנהל מערכות בריאות ומערכות מידע באקדמית עמק יזרעאל וחברה בוועדת האתיקה של קופת חולים מכבי. צילום: הדר גולן

במסגרת שיח הזכויות, הציפיה של הפרט הינה כי מגיע לו סל נרחב של זכויות מאת המדינה, וכאשר אחת מן הזכויות נפגעת, תחושת העוול כל כך עמוקה, עד כי במקרים רבים הנפגע מבקש לממש את הזכות שנפגעה באמצעות הגשת תביעה או עתירה בבית המשפט. החוויה הנלווית למאבק היא הרצון להוציא את הצדק לאור, ולתקן את העוול שנגרם. נראה שאזרחי ישראל הם הציבור המתדיין ביותר בעולם, ויעיד על כך מספר עורכי הדין לנפש, העומד על 1 לכל 128 אנשים, הנחשב לגבוה בעולם.

הדגש בתפיסה הליברלית הינו, אם כן, העצמת הפרט, אך באה הקורונה וטרפה את הקלפים. זכויות בסיסיות ביותר כמו חופש התנועה, חופש העיסוק ואפילו חופש הפולחן נרמסו תחת התקנות לשעת חירום. וכל זאת, כדי לדאוג לקבוצות הסיכון כגון:  מבוגרים או בעלי מחלות רקע, ולמעשה לכלל החברה, שכן עומס יתר על בתי החולים והתפרצות בלתי נשלטת של המגפה, טומנים בחובם סכנה ממשית לבריאות הציבור ולחוסנה הכלכלי של המדינה.

ההכרעה לצמצם את חירויות הפרט על מנת לשמור על אינטרסים חברתיים כלליים, דוחקת את מקומה של גישת זכויות הפרט, לטובת הגישה הקהילתנית. גישה זו שמה את הדגש דווקא על הקהילה ועל הטוב המשותף שאותו יש לשמר, לעיתים תוך ויתור מסוים על חירויות או זכויות הפרט. אמנם, בימים כתיקונם כל אחד רץ את מסע החיים שלו, ולעיתים קשה להבחין בקשרים ובזיקות המשותפות ביננו. אך באה הקורונה ואפשרה לנו לעצור את מרוץ החיים ולחשוב גם על טובת האחר, ועל טובתנו כחברה, על סולידריות ועזרה הדדית.

חשוב לזכור שראיית האחר וטובת החברה, מאפשרת לסייע למגזרים שונים ולקבוצות שונות ומגוונות. לדאוג למבוגרים, לעצמאיים, לחיילים הבודדים ועוד. חוסנה של החברה תלוי ביכולתם של הפרטים להישאר מאוגדים ולסייע אחד לשני, במיוחד ברגעי משבר וקושי, ולא פחות מכך, ביכולתם לוותר על חירויות וזכויות, על מנת לאפשר למוסדות המדינה למגר את המגפה.

הדברים נכונים במישור הבריאותי והכלכלי, אך גם במישור הפוליטי. מציאת "הטוב המשותף" תמיד עדיפה על חידוד השונה והמבדיל. אלו לא רק קלישאות. ערכים אלו מנביעים אסטרטגיה ומדיניות סדורה, אשר יישומה בישראל אפשרה התגברות על המגפה תוך הפחתה משמעותית במספר המתים, וסיוע לקבוצות רבות שנפגעו במשבר.

הקורונה על שלל נזקיה, יצרה גם הזדמנות לבחון מחדש את הערכים עליהם מושתת החברה. מחקרים מראים כי רב האזרחים מעדיפים חברה סולידרית יותר, אכפתית יותר כזו שדנה בטוב במשותף. ניכר אם כך כי אנו מעדיפים כחברה ערכים סולידריים יותר, ומשברים הם הזדמנות לתקן זאת.

ואם נחזור לשאלת המקור – מהי אסטרטגיית היציאה הנכונה? האם בטוח כעת לצאת? אציע לבחון לפני החזרה, לא רק את ההיבטים הבריאותיים כי אם את ההיבטים הערכיים. לאיזו חברה אנחנו רוצים לחזור? מהו המחבר והמאחד ביננו? מהו הטוב המשותף שלנו והחוסן שלנו כחברה? האם לחברה שכל אחר צובר את הונו ומגדיל את מבצרו או לחברה יותר מתבוננת וקשובה לצרכים זה של האחר, הגדלים ביחד מתוך משבר, אך לא רק בעת משבר אלא גם בימי שגרה.

 

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם ילדכם או מישהו בסביבתכם חווה חרם?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך