>>"> >>" /> ניוז חיפה והקריות » בפעם הראשונה התגלה: האדם הקדמון שלפני 15000 שנים אכל גם נחשים ולטאות

בפעם הראשונה התגלה: האדם הקדמון שלפני 15000 שנים אכל גם נחשים ולטאות

העדויות הראשונות מסוגן נמצאו באתר הנטופי שבמערת הנחל בכרמל: "ייתכן שבעזרת השיטה שפיתחנו נוכל למצוא עדויות קדומות עוד יותר". המחקר מבוסס על עבודת הדוקטורט של מעיין לב בהנחיית ד"ר ראובן ישורון ופרופ' מינה וינשטיין-עברון בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה >>>




עדות ראשונה מסוגה בעולם לכך שהאדם הקדמון אכל כחלק מהדיאטה שלו גם נחשים ולטאות התגלתה במערת הנחל שבכרמל, במסגרת החפירות של חוקרי אוניברסיטת חיפה ביישוב הנטופי, מלפני כ-15 אלף שנים. הממצאים פורסמו בכתב העת היוקרתי Scientific Reports. "אנחנו יודעים ממקורות היסטוריים שבני אדם אכלו נחשים כבר בימי הביניים, אבל עד כה לא הייתה שום עדות לכך שהם עשו זאת גם לפני 15 אלף שנים. ייתכן בהחלט שבעזרת השיטה שפיתחנו נוכל למצוא עדויות קדומות עוד יותר", אמר ד"ר ראובן ישורון, מעורכי המחקר.

חפירות בית נטופי במערת הנחל. צילום – ראובן ישורון

 

התרבות הנטופית בפרהיסטוריה של ארץ ישראל (15,000–11,600 שנים לפני זמננו) מהווה את תקופת המעבר בין תרבויות הציידים-לקטים של התקופה הפלאוליתית והחקלאים הקדומים של התקופה הנאוליתית והיא מתאפיינת בהרחבה של הדיאטה האנושית. באתר הנטופי מערת הנחל (אל-ואד) שבכרמל, שנחפרת על ידי ד"ר ראובן ישורון ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, התגלו כבר בעבר אלפי עצמות של נחשים ולטאות על-פני שרידי רצפות הבתים הפרהיסטוריים. אולם בניגוד לעצמות של בעלי חיים אחרים שנמצאו באתר, דוגמת צבאים וארנבות, שהיו חתוכות ושרופות ולכן העידו בברור על כך שהן שימשו למאכל, לא היה ברור האם עצמות הנחשים והלטאות היו חלק מהדיאטה של אבות אבותינו הנטופים, או שאולי הם הגיעו לשם כשיירי טריפה של בעלי חיים אחרים.

חפירות מפלס מגורים נטופי במערת הנחל. צילום -ראובן ישורון

 

כדי לענות על השאלה ערכה תלמידת הדוקטורט מעיין לב מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה סדרה של ניסויים שבחנו כיצד ייראו עצמות נחשים ולטאות כשהן צלויות, מעוכלות בידי עופות דורסים או מרוסקות מדריכה ולחץ האדמה. תוצאות הניסויים הושוו לשרידי הזוחלים שנמצאו באתר במטרה להבין אילו תהליכים עברו על הממצא הארכיאולוגי מאז הגעתו לאתר ועד לחפירתו.

מהבדיקה הסתבר כי מינים רבים של לטאות ונחשים קטנים הגיעו לאתר כחלק מצניפות (פליטות חלקים לא מעוכלים שפולטים עופות) של עופות דורסים שקיננו במצוק נחל מערות, נפלו ואז נחשפו לתהליכי שחיקה ורמיסה על ידי יושבי האתר. בניגוד לכך, המינים הגדולים והלא ארסיים, קמטן החורש וזעמן שחור, נתפסו ככל הנראה על-ידי הנטופים למטרות אכילה. "הקמטן הוא לטאה גדולה והעצמות שנמצאו היו נפוצים במיוחד בבתים הנטופיים ונדירים מחוצה להם, שם מצאנו בעיקר את שרידי הצניפות. על חוליות הזעמן השחור התגלו לראשונה סימני חיתוך כתוצאה מביתור עם סכיני צור. ממצאים אלה מצטרפים לעדויות רבות של צריכה של בעלי חיים קטנים בדיאטה הרחבה של הכפרים הנטופיים כתוצאה מהשינויים המשמעותיים באורחות החיים ובניצול הסביבה, שחלו עם המעבר מחיי הנדודים וראשית ישיבת-הקבע", סיכמו החוקרים.

אוניברסיטת חיפה. צילום דוברות אוניברסיטת חיפה

 

המחקר מבוסס על עבודת הדוקטורט של מעיין לב בהנחיית ד"ר ראובן ישורון ופרופ' מינה וינשטיין-עברון בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמימון מלגת נשיא האוניברסיטה למסלול ישיר לדוקטורט וקרן נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים. מערת הנחל נמצאת בשמורת נחל מערות המנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים.

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • איך תחגגו את חג השבועות?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך