היומן של מיכל: סקס והעיר הגדולה בפעם השנייה

הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא חוזרת לצפות בסדרה המדוברת ומגיעה למסקנות >>>

לאחרונה אני מוצאת את עצמי צופה  שוב ב"סקס והעיר  הגדולה",  לפני שבועיים בערך זפזפתי  לי בין הערוצים וכמו שאומרים  "נתקעתי" על זה , זה גם מאוד תאם את מצב רוחי ומצבי באופן כללי כעת כשאני רווקה שוב.

אני זוכרת את עצמי לפני כמה שנים ביחסי אהבה –שנאה  עם  הסדרה הזאת , כי מצד אחד איך אפשר שלא לאהוב אותה? מדובר בסדרה פורצת דרך על ארבע נשים  יפות , עצמאיות, קרייריסטיות  שחיות את חיי העיר הגדולה והן לחלוטין לא מתחסדות בכל  הקשור לסקס, להפך הן נושאות את  דגל חשיבות האורגזמה הנשית בגאווה. ומצד שני היה בי פחד גדול  להיות סוג של  "קארי " כזאת  שיושבת וכותבת טור אישי על חיי הרווקות וכל הקושי הכרוך בכך.  והיי !  נחשו מה ?  הנה אני כותבת אותו.

כמובן שלהבדיל אלף הבדלות מקארי, פרט לתלתלים , שגם עליהם היא ויתרה כבר בעונה השישית (וחבל) והכתיבה כמובן אין  לנו כמעט כלום במשותף במובן  החיצוני. החוש האופנתי  שלי  שואף לנתניה סיטי ושלה  לפיפט אבניו ולמותגים יוקרתיים כמו פראדה וגוצ'י, למרות שכשהייתי בניו יורק לא התפשרתי, לא קניתי יותר מידי אבל גם אני הלכתי על השדרה החמישית.

העיר הגדולה.

העיר הגדולה.

 

קארי יודעת  לדלג על עקבים בצורה מושלמת , אני יודעת רק ליפול מהם , במידה ואני מחליטה כבר לנסות וזה  כמעט לא קורה. בשעות שבהן אני כותבת טורים היא  יוצאת  לבלות במועדונים , היא  בוכה על  גבר שנפרד ממנה מקסימום  פרק אחד ולא חודש כמוני, בפרק  שאחריו כמובן היא כבר פוגשת מישהו חדש וגם דיי בקלות, היא  לא צריכה לעשות סוויפים ימינה או שמאלה  ב-OK  קיופיד.  למען האמת הדבר שאני הכי אוהבת בקארי זה שהיא ממש לא עושה ביג דיל מהרווקות  שלה וזה על אף שבסופו של דבר כמו כולן גם היא רוצה אהבת אמת. בסופו של  דבר , קארי  בראדשו  למרות היותה דמות  מורכבת , היא אישה שאוהבת  את עצמה  וזה מבחינתי ההיי לייט של הסדרה הזאת.

בעקבות כך שחזרתי לראות את הסדרה, נזכרתי השבוע שהסדרה בעצם מבוססת על ספר  שכתבה קנדיס בושנל , ושבזמן  שלמדתי כתיבה נערך דיון  קטן על הספר הזה שהמורה שלי הגדיר אותו  כ"רומן  למשרתות".  הפרשנות  של המושג  הזה הוא שבעצם מדובר בספרים  שבהם  יש  את  האישה שנגדיר אותה כחיננית, עדינה  וקטנה שפוגשת  בגבר שמוגדר כאלפא עשיר  ובסופו  של  דבר אחרי מכשול  או שניים הם  מתחתנים, הוא  בעצם "מציל " אותה . הרומנים של דניאל סטיל או "חמישים גוונים של אפור " של אי.אל ג'יימס הם כאלה . ואני זוכרת  שבזמן  שהמורה שלי  שכבודו  במקומו  מונח והוא גאון  הגאונים  בכל הקשור  לכתיבה הגדיר  את הספר תחת ההגדרה הזאת , משהו לא  הסתדר לי שם במוח.  והרהרתי  שוב  בכך השבוע  ושאלתי  את עצמי , איך אפשר  לקטלג את  קארי כדמות כזאת  ?

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

 

האם עצם נוכחותו של מיסטר ביג הופכת אותה לאישה הקטנה? איי דונט טינק סו . קארי היא אישה דומיננטית , היא  מצליחה בזכות עצמה , היא כשרונית , היא אופנתית , היא  לא מתביישת  לדבר על סקס , היא  מאוד אוהבת את החופש  שלה, היא  מעורה חברתית , היא ליברלית בדעות שלה, היא מגשימה את עצמה , היא חברה נהדרת, היא לא ענייה והיא  ממש  לא צריכה את הגבר שיתמוך בה. לגיטימי שכמו כל אחת שמחפשת אהבה היא  תרצה את הגבר שיחבק אותה  בסוף היום ויהיה גם המאהב שלה וגם הבסט פרנד שלה. היא  צריכה גבר שיידע  להכיל את  האישה  העוצמתית  שהיא . וזאת הסיבה  שהיא  ומיסטר ביג  מנט טו בי.  זה ממש לא קשור לכמה כסף יש  לו  בארנק , הוא פשוט  יודע  מה הצרכים  שלה , הוא  יודע  להכיל אותה והוא יודע שקארי צריכה בית עם  חדר ארונות משלה.  קארי בראדשו  היא  אישה  מצליחה  ובאופן טבעי  לחלוטין  היא צריכה לצידה גבר מצליח. מיסטר ביג הוא  שיקוף שלה כי קארי היא ביג בעצמה.

אם כן , "קארי" ו"משרתות"  לא יכולים לשבת באותה משבצת אלא  אם אחרי כמה שנות נישואין לביג  יתחשק  להם לשחק משחקי תפקידים .

נכון לעכשיו כשאני צופה בסדרה מחדש, אני אוהבת אותה יותר, מעבר לעובדה שיש בה מסר מעצים לגבי המין הנשי המסר הסמוי של הסדרה הוא  שהחיים הם כאן ועכשיו ופשוט צריך לחיות אותם , להנות  ולהשתחרר מכל  מיני עכבות . והאהבה? היא כבר שם , ממש בתוכנו.

 

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין