>>"> >>" /> ניוז חיפה והקריות » היומן של מיכל: התחלות

היומן של מיכל: התחלות

הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על: התחלות וש"כל סוף הוא התחלה חדשה". >>>

נהוג להגיד ש"כל סוף הוא התחלה חדשה". על פניו זה נשמע מאוד אופטימי ומבטיח. רק שאם הייתי  צריכה לצרף תוספת קטנה למשפט הייתי מוסיפה , "אבל לא בטוח שיהיה כל כך קל". אני דיי סבורה שכמוני גם  לעוד הרבה אנשים התחלות הן קשות.

בואו ניקח למשל את יום ראשון , רוב האנשים לא אוהבים את היום הזה, ורוב האנשים מבטאים  אותו כשביזות יום  א' או כיום "רשעון". תכלס, דיי מבאס לסיים את שבת, זה היום הכי כיף בשבוע , לא הולכים לעבודה ,נחים, מבלים . יש  יותר כיף מזה? במקרה שלי כל תחילת  יום קשה לי , אני  אוהבת למשוך את השינה שלי כמה שיותר , אני  חולמת , נעים לי , אז בשבילי לקום מוקדם זה קשה ממש. ואצלי שבע וחצי נחשב למוקדם, וזה גם לא באמת שבע  וחצי, אחרי כמה "נודניקים" בשעון  המעורר זה כבר  הופך להיות רבע לשמונה , אבל גם לא באמת כי אני חייבת לגנוב עוד כמה  דקות להתאושש מ"הנודניק" , אז  עשרה לשמונה עד שמונה, ואצלי זה נחשב מוקדם  מידי להתחיל את היום,  הייתי יותר משמחה  להתחיל את היום שלי בעשר, אני מאמינה שיום אחד אני אגיע לשם (אם אתם מגלגלים עיניים ומגחכים כרגע, אני לגמרי מבינה, אבל  אני פשוט לא טיפוס של  בוקר).

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

אבל ההתחלות הקשות באמת נמצאות דווקא בתחומים שאנחנו הכי כמהים אליהם. אני זוכרת את עצמי בכל פעם כשהתחלתי עבודה חדשה, אף על כל ההתרגשות , באופן קבוע מצאתי  את עצמי אחרי כמה ימים ספורים בעבודתי החדשה חולה. גם אם במודע אנחנו מאוד רוצים להתחיל משהו חדש , התודעה הפנימית שלנו דואגת  לעשות  לזה סטופ . וכשאנחנו לא מבינים את הפער הזה בין  הרצון המודע שלנו לבין מה שקורה בפועל זה כי אנחנו לא יודעים שקשה לנו להכיל את ההתפתחות. התודעה שלנו מכוונת לכך שהיא מורגלת לאזור הנוחות , וגם אם רע לה שם , היא לא תמהר לזוז ממקומה.

אני מכירה היטב את אזור הנוחות שלי, אני חיה בתוך בועה שדיי קשה לפוצץ אותה, זה לא סתם שאני אוהבת לישון , מצד אחד יש שם עבודה תודעתית נהדרת ! מצד שני תנו לי להמשיך לישון ואם אני כבר ערה אז לחלום בהקיץ . אני  לא צריכה לשחרר שם שום דבר, אני לא צריכה  לעשות. ולמרות שאני סקרנית מאוד , אני לא אוהבת שמשנים לי יותר  מידי את התמונה, ואני יודעת שזאת גם הסיבה שבגללה קשה לי להרפות ולהמשיך הלאה.

איינשטיין  אמר : "טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה וכל פעם לצפות לתוצאה שונה". יש  למשפט הזה הרבה קשר להתחלות, מכיוון שלמרות שאנחנו חושבים שאנחנו מתחילים משהו חדש , ברוב הפעמים אנחנו בסך הכל משנים תפאורה. הדרך היחידה להתחלה  אמיתית היא אך ורק אם נתנהג ההפך מהאוטומט שאליו אנחנו רגילים. כמה קשה לעשות את זה ? מאוד!

תת המודע שלנו תמיד ידליק לנו נורות אזהרה ויסביר למוח שלנו שיש לנו ממה להיזהר ולא באמת שווה לקחת סיכונים.  יחד עם זאת  לקיחת  הסיכונים  הזאת רוב הפעמים היא בסך הכל  סוויץ' קטן  מאוד בהתנהגות והתוצאה של כך היא עולם ומלואו. השורה התחתונה של  כל ההסבר הזה היא שאף אחד לא משתנה ,יש לנו את  הדיפולט  שלנו  והוא  משולם כמו שהוא. יחד עם זאת השינוי  נמצא  בהרגלים  ובדפוסים  שחוזרים  על  עצמם ואינם  טובים  לנו, הדרך היחידה  לשנות אותם  היא להיות מודעים, ובפעמים שההרגל  שלנו  חוזר  על  עצמו , אנחנו  בעצם  נתפוס  אותו  שנייה  לפני, ועל ידי תרגול והתמדה בפעם אחר פעם  זה כבר ייטמע בנו ואנחנו נדע לעצור את האוטומט.

שבוע שעבר בחרתי להתחיל מחדש, בדיוק בתחום הזה שהכי קשה לי בו ואני הכי כמהה אליו, לא  היה קל להרפות מזה של קודם כי היה לי טוב איתו, והייתי מלאת געגוע, אבל הבנתי שזה פשוט לא מקדם אותי לשום מקום. זה היה פשוט  להישאר בבועה שאני רגילה אליה כל כך ובחרתי לפוצץ אותה רק כי אני חייבת , כי הפחד שלי מלהישאר שם בבועה הוא הרבה יותר גדול מהפחד  להמשיך ללכת הלאה . המשכתי הלאה כי הנאמנות הראשונה שלי היא לעצמי, והמשמעות של הנאמנות הזאת היא  לא רק לדבר ולהבטיח, היא גם לעשות והיא לאהוב את עצמי.  ולהתחלה החדשה הזאת התלוו פחדים וכשאני פוחדת באופן אוטומטי  יש לי בלאגן  בבטן. בכל זאת התעליתי על עצמי ויצאתי לכיוון ההתחלה הזאת ללא ציפיות כלל, והאמת שהופתעתי דיי לטובה. ולגבי העתיד? אני סומכת על הרוח שתיקח אותי למקום הנכון.

אהבה ובריאות לכולם.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין