לנצח את הקורונה – מאפייני התמודדות ופיתוח חוסן נפשי וקהילתי

התבוננות אל מערכת החינוך בתקופת הקורונה מאת ד"ר שי אפרת, מרצה בחוג לחינוך באקדמית עמק יזרעאל, יועץ חינוכי, מורה ופסיכולוג חברתי העובד בבתי ספר.




"גם בקורונה פחדתי לצאת החוצה ולהדבק בקורונה אז חשבתי מחשבות טובות כמו על גלידה והצלחתי לצאת. אם הייתי נדבק בקורונה אז אני פוחד שהייתי מדביק עוד אנשים כמו אתם וגם אתם הייתם מדביקים. זה מעצבן תמיד להיות עם מסכה, ושאח שלי חוזר הביתה מבית הספר יש לו כתמים אדומים מאחורי האוזניים ואני מפחד שלי זה יכאב נורא כשאני אצטרך לשים מסיכה".

דבריו של אורי בין ה- 5.6 ששיתף את הגננת שלו בתחושותיו מספר ימים אחרי החזרה לגן הילדים מהסגר.

אנחנו המבוגרים צריכים להקשיב לילדים, להיות שם בשבילם ולהבין שהשגרה החדשה היא  שיגרה של  חוסר וודאות שהולכת להישאר איתנו כנראה הרבה זמן!

ד"ר שי אפרת, מרצה בחוג לחינוך באקדמית עמק יזרעאל, יועץ חינוכי, מורה ופסיכולוג חברתי העובד בבתי ספר
צילום: מולי אפרת

מבוא:

מאמר זה מסכם תקופה של כארבעה חודשים – מרץ עד יוני 2020, ומרכז מאפיינים שונים של אתגרים בתקופת הקורונה ואופן ההתמודדות עימם, בדגש על מערכת החינוך ומתוך התבוננות על היחסים שבין ילדים, הורים ומורים. כיועץ חינוכי, מורה ומרצה במערכות חינוך שונות במגוון גילאים שחווה את תקופת הקורונה מתוך השטח, הייתי ועודני חשוף למידע רב ולקשר ישיר באופן יום-יומי עם תלמידים, הורים, מורים, מנהלים, אנשי טיפול ועוד ברחבי הארץ ואף בחו"ל. במשך הזמן ולמעשה מיום ליום, תיעדתי את המאפיינים המרכזיים של התקופה ואת דרכי ההתמודדות השונות עם אתגריה. מסיבה זו אני מתייחס כאן לשלושה שותפים מרכזיים – ילדים, הורים ומורים, ובמקביל לשלושה מרכיבים מרכזיים – חסרונות התקופה, יתרונות התקופה ופתרונות לאתגרים השונים שהיא הציבה ועדיין מציבה בפנינו. זאת על רקע ההזדמנויות הרבות שמשבר הקורונה מזמן לנו להתקדמות בתחומים רבים ולפיתוח חוסן אישי וקהילתי.

תקופת הקורונה היא תקופה של מצב חירום מתמשך המאופיין באי ודאות לגבי העתיד, חרדות, קשיים מגוונים וקושי להסתגל למצב החדש שנכפה עלינו בהפתעה. מצב זה דורש גיוס משאבי נפש ותעצומות רבים. אבל לצד החסרונות והקשיים יש גם יתרונות שניתן למנפם וליצור בעזרתם סביבת חיים נוחה ובטוחה ככל הניתן. מתוך סביבה זו ניתן ליצור גשר יציב לקראת המעבר ההדרגתי בחזרה לשגרת החיים הרגילה, כאשר אנו מצוידים בניסיון ובמיומנויות חדשות שרכשנו בתקופת החירום. זוהי תקופה שיש בה פוטנציאל שכדאי לנצלו לחיזוק הקשר והעבודה המשותפת של המורים וההורים לטובת הילדים. הפקת לקחים מתקופת הקורונה עד כה, תסייע לנו להבין טוב יותר את המציאות המורכבת בה אנו פועלים  וליצור בנק של פתרונות בהם נוכל להשתמש בעתיד.

ממצאים ומסקנות:

בתקופת הסגר חסרה לילדים בעיקר החברה של בני גילם – חברת השווים, ורק במקרים נדירים מאוד חסרו להם הלימודים בבית הספר. לימודים הרי היו להם מרחוק…הילדים ראו בתקופת הסגר תקופה של חופש מבית הספר וילדים אוהבים חופש ולא אוהבים בדרך כלל את בית הספר… אמנם תקופת הסגר היא לא חופש במובן הרגיל אבל היא סוג של חופש. לכן העדיפו להישאר בבית ואם חייבים ללמוד אז ללמוד מרחוק ועם כמה שפחות משימות לימודיות… ילדים רצו להישאר בבית גם בגלל שחששו להידבק ולהדביק את בני משפחתם. בבית יותר נעים ויותר בטוח. תקופת הקורונה חיזקה ברוב המקרים את הקשרים המשפחתיים והיוותה עבור הילדים תקופה של מנוחה וצבירת כוחות. בניגוד לציפיות, מרבית התלמידים חזרו מחוזקים רגשית מתקופה זו ותפקדו טוב לימודית, התנהגותית וחברתית. המסקנה היא שבית הספר הוא אולי לאו דווקא מקום מגונן ומחזק כמו שאנו נוטים לחשוב ואולי אנחנו כאנשי חינוך איננו קשובים מספיק לצרכים של הילדים… ייתכן שאנו מטילים עומס רב מידי על הילדים בבתי הספר, דורשים מהם יותר מידי ברמה ההישגית ומשקיעים פחות מידי בהיבטים הרגשיים – חברתיים… מכאן שאנו צריכים לחשוב כיצד לחזק תהליכים חברתיים – רגשיים וכיצד להפחית לחצים הישגים – לימודיים מבלי לפגוע באיכות הלמידה.

תקופת הקורונה הביאה עמה התקרבות יפה ומרגשת בין השותפים – מורים לילדים, מורים להורים והורים לילדים. דבר זה קרה בעיקר בזכות הלמידה מרחוק ששמרה על הקשר, יצרה סוג חדש של היכרות וטיפחה את הקשרים השונים במובנים רבים. המסקנה בהיבט של הישנות אפשרית של מצב החירום, היא שיש חשיבות רבה בהמשך למידה המבוססת על מערכת בית הספר מול מצב של הפסקתה שהיה גורם לנתק. הלמידה מרחוק היוותה בדרך כלל מאיץ קשר חיובי בין המורים לתלמידים ובין התלמידים ובין עצמם וחיזקה את הקשרים הללו. הקשר האישי מורה – תלמיד בתקופת הסגר לא היה פחות חשוב מהלמידה ואולי חשוב אף יותר. כדאי לקחת את התובנה הזאת גם לתקופת השגרה ולהשקיע בחיזוק הקשר הזה.

הלמידה מרחוק קרבה בדרך כלל בין מורים להורים וחיזקה את ההערכה ההדדית במיוחד של ההורים כלפי המורים. המורים היו תלויים בהורים בקיום הלמידה מרחוק בצורה שהם אינם מורגלים בה כשהילדים בבית הספר. דרך הלמידה מרחוק הם נחשפו פיזית לבתי התלמידים אותם ראו דרך מצלמות המחשב ולחלק מההוויה בבית. ההורים מצידם נחשפו לדרך שבה המורים מלמדים ומתקשרים עם הילדים כשהיו נוכחים בחלק מהשיעורים מרחוק. על רקע ביקורת, מתיחויות וחילוקי דעות הקיימים במקרים רבים בין הורים למורים, המסקנה היא שצריך למצוא דרכים לקרוב וגישור שאינן תלויות במצבי חירום…

מערכת הלמידה מרחוק המצוינת שהפעיל משרד החינוך תרמה להעשרה לימודית ולמילוי זמן פנוי אך אינה יכולה להחליף את הקשר הישיר בין מורים לתלמידים. המסקנה היא שהשילוב בין שתי המערכות הוא שילוב מוצלח.

מבחינת אופן ההפעלה של הלמידה מרחוק כל בית ספר מצא בסופו של דבר את הפתרונות המתאימים לו. המסקנה היא שדבר זה מדגיש את החשיבות הרבה של מתן אוטונומיה ועצמאות ניהולית למנהלים. הדבר נכון גם לגבי ההתארגנות לקליטת התלמידים עם שובם מהסגר. הדבר נכון גם לגבי ההתארגנות לקליטת התלמידים עם שובם מהסגר והפעלת מערכת החינוך בשגרת הקורונה.

ההתמודדות של המבוגרים עם חרדות הקורונה מתבססת על רציונליזציה של החרדה ועל תמיכה חברתית, בעוד שהתמודדות הילדים מתבססת על תמיכה של דמויות משמעותיות ובמיוחד ההורים אבל גם המורים. באופן טבעי ילדים שהוריהם היו חרדים יותר מסיבות שונות, היו חרדים יותר ולהיפך. המסקנה היא שצריך לחזק היבטים רגשיים – חברתיים בתוך מערכת הלימודים הבית ספרית בשגרה ובמיוחד בחירום, בתיאום ובשיתוף ההורים.

מבחינה פסיכולוגית – התנהגותית, ההבדל העיקרי בין תקופת הסגר ותקופת החזרה ההדרגתית לשגרה היא רמת החרדה מהקורונה. ככל שההנחיות הבריאותיות נהיות גמישות יותר והחזרה לשגרה מתעצמת, כך גם החרדה פוחתת על אף שמספר הנדבקים במדינה עולה… מסתבר שבמדינה כמו שלנו שבה לא כל כך שומרים על הנחיות, הפחד מפעיל יותר מההנחיות עצמן…קיום הנחיות הבריאות תלוי בפועל במורים, במנהלים ובהורים והרבה פחות בתלמידים. התלמידים מקפידים אם המבוגרים מקפידים. בפועל נראתה שונות רבה בין בתי ספר וכיתות שנעה בין הקפדה יתרה על קיום ההנחיות ומנגד אי קיומן לעיתים. שמירה על ההנחיות הבריאותיות יוצרת מעטפת של ביטחון בריאותי ולא פחות חשוב מכך – ביטחון פסיכולוגי. לכן המסקנה היא שחייבים להקפיד על מילוי ההנחיות ככל הניתן. עם זאת אין להימנע מלציין כי חלק מההנחיות אינן ניתנות לביצוע ממשי במיוחד בכל הקשור לריחוק החברתי, וזאת בשל הצפיפות בגני הילדים ובכיתות בית הספר.

התקופה הקצרה של הלמידה בקבוצות קטנות יחסית – "קפסולות" עם החזרה לגנים ולבתי הספר, הדגימה היטב את היתרונות הרבים של למידה זו שבה הגננת או המורה יכולה להגיע באופן משמעותי לילדים גם בהיבט הדידקטי וגם בהיבטים החברתיים והרגשיים. היא גם הדגישה את היתרונות של יום לימודים קצר שנותן לילדים את האפשרות לגייס את עצמם ללמידה ולהתמודדויות החברתיות-רגשיות של בית הספר ופחות שוחק את כוחותיהם בהשוואה לימי הלימוד הארוכים. המסקנה היא שעלינו לשקול לבצע שינויים מבניים – צמצום מספר הילדים בכיתות או יצירת קבוצות למידה בכל המקצועות. בנוסף, כדאי לחשוב על קיצור יום הלימודים, או לפחות קיצור יום הלימודים הפורמאלי המתבסס על שיעורים עיוניים.

ההכרח להשתמש בכלים טכנולוגיים של למידה מרחוק יצר קפיצת מדרגה ביכולות הטכנולוגיות של הגננות, והמורות והדגים כיצד מצב חירום יכול להוות קרש קפיצה לשינוי ולשיפור ובמקרה זה של פדגוגיה חינוכית. המסקנה היא שכדאי להמשיך ולפתח את הכלים הטכנולוגיים החדשים ולעשות בהם שימוש בתוך הגנים ובתי הספר לא רק בחירום אלא גם בשגרה.

לקראת לסיום שנת הלימודים, כמעט כל הילדים שבו לגנים ולבתי הספר ורק במקרים מיוחדים בדרך כלל מתוך שיקולים בריאותיים של השתייכות לקבוצות סיכון, הורים נמנעים עדיין מלשלוח את ילדיהם. דבר זה מעיד על האמון שההורים נותנים במערכת החינוך כמו גם על הרצון של הילדים ושל ההורים להיות כמו כולם, להשתלב ולחזור לנורמליזציה. כמובן שיש כאן גם את היתרון העצום שמערכת חינוך פועלת מספקת להורים כדי שיוכלו לעבוד וכך מסייעת למשק לשוב לפעול ולהשתקם.

מה צופן העתיד?

נכון שמאז חרב בית המקדש נתנה הנבואה לשוטים, אך יש להיערך למצב שבו הקורונה תמשיך ותלווה אותנו לאורך כל שנת הלימודים הקרובה. כנראה שנצטרך להיערך לפתרונות מגוונים שכוללים שילוב של למידה מרחוק עם הפעלה גמישה של מערכת החינוך בגנים ובבתי הספר. מכל הבחינות – פסיכולוגית, חברתית דידקטית, וכמובן כלכלית מבחינת ההורים והמשק, חשוב מאוד שהילדים לא ישבו בבית אלא יגיעו למוסדות הלימוד, יפגשו עם חבריהם ועם מוריהם ויחיו באופן נורמאלי ככל הניתן. חשוב שכך יהיה לגבי כלל הילדים והנוער ולא רק הילדים הצעירים. מכיוון שההפעלה של המערכת תצטרך להיות תחת שגרת קורונה, כדאי לחשוב על פתרונות כגון למידה במשמרות, למידה בימים שונים לסירוגין וכמובן למידה בקבוצות קטנות. לכל אזור, עיר, רשות, בית ספר וגן יש שונות, ייחודיות ומאפיינים ספציפיים. לכן בניית הפתרונות לכל מוסד חינוכי צריכה להיות בהתאם להנחיות הממשלתיות ובהתאם למאפיינים הייחודיים שלו, בניהול עצמי ובאופן אוטונומי ככל הניתן.

 

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם ילדכם או מישהו בסביבתכם חווה חרם?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך