מגזין

היומן של מיכל: ט"ו באב

הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא כותבת על חג האהבה ועל חגיגת האהבה לחיים עצמם >>>

מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב: 04/08/20 , 1:27 מייל לכתב

לפני כמה ימים דיברה איתי חברה שנשבר לה הלב, המהממת הזאת שעשויה כולה מטוב , מנתינה ואהבה, פרט לעובדה שהיא יכולה בקלות לככב על שער של ווג כי היא מאוד יפה ,ובאמת שממש לא ברור כיצד אדם שמחשבתו ישרה יכול בכלל לוותר על מישהי כמותה , ציינה לאחר שיחתי עימה בקבוצת הווטס אפ הקבוצתית של החבורה שלנו ש"מיכל מלכת הלבבות" דיברה איתה. וכשקראתי את "מלכת הלבבות" הייתה לי אנחת רווחה.

לרגע חששתי מכינוי "מלכת הלבבות השבורים" , מתישהו במהלך השנים כבר הפסקתי לספור את כמות הפעמים שבהן ליבי נשבר.

ט"ו באב.

אני זוכרת היטב את הפעם הראשונה שבה ליבי נשבר, אחרי הקשר הראשון הרציני בחיי שהסתיים לאחר ארבע שנים, והייתי בטוחה שסוף העולם הגיע , קצת לפני היותי בת עשרים ושתיים . במשך חודש בכיתי את נפשי בלי סוף מול הטלוויזיה עם רקע המושלם של השידורים החוזרים של "סלסטה", ויבבנו יחדיו אני והיא בסימפוניה הרמונית של שני קולות, רזיתי כמה קילוגרמים , ואז מצאתי את החבר השני שלי' את ה"אקס המיתולוגי". ובפרידה ממנו , נשבר לי הלב לא פחות ואולי אף יותר . נהגתי לשבת כל לילה מול החלון ולזעוק ממעמקי ליבי לאלוהים שיחזיר לי אותו , כי אני והוא זה מנט טו בי . וככה האמנתי חודשים רבים עד שהגיע הבחור שלאחריו וההוא שלאחריו וזה שהגיע אחריו וכו' . כולם היו המנט טו בי שלי . הרי מי כבר יכל להיות המנט טו בי שלי אם לא הגבר הזה , הבלתי מושג , זה שלא רוצה אותי?

לילות שלמים בכיתי לכרית , ולילות שלמים דיברתי לאלוהים בלי סוף , אני דיי סגורה שמרוב שחפרתי לו יש מצב שמידי פעם הוא שם אותי "בלא לענות ". וכמובן אל נשכח את חדוות החקירה והניתוח המדויק לפרטי פרטים , של מה היה אז ומה היה יכול להיות אם, ושם גם נמצא הכעס , בעיקר על עצמי.

והגעגוע , אחחח הגעגוע הכואב הזה שמבעדו ממש ניתן לשמוע את ההתנפצות העדינה של הזכוכית של שברי הלב ועוד כמה חלקים בגוף.

אך לבסוף אם זה לאחר חודש או אחרי כמה חודשים ,תלוי בזמן השחרור, איכשהו הזמן עושה את שלו , וכוח האינרציה והתשוקה האמיתית הזאת לאהבת אמת גורמת להמשיך הלאה .

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

הלב שלי נשבר המון פעמים , כי אני אחת כזאת שנושמת אהבה , רק שידעתי לנשום את כל הרומנטיקה שדמיינתי לי בראש ושכחתי לבדוק עם עצמי דבר אחד, אהבת אמת מהי. עד שלפני כמעט שלוש שנים כלו כל הקיצים והושבתי את עצמי ללמוד כמה שיעורים שהתבקשתי ללמוד, והייתי נחושה ללמוד אותם כי הבנתי שאם לא אלמד אותם , ליבי ימשיך להישבר שוב ושוב אולי עד שיידום יום אחד ואני לעולם לא אדע אהבת אמת.

יש לי מן קטע כזה שבו אני מדברת עם הורים שמחפשים להשיג הגשמה או שפע או אהבת אמת (אם הם גרושים) אבל הם קצת מתקשים ונשברים בדרך, ואני שואלת אותם ,"אם הילדים שלכם היו מגיבים כמותכם, מה הייתם אומרים להם ? " כמובן שכולם עונים לי שהם היו מחבקים אותם, מחזקים אותם ונוטעים בהם את האמונה שהם יצליחו. ואז אני שואלת אותם ? "אז מדוע לילדים שבכם אתם לא אומרים ועושים את כל הדברים האלה? ", זה עבורי המפתח להצלחה . לזכור ששם בתוכנו נמצאים הילדים שרוצים להגשים את כל מה שליבם יבקש ואנחנו כהורים מחויבים להזין אותם כל הזמן באהבה ללא תנאי.

בפעם האחרונה שבה נשבר לי הלב, בכיתי יומיים רצוף ולאחרי מכן כעוד חודש. בהתחלה בנזילות בלילות ועם הזמן בטפטופים. כעסתי , התגעגעתי ונעצבתי עד מאוד, כי זה חובה לעשות כן , ויש בהחלט מקום ואף חובה להרגיש גם את הכאב והרגשות הנמוכים בכדי לתת להם להיות ולהשתחרר מתוכנו . אבל הדבר הראשון שעשיתי לאחר הפרידה היה להודות על השיעור שעומד בפניי, ובמקביל לכל תהליך הכאב לא נתתי לעצמי לשכוח את הילדה הקטנה שבתוכי ושאני אהובה רק מעצם היותי. והבריאה כבר תעשה את שלה , מה ששלי שלי , ולי ברור מאוד שיש לי אהבת אמת . ובשיחותיי עם אלוהים לא ביקשתי את מה שאני רוצה אלא את מה שאני צריכה.

השנה בטו' באב , אני חוגגת ובגדול! אני חוגגת את הבריאה הגאונית , את האהבה אליה , את החיים ואת עצמי . ואני חוגגת בטו .

חג אהבה שמח לכולם!

יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com