שיאני הבגרות

בטור מיוחד של ורד קיזל מהאקדמית כנרת, הוא מספר על זכותה של החברה הדרוזית כבעלת שיעורי הזכאות הגבוהים ביותר במדינה



שיאני הבגרות – הטור של ורד קיזל מהאקדמית כנרת:

לאחרונה פורסמו כתבות רבות אודות אחוזי הזכאות לבגרות בחברה הישראלית. אחוזי הזכאות חולקו לפי מגזרי חינוך שונים, ובתוך כל אלה כיכבו המספרים לזכותה של החברה הדרוזית כבעלת שיעורי הזכאות הגבוהים ביותר במדינה.

יש לציין כי מגמה זו בחברה הדרוזית נמצאת בעליה כבר תקופה ארוכה, במיוחד כשמזכירים את ההצלחה הכבירה של בית הספר התיכון של בית ג'אן, שנמנה שלוש שנים ברצף כבעל אחוזי הזכאות הגבוהים בארץ.

אז מה הסוד? ומה ניתן ללמוד ממנו? כאיש חינוך ובן העדה הדרוזית גם יחד,  אני יכול לזהות מספר מגמות החוברות יחד לתוצאות המרשימות האלה.

כותב המאמר, ורד קיזל. תמונה: אלבום פרטי

כותב המאמר, ורד קיזל. תמונה: אלבום פרטי

 

ראשית, שינויים רבים מתחוללים במרכיבי החברה הישראלית באופן כללי ושינויים אלה אינם פוסחים על החברות המסורתיות ובינם החברה הדרוזית. שינויים אלה החלו עם ההבנה של ילידי שנות ה 60-70 את חשיבותה של ההשכלה, הבנה שהלכה וחלחלה. כיום החברה הדרוזית רואה בחינוך מרכיב חשוב מאוד בהשתלבותם של צעירי העדה בחיים המודרניים והקדמה ובהצלחתם.

בנוסף העליה בהשתלבות הנשים בחינוך ובשוק העבודה הפכו לגורם משמעותי ומשפיע בהשגים הלימודיים של צעירם וצעירות דרוזיים. יותר נשים דרוזיות לומדות באקדמיה ועוסקות במקצועות חופשיים והתפיסה לגבי יציאתן ללמודים ולעבודה משתנה. מרבית הגברים בחברה הדרוזית המודרנית נוטים לעודד נשים לפרוץ את מערכת הכוח המבוססת על מגדר להיכנס לעיסוקים חדשים, לעודד רמה גבוהה יותר של עצמאות ולנפץ מחסומי תפקיד מגדריים מסורתיים, על פי סקר אחד, 95% מהגברים הדרוזיים מסכימים שנשים יכולות לצאת לעבודה ביישוב ו 73% מסכימים שהיא יכולה לצאת גם מחוץ ליישוב. 69% מאמינים שנשים גם יכולות לעמוד בראש מפלגה לרשות מקומית. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חברת הכנסת ג'דיר מריח שהשתתפה בסבב הבחירות שהיה לנו שנה שעברה, וסחפה אחריה את מרבית קולות הדרוזים למחנה של כחול לבן תוך כדי עידוד של דמויות גבריות בולטות בחברה הדרוזית. ככלל כיום, לנשים דרוזיות ישראליות יש רשות לבטא את עצמן באופן חופשי יותר, יש להן חופש רב יותר לממש את רצונותיהן ולקבוע את עתידן. נתונים אלה חשובים שכן מחקרים רבים מצביעים על כך שיש קשר ישיר בין השכלת האם דווקא והשכלת הילדים. יציאת נשים לעבודה מדגישה עבורן ועבור ילדיהם את חשיבות ההשכלה להשתלבות וקידום, ומהווה מודל לדור הילדים.

טקס הענקת תעודת הערכה. תמונה: אלבום פרטי

טקס הענקת תעודת הערכה. תמונה: אלבום פרטי

 

שינויים אלה מלווים בשאיפות גבוהות ובעליה בתחרותיות בקרב ההורים והילדים ובאים לידי ביטוי בדרבון הילדים להשגים גבוהים בכלל וברדיפה אחרי ציונים במטרה להתקבל למוסדות ומסלולי לימודים יוקרתיים. שאיפות גבוהות מסוג זה, הנתפסות כמפתח להצלחה אישית ומוביליות חברתית מאפיינות בדרך כלל חברות של מיעוטים. כידוע העדה הדרוזית היא עדה קטנה, המונה קצת מעל 120 אלף איש. שאיפות אלו אפיינו את גם היהודים בגולה, בקרב עולים בגלים השונים של העלייה ובחברות מהגרים שונות ברחבי העולם (הסינים בארה"ב למשל). במידה מסויימת, אם תרצו, בניגוד לרוחות פוסט מודרניסטיות שמהרהרות ומערערות על מקומם של השגים אקדמיים בעולם של ימינו, החברה הדרוזית מאמינה בהשכלה ומשקיעה בה רבות, ברמה המשפחתית והקהילתית. בין השאר, צעירים דרוזים רבים, ובמיוחד בנים, משקיעים בהשגת בגרות טובה כי הם מעוניינים בשירות וקריירה צבאית. כיום אף מתקיימות תוכניות לימודים-צבא רבות בעתודות השונות שמעודדים צעירים לרכוש בגרות טובה כדי להתקבל למסלולים אלה.

במקביל, שאיפות מסוג זה מאפיינות חברות העוברות מתפיסה קולקטיבית לתפיסה אינדיווידואלית המכוונת להצלחה אישית של הפרט.  התפיסה כי מסורת ודת אינם מתנגשים עם רכישת השכלה, בניגוד לתפיסה שהיתה בעבר, מתכתבת עם מגמה זו תורמת גם כן לעלייה המשמעותית בדרישה ללימודים גבוהים.

ההשגים שהשיגו בתי הספר הדרוזים מרשימים במיוחד כיוון התהליך החל מאוחר יחסית, וכיוון שרובם המוחלט של בתי הספר במגזר הדרוזי הם בתי ספר ציבוריים עם הרבה מאד מגבלות, הן בתשתיות והן בחוסר הגיוון בתוכניות הלמידה וללא תכניות ייחודיות. רוב הלמידה מתרחשת בשיטות המסורתיות, במשאבים מוגבלים ומעט זיקה למיומניות המאה ה 21. בשיחה עם מנהל בית ספר מקיף א' במגאר, הוא ציין בפני כי הסיבות העיקריות לעליה באחוזי הזכאות נובעים מניצול נכון של שעות החומש לתגבורי בגרות, תמיכה של אגף שח"ר המתבטאת בשעות ותכניות וגיבוש הצוות סביב המטרה של הזכאות.

אחוזי העמידה בבגרויות אינם מהווים מספר בלבד , שבו פותחים מהדורות חדשות, או תעודה לבוגרים לתלות על הקיר, אלא פתח להמשך החיים והקריירה.מצד שני, עם כל השמחה וה"הייפ" סביב ההישגים האלה, הדרך עדיין ארוכה ומוקדם לפתוח את השמפניות. כי אחוזי מסיימי בגרות הם רק חלק מהסיפור. עדין אחוז הזכאות הגבוה לצערנו לא משקף את איכותה של הבגרות ואת מספר המתקבלים לפקולטות יוקרתיות, ואת אופני הלימוד שעדיין לא מותאמים לצרכי המאה ה-21 והיכולות החשובות בה.

הסיפור האישי שלי יכול לשמש דוגמה טובה לשני הקצוות של הסיפור

אבל מה שאני רואה כהתפתחות הבאה של מערכות החינוך בקרב העדה הדרוזית רחב יותר מטכנולגיה. השאיפה עכשיו היא להצטיין גם באחוזי בגרות מצטיינת ובכמות הניגשים ל 5 יחידות בגרות בתחומי המדעים המדויקים כדי לככב במספרי הבוגרים והמתקבלים לפקולטות היוקרתיות והלימודים הגבוהים.  צריך גם לשלב יותר נשים בתפקידי ניהול חינוכי, גם בשל הערך והיכולות שהן מביאות וגם בכדי להוות מודל. כיום מספרן בקרב מנהלי בתי ספר נמוך (9 מתוך 81 בתי ספר). מעבר לכך אני מאמין כי צריך לשם דגש על האופן בו אנחנו מלמדים, על התכנים שאנחנו מספקים לצעירים ועל היכולות שאנחנו מפתחים בהם ולצייד את הצעירים והצעירות בסט היכולות החשוב בעולם משתנה.

ורד קיזל הוא בוגר המחלקה לחינוך וקהילה באקדמית כנרת, מנהל מערכות מידע יישובי, ובקרוב דוקטורנט לחינוך.

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך