"הקורונה הגיעה וטרפה את כל הקלפים": האחיות הלוחמות בחזית הקורונה

"האתגר והקשיים מתגמדים מול הסיפוק שהצלחנו להציל חיים, לסייע לחולה קורונה מבוהל או לאם החרדה לילדיה" – זהו סיפורן של אחיות כללית במחוז חיפה וגליל המערבי, הניצבות בחזית המלחמה בקורונה




 

אחיות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, מלוות כ-2,500 חולי קורונה המאושפזים בבית או במלוניות.

הן נמצאות בחזית ההתמודדות עם הקורונה, מטפלות במאות חולים בקהילה מידי יום ועדיין נסתרות מזרקורי התקשורת, שמופנים בעיקר לנעשה בבתי החולים, זאת למרות שמרבית החולים מטופלים בקהילה.

החלטנו להרים מסך ולהכיר לכם את האחיות במרפאות שנושאות בעיקר נטל הבדיקות והליווי הרפואי של חולי הקורונה, המאושפזים בבית או במלוניות.

בכדי להכיר מקרוב את פועלן, יצאנו הפעם להיפגש עם אחות כללית שרית כרמלי שכיום, לצד היותה מנהלת סיעוד במרפאת כללית, היא גם חלק מהמחלקה של כללית לאישפוזי בית של חולי הקורונה במחוז חיפה וג"מ.

המחלקה מטפלת בכ-2,500 אנשים מאומתים שכמחציתם גם סובלים מתסמינים, ומאושפזים בבית או במלוניות ומספרם עולה בקצב מסחרר מידי יום.

 

האחות שרית כרמלי בחליפה הממוגנת. צילום: דוברות כללית

 

"בחודשים האחרונים, מאז פרוץ הקורונה, גיליתי שאני וחברותי למקצוע מסוגלות להתמודד עם אתגרים גדולים מתמיד.

האתגר והקשיים הרבים מתגמדים נוכח הסיפוק בכך שהצלחנו להציל חיים, לסייע לחולה קורונה מבוהל או לאם מבודדת החרדה לילדיה".

זהו סיכום הביניים של שרית כרמלי, אחות בכירה בכללית שהשתלבה גם במערך האבחון והטיפול בקהילה של חולי הקורונה באיזור כרמיאל והסביבה.

כרמלי היא אחות מזה 22 שנים, בעלת תואר שני בסיעוד, תושבת כרמיאל.

"עד לפני כחצי שנה", היא מודה, "חשבתי שאני מתמודדת עם אתגרים לא קטנים כמנהלת סיעוד במרפאת הגדולה של כללית – משימה הכוללת מעקב אחר מטופלים, מתן הדרכה למטופלים, ביצוע בדיקות דם, טיפולים שונים, ביקורי בית, טריאג' מיון רמת הדחיפות, מתן חיסונים, סדנאות, ניהול צוות סיעוד ועוד שורה של משימות. הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים".

שרית וחברותיה למקצוע הסיעוד גילו שיש להן עוד הרבה יכולות להתמודד עם האתגר הגדול הזה שהציבה המגיפה ה"מלכותית."

בשיגרת הקורונה החדשה, האחיות מאיישות את מוקדי בדיקות הקורונה של כללית–משמעו להתייצב מידי יום במוקד, במיגון מלא כאשר בחוץ שורר הקיץ הכבד ולקחת בעזרת המטושים משטחים לבדיקת קורונה.

צוות מוקד הבדיקות בכרמיאל, לדוגמה, מבצע כ-200-300 בדיקות ביום רגיל.

אבל, כאשר יש התפרצות, לוקחות האחיות במוקד דגימות מ-500 נבדקים ויותר ביום. זו משימה לא פשוטה, התנאים מכבידים, הנבדקים לחוצים וחסרי סבלנות וחשוב למנוע תורים והמתנה ממושכת, כדי שלא תיווצר התקהלות ותמיד מרחף החשש מהדבקות גם כשננקטו אמצעי זהירות.

 

לוחמת הקורונה, האחות שרית כרמלי. צילום: דוברות כללית

 

לא אחת נדרש גם פתרון יצירתי וסיוע במצבים מיוחדים, כמו בדיקה שנעשתה לבחור צעיר מונשם – אז הצוות יצא אל הרכב שחנה בסמוך וביצע את הבדיקה בלי שהמטופל ייאלץ לצאת בקושי רב מהרכב, או בדיקה לנער אוטיסט שחשוב לבצעה בסבלנות וברגישות יתרה.

המשימות של שרית אינן מסתיימות בביצוע בדיקות וריכוז צוות הבודקים, היא מאיישת גם את שלוחת מחלקת האישפוז בקהילה של כללית באיזור.

במסגרת זו, נעשה ליווי רפואי מרחוק למאות חולי קורונה המאושפזים בביתם או במלוניות ברחבי הארץ. האחיות נמצאות בקשר טלפוני קבוע, לעתים פעמיים ויותר ביום, בהתאם למצב המטופל, עם מאות מאושפזי הקורונה בקהילה. בכל שיחה כזו היא עוקבת אחר מדדים המעידים על מצבו בעיקר חום גוף ורמת החמצן בדם- סטורציה.

במהלך השיחה עם המטופל היא עוקבת כיצד הוא נשמע, כשהאתגר הוא לאתר קושי בנשימה בהאזנה מרחוק ללא צפייה בסימנים של קשיי נשימה בהן יכולה האחות להבחין במפגש פנים אל פנים.

"מדובר במחלה מתעתעת מאד, מדגישה שרית: "לא אחת מטופל שנראה יציב ובמצב קל מתדרדר תוך זמן קצר וחובה לפנותו לאישפוז בבית חולים.

לכן, חשובה המיומנות שלנו באיתור מצבים מעוררי דאגה ונדרשים הרבה קשב ותשומת לב. האחריות על כתפינו גדולה.

במרפאה אני יכולה להזעיק רופא כשאני חושדת שיש מצב מסכן חיים. בליווי מרחוק, זה האחות הטלפון והמטופל.

לשמחתי, האחיות מוכיחות עצמן ולא אחת הודענו לרופא החמ"ל שיש ספק אם החולה מדרדר למרות שהוא מדווח על נתון תקין הרופא אשש את החשד והפנה לאשפוז ובכך הצלנו את חייו.

בפועל, המפגש הטלפוני של צוות אחיות החמ"ל עם חולי הקורונה חורג הרבה מעבר לכך. רבים מהחולים נקלעים למצוקה נפשית וחשוב לתמוך בהם בשיחה ובעת הצורך לגייס את העובדות הסוציאליות של כללית ליצור קשר עם החולה.

לעתים הבעיות הן לכאורה טכניות, אך משפיעות מאד על המטופל. כמו אדם בודד שנותר ללא מצרכי מזון ואנו מסייעות לו להזמין מוצרים, משפחה שההורים נדבקו ואז עולה הצורך למצוא פתרון לילדים, אדם דתי ששהה 40 יום במלונית והמתין לתשובה שלילית כדי לצאת לביתו בחג. הבחורה שחזרה מהודו וממש "מתחרפנת" בבידוד שנכפה עליה ועוד המון סיפורים מרגשים.


"כולנו רקמה אנושית אחת"

"במהלך תקופה זו", מספרת כרמלי, "זכיתי להיות בקשר עם חולי קורונה מכל המארג החברתי וההתנסות הזו למדה אותי שאנחנו באמת רקמה אנושית אחת.

בסוף, לא משנה מה המוצא שלך, אם מדובר בערבי או ביהודי, חרדי או חילוני- לכולנו יש בבסיס אותן בעיות ואותן חרדות.

אם יש משהו חיובי בחוויית הקורונה הזו, הרי שהיא תרמה לשוויון – היא פוגעת בכולם ללא אבחנה ולי חשוב לתת יד וללוות את המטופל – שהוא בעבורי אדם.

חשוב לי לתת למטופל תחושה שבתוך אי הוודאות שיוצרת המחלה, יש לו כתובת, שאני כאן בשבילו או בשבילה ואלווה את החולה לאורך כל התקופה.

נכון, המחיר הוא עבודה מאומצת, גם בשעות לילה, גם בסופי שבוע, אבל התמורה היא סיפוק גדול ומשמעות.

גם כצוות התחזקנו, העמקנו היכרות ופתאום, במקום להתחרות בין צוותים על הישגים, יש אוירה של התגייסות הדדית, נכונות לסייע, להחליף משמרת כשלנגד עיני כולנו מטרה משותפת- לעזור לחולי הקורונה".

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בבריאות