השכלה גבוהה ואבטלה בימי קורונה

מחקר חדש שנעשה במכללה האקדמית תל-חי ובמכון המחקר שמיר בחן האם השכלה גבוהה מעניקה בטחון כלכלי בתקופת משבר הקורונה?




השבר הכלכלי שמלווה את משבר הקורונה הוביל, לפי פרסומי מל"ג האחרונים לגידול של 20%-25% בבקשות הרישום של סטודנטים חדשים למוסדות ההשכלה הגבוהה. יש מקום להניח שחלק ממה שגרם לעלייה במספרים הוא חוסר האפשרות של הצעירים לצאת להתאווררות ההכרחית אחרי צבא בחו"ל והמחסור בעבודות הזמניות המקובלות, אולם כיוון שההחלטה להירשם ללימודים אינה קלה בתקופה הנוכחית של מחסור במקומות פרנסה לסטודנטים ושל למידה מרחוק  באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות, הרי שיש להניח שמה שמניע את ההחלטה הזו  הוא כוח חזק יותר: תפיסת הציבור את ההשכלה כמספקת הגנה ובטחון.

סטודנטים במכללה האקדמית תל-חי. קרדיט: המכללה האקדמית תל-חי

מחקר חדש שתוצאותיו מתפרסמות, בימים אלה, בחן האם הציבור צודק בתפיסתו את ההשכלה, כמספקת ביטחון תעסוקתי והגנה בתקופות משבר ובכלל. את המחקר ערכו  ד"ר יסמין ברזלי-שחם, המכללה האקדמית תל-חי ומכון המחקר שמיר וד"ר עדי ויטמן-שור ממכון שמיר. החוקרות בחנו את מידת ההגנה שמספקת ההשכלה הגבוהה במהלך משבר הקורונה, וזאת גם כאשר ההשכלה הגבוהה שכיחה כל כך בציבור עד  שיותר ממחצית כל שנתון י"ב פונה לרכישתה.  במחקרן הן שואלות איזו מידה של הגנה סיפקה ההשכלה במשבר הכלכלי שנולד בעקבות מגפת הקורונה?  והאם התועלת שלה היא בבחינת כל המרבה הרי זה משובח, כלומר, האם ככל שההשכלה היא ארוכה יותר ויוקרתית יותר כך גדל הביטחון התעסוקתי שהיא מספקת?

במטרה להשיב לשאלות אלה, ערכו החוקרות מחקר בקרב 1003 נשים וגברים בני 22-75 , שהיו מועסקים כשכירים לפחות בחצי השנה שקדמה למשבר הקורונה, ושאלו אותם בין היתר לגבי מצבם התעסוקתי בתקופת הסגר הראשון (חודשים מרץ ואפריל השנה).

ממצאי המחקר מצביעים על כך, שרמת ההגנה שסיפקו כל לימודי ההמשך, כולל לימודי הנדסאות שאורכים שנתיים בלבד, הייתה גבוהה מזו שסיפקו לימודים תיכוניים.  הממצאים מגלים שבזמן שעובדים בעלי השכלה תיכונית הוצאו לחל"ת בשיעורים גבוהים: 49% מהנשים ו-36% מהגברים, הרי ששיעור בעלי לימודי המשך שהוצאו לחל"ת היה נמוך בהרבה.

החוקרות הבחינו בין לימודים גבוהים מסוגים שונים: לימודי הנדסאות וטכנאות שדורשים שנה-שנתיים של לימודים גבוהים, ולימודים אקדמיים שדורשים 3-4 שנות למידה, שחולקו ל-3 קבוצות לפי רמות השכר הצפויות להם:

הקטגוריה הראשונה  של האקדמאים, כללה את רוב תחומי מדעי והרוח וחברה,  שם נמצא כי 30%  מהנשים ו-26% מהגברים הוצאו לחל"ת, השנייה כללה אקדמאים במקצועות כגון כלכלה, מנהל עסקים, חשבונאות, סטטיסטיקה, משפטים ועוד (המשתכרים לרוב שכר בינוני וגבוה) – שם 27% מהנשים ו-24% מהגברים הוצאו לחל"ת, והשלישית כללה את תחומי הנדסה ומדעי המחשב, המובילים לרמות השכר הגבוהות ביותר, שבהם רק 24% מהנשים ו-17% מהגברים הוצאו לחל"ת.

"משבר הקורונה הנוכחי מראה שגם כיום השכלות ההמשך העל-תיכוניות והאקדמיות מספקות בטחון תעסוקתי, ושההחלטה להתאמץ ולרכוש תואר אקדמי הנה החלטה נכונה למי שמבקש יציבות וביטחון כלכלי בתקופה של חוסר וודאות.  ולא, לא כל המרבה הרי זה משובח, שכן לפחות במשבר הנוכחי, השכלה של שנתיים נוספות סיפקה בטחון שווה לזה שהתקבל עבור השכלה של 3 ו-4 שנים". אומרת יסמין ברזילי שחם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • כיצד לדעתכם יש לאחות את הקרעים בחברה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך