"כסף מלוכלך"

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מצא עדויות למחסור עז בכסף, שהתבטא בערבוב של נחושת וכסף בדרום הלבנט שלפני 3000 שנים




"כסף מלוכלך" מלפני 3000 שנים בלבנט. מחקר משותף חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מצא עדויות על מחסור עז במתכת כסף בלבנט, בתקופת הברזל הראשונה (בין השנים 1200-950), היא תקופת ההתנחלות של שבטי ישראל בכנען, מה שהוביל ליצירת בצעי כסף המורכבים ממעט מאוד כסף ואחוז גבוה מאוד של נחושת. "למרות האחוז הקטן של כסף בבצעי הכסף, עורבבו בהם חומרים נוספים כמו ארסן שגרמו להן להראות בצבע כסף, מה שמחזק את ההשערה שלפחות בחלק מן התקופה, היה מדובר בזיוף מכוון", אמרו החוקרים.

תמונה: דוברות אוניברסיטת חיפה

תמונה: דוברות אוניברסיטת חיפה

 

במחקר הנוכחי, שהוא חלק מעבודת הדוקטורט של צילה אשל מאוניברסיטת חיפה בהנחייתם של פרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה, פרופ' יגאל אראל וד"ר נעמה יהלום-מאק מהאוניברסיטה העברית, בחנו החוקרים בצעי כסף שנמצאו בשמונה מטמונים שונים מאתרים שונים בישראל, בין היתר מבית שאן, מגידו ואשקלון, שתוארכו לתקופה של בין 1200-950 לפני הספירה. אותה תקופה ידועה בהיסטוריה כתקופה של קריסת האימפריות החיתית והמיקנית, וירידת קרנה של מצרים, מה שגרם לתקופה של אי יציבות ומחסור באזור דרום הלבנט – ועל פי חלק מההערכות, אחת הסיבות להגירה מאזור חרן לכנען של שבטי ישראל.

לדברי החוקרים, באותה תקופה עדיין לא הוטבעו מטבעות, והמסחר נעשה באמצעות בצעי כסף – חתיכות כסף – שהיו בצורה לא אחידה. לפיכך, כמות הכסף שממנה הורכבה המתכת הייתה חשובה. במסגרת עבודת הדוקטורט של אשל וממחקרים קודמים אחרים, ידוע כי בצעי הכסף מהאזור מתקופות קדומות יותר (החל מ-1900 לפני הספירה) היו עשויים כמעט מ-100% כסף, וכך גם בצעי כסף מתקופות מאוחרות יותר. אולם כאשר בחנו החוקרים את ההרכב הכימי של מטמונים אלה, הם גילו כי מדובר בסגסוגת שמורכבת בעיקרה מנחושת, כשבבצעי כסף מסויימים אחוז הנחושת הגיע ל-80%. עוד מצאו החוקרים כי לסגסוגות אלה הוכנסו גם חומרים דוגמת ארסן, כדי שיעניקו למטיל צבע כסוף – כשל כסף. לדבריהם, אין עדות חותכת לכך שמדובר בזיוף, אולם העובדה כי היה ניסיון מכוון לדמות למתכות אלה צבע של כסף מחזקת סברה זו. "בנוסף לעובדה שהיה ניסיון מכוון לצבוע את המתכת בצבע כסף, מצאנו שבמטמונים הקדומים אחוז הנחושת היה גבוה יותר וכמויות הארסן היו דומות מאוד בין פיסה לפיסה. זה נראה כמו פעולה מאורגנת מאוד – מה שמחזק את ההנחה כי מדובר בזיוף", אמרו החוקרים.

תמונה: דוברות אוניברסיטת חיפה

תמונה: דוברות אוניברסיטת חיפה

 

לאור הידע ההיסטורי על המצב באזור ולאור הממצאים החדשים, מעריכים החוקרים כי התקופה של 1200-950 לפני הספירה באזור דרום הלבנט הייתה תקופה שבה המתכת הכסופה לא הגיעה לאזור, אולם מכיוון שבצעי כסף היו חלק מהותי במסחר, בתחילה היו זיופים אולם ככל שעברו השנים והמחסור המשיך, עירבוב הכסף עם נחושת הפך לפעולה ידועה, אולם הכרחית.

החוקרים אף ניסו לבחון האם הם יכולים לזהות את מקור הכסף שהיה במטילים אלה, כדי להבין כיצד בכל זאת הגיעה גם הכמות הקטנה שהייתה. תהליך מקובל לבדיקה כזו היא לבצע בדיקת איזוטופים לעופרת שנמצאת בכסף – הליך שמאפשר לזהות את המקור והתקופה ממנו היא מגיעה. בדיקה כזו שנערכה על ידי חוקרים אחרים לבצעי כסף מהתקופה הביאה אותם למסקנה כי מקור הכסף הוא מאזור ספרד. אולם במחקר זה מצאו החוקרים כי מכיוון שמדובר בסגסוגת כל כך "מלוכלכת", אי אפשר לבצע את בדיקת האיזוטופים הרגילה. במקום הערכה זו, הם מעריכים כי על סמך מודל שביצעו, הנחושת שבסגסוגת מגיעה מאותה התקופה ממכרות שבאזור תמנע. "סביר להניח כי הם השתמשו בכסף שכבר היה באזור מתקופות קודמות, אליו הוסיפו את הנחושת מאזור תמנע", הם אמרו.

            "בספר יחזקאל בפרק כ"ב מנבא הנביא נבואה שעוסקת בכעסו על האל על בני ישראל ואומר: 'בֶּן-אָדָם, הָיוּ-לִי בֵית-יִשְׂרָאֵל לסוג (לְסִיג): כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת, בְּתוֹךְ כּוּר–סִגִים כֶּסֶף, הָיוּ'. המשפט עצמו הוא כמובן מטפורה ליחסים שבין האל ובני ישראל, אולם בפועל, ייתכן בהחלט שהוא מתאר מציאות שהייתה מוכרת באותה תקופה: מטיל של כסף מעורבב במתכות שונות כמו בדיל, ברזל ועפרת", סיכמה אשל.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך