תשע"ו: דור הוואטסאפ – איך יראה החינוך של ילדכם בשנים הקרובות?

לקראת השנה החדשה, מנהלת מחוז חיפה, רחל מתוקי, בראיון חגיגי מספרת על השינויים הגדולים שמתרחשים השנה בכל מערכת החינוך. וגם: לא חוסכת ביקרות על מנהלים ומורים שמנשירים תלמידים, או משאירים כיתה. וחושפת: התכנית החדשה לזכאות לבגרות, שתהפוך את הילדים שלכם למרוצים, טובים ומלומדים יותר




שנת הלימודים במחוז חיפה נפתחה לפני שבועיים בצורה כמעט חלקה לגמרי. רחל מתוקי, מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך נחשבת לאחת ממנהלות המחוז המובילות בארץ. שמה הוזכר רבות כמי שמועמדת למשרות בכירות מאוד בעתיד במשרד החינוך, ורק לפני שנה היא נבחרה למנהלת מצטיינת בדרג הבכיר של משרד החינוך.
הקיץ האחרון היה הקיץ של משרד החינוך, ללא ספק. "רפורמת הסרדינים", תמרוץ למידה לחמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה, הוספת סייעת שנייה לגנים, רפורמת החינוך הרך וגם שינוי במתכונת בחינות הבגרות – כשכל זה מלווה בתוספת תקציב גדולה ומשמעותית למשרד החינוך – הביאה לכך שכל הזרקורים מופנים לכיוון בתי הספר והעומדים בראש המערכת הזאת.
נפגשנו לרגל ראש השנה עם רחל מתוקי ושמענו ממנה על מלחמת משרד החינוך בתופעת "בית החרושת" לציונים, בהנשרת תלמידים ובחיזוק לימוד מקצועות המדעים. מתוקי לא חסכה שבטה מהמורים והמנהלים במקרים מסוימים, אבל בהחלט באה עם בשורות שיכולות להפיח רוח אופטימית בשנת תשע"ו עבור ההורים והתלמידים.

 

נלחמים בתופעת הנשרת תלמידים או השארת תלמידים כיתה.  צילום: משרד החינוך

נלחמים בתופעת הנשרת תלמידים או השארת תלמידים כיתה. צילום: משרד החינוך

 

עולים לחמש

עם כניסתו של השר נפתלי בנט למשרד החינוך, רבים סברו שכל הרפורמות שהשר היוצא, שי פירון תכנן עבור מערכת החינוך ייגנזו ויכנסו עמוק לנפטלין. רחל מתוקי, מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, מסבירה שהחשש היה לגמרי לא מוצדק:
"השר בנט עבר הקיץ בכל הארץ, בכנסים של כל מנהלי בית הספר בארץ ואמר להם שכל מה שהיה נשאר. הוא הסביר: 'אני מוסיף את הקומה הנוספת, אני לא מתכוון לזעזע את המערכת. ממשיכים בלמידה המשמעותית, ממשיכים בתכנית ההיבחנות החדשה שהחלה לפני שנה',
"הוא הוסיף קומה נוספת שהיא קידום המתמטיקה והפיזיקה ברמה של החמש יחידות לימוד והגדלה משמעותית של מספר התלמידים שייגשו לבגרות בחמש יחידות בשני המקצועות האלו. בנט הצליח להשיג תקציב אדיר בסך כ-75 מיליון שקל תוספת שיופנה למטרה זו. כל זאת בכדי לאפשר לבנות את דור המדענים הבא של ישראל, כי לאורך השנים מספר התלמידים שניגש לבגרות של מתמטיקה ופיזיקה בחמש יחידות יורד בצורה מדאיגה. בתוך ארבעה שנים ירדנו מ-12 אלף תלמידים ל-8 אלף שניגשים לבגרויות מתוגברות במקצועות אלו, וזאת בהחלט ירידה מדאיגה. ניתנו תקציבים לכמה דברים – היום כל בית ספר שלא הציע לתלמידיו לגשת לחמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה, חייב להיערך ולאפשר להם לגשת".

בתי הספר הספיקו להיערך לכך בקיץ, בזמן כל כך קצר?

"אם לבית הספר יש רק שישה ילדים שניגשים למתמטיקה ופיזיקה מתוגבר, אז יש לנו מצב של תיכון וירטואלי. מעל שישה ילדים מתקצבים להם מורה וקבוצת לימוד. התכנית מתחילה בכיתה ז', כי אם מחכים לכיתה י"א, זה כבר מאוחר. יש תכנית מ-ז' ועד י"ב שאמור לעבוד על הגדלת מספר התלמידים. יש בעיה אחרת, אין מספיק מורים כדי ללמד את המתמטיקה והפיזיקה במתוגברים. אז גם לזה יש תכנית", מסבירה מתוקי ומפרטת: "יש הרחבת הסמכה למורים. למשל מורים שלמדו ביולוגיה מסבים אותם למתמטיקה וכן הלאה. דבר נוסף – חיברו את אנשי ההיי טק לנושא הזה. היום אנשי היי טק, מהנדסים וכדומה יכנסו לבתי הספר הנמצאים בקרבת מקום עבודתם או מגוריהם. המטרה היא שהם יספרו לילדים על המקצוע שלהם, על היתרון במצועות אלו שדורשים מתמטיקה ופיזיקה מתוגברים. התפקיד שלהם זה לגרות אותם ללמוד את המקצועות האלו. הכי חשוב בכל התכנית זה כמובן תגבור השעות המוקדשות למקצועות המתמטיקה והפיזיקה, מערך הרצאות בנושאים אלו והדבר הכי חשוב: מעקב צמוד אחר התלמידים שהחלו את התכנית של מתמטיקה ופיזיקה מתוגברים. המטרה היא שהמנהלים ישמרו את התלמידים שהתחילו בכיתה ז' את התכנית ויביאו אותם לבגרות מתוגברת. אנחנו נבקש דין וחשבון מכל מנהל על כל תלמיד שחלילה ינשור מהתכנית.
"הכי קל למורים זה לומר על תלמידים: 'הוא לא מסוגל ליותר', ואז מנשירים אותם מחמש לארבע, מארבע לשלוש ואם היה אפשר, היו מנשירים גם לשתיים. אז עכשיו יהיה לנו מעקב על כל תלמיד מה קורה אתו בתחילת השנה ובסוף כל שנה. מדובר בתכנית לאומית. המדינה יושבת על הנקודה הזאת – המשאב האנושי שלה, והישועה תבוא מהמדע. אנחנו רוצים עוד מדענים ועוד פרסי נובל.
"קומה נוספת שבנט בנה, זה כל נושא החינוך הקדם יסודי. רפורמת הקדם יסודי כולל את הקטנת מספר התלמידים לכיתה, החל מכיתה א'. לאורך שש השנים זו תוספת של מיליארד שקל למשרד החינוך. ויש את הרפורמה של הוספת הסייעת השנייה וגם תקציב של הפינות הרכות שכל מנהלת גן תקבל וגם- בפעם הראשונה חילקו את גני הילדים במדינה לאשכולות. כל 15 גנים יהוו אשכול אחד. מבין כל הגנים בכל אשכול נבחרת גננת מובילה, שהיא תרכז את כל 15 הגננות".

 

הגננת המובילה תעזור לגננות לעמוד מול הגורמים השונים. צילום: אילוסטרציה

הגננת המובילה תעזור לגננות לעמוד מול הגורמים השונים. צילום: אילוסטרציה

 

במה זה יקדם את הגנים?

"מבין כל אנשי החינוך, הגננת היא הכי בודדה. למורים יש חדר מורים ויש להם קבוצת התייחסות. הגננת עומדת לבד מול ההורים, מול משרד החינוך והרשות. ברפורמה הזאת, הגננת המובילה תהיה דרג שיתווך בין כל הגננות לגורמים השונים והיא תנסה לפתור לגננות בעיות. זה גם תוספת תקציב".

הרי כל הרפורמות האלו הוצנחו עליכם מהרגע להרגע, במהלך הקיץ כשאתם לא ערוכים לכל השינויים האלו, איך מתמודדים עם זה.

"זה נכון. למשל את רפורמת הקטנת הכיתות הודיעו לנו על כך באמצע אוגוסט, והיינו צריכים להתארגן עם עוד מורים ועוד כיתות. אבל מסתבר שלדברים טובים מאוד קל להתארגן. במחוז שלנו נפתחו עוד 45 כיתות א' חדשות. אני אומרת בזהירות עדיין, שיש עדיין כיתות גדולות יותר במספר התלמידים. לצערי, לא תמיד ההורים הבינו את הבשורה. לפי התכנית צריכים להיות בין 32-34 תלמידים בכיתה, אבל לא תהיה כיתה שתכיל פחות מ-20 תלמידים. כלומר אם יש כיתה עם 38 ילדים בכיתה ואי אפשר לחלק אותה כאמור, אז מה עשינו? כל כיתה א' מקבלת גם כך 10 שעות, שעות רוחב. ובכיתות של 38 ילדים, בגלל שהם עברו את המכסה בשישה ילדים – על כל ילד מתווספות שעתיים, כלומר 12 לכיתה בסך הכל. זה אומר שלאותה כיתה תהיה תוספת של 22 שעות. בשעות האלו אפשר לחלק אותם לקבוצות קטנות ולעשות מה שהם רוצים. אבל כיתת אם תיפתח עם מינימום 20 ילדים בכיתה. כאן ההורים לא תמיד מבינים את זה, כי הם אומרים: 'הרי בנט אמר 32 ילדים בכיתה', אבל אי אפשר לחלק כיתת 38 ילדים".

אז נראה שיפור במערכת החינוך, או שכרגע אנחנו בניסוי כלים?

"כל השקעה בגיל הרך יוצאת בסוף משתלמת. אני מניחה שנראה שיפור. עצם העובדה שמבחינת התשתיות אנחנו מאפשרים לבתי הספר לעבוד טוב יותר, זה יביא לשיפור. עם זאת יש עוד פרמטרים, כמו איכות המורים והמנהלים. אבל צריך להבין שאם הכיתות עמוסות, זה פוגע באיכות הלימוד. למשל שיפור שכר המורים יביא לאוכלוסייה טובה יותר של מורים. יותר אנשים שלא חשבו לפנות לחינוך, מחליטים להיות מורים בגלל שהשכר מאפשר להם. מאז שיפור תנאי השכר למורים, רואים שינוי גדול בטיב המורים בעיקר בתיכונים".

 

נלחמים בהנשרה ובהשארת כיתה

השר נפתלי בנט החליט להמשיך את השינוי במועד קיום בחינות הבגרות, כך שהבחינות לא יחלו מכיתות י', אלא ירוכזו כולן בכיתות י"א-י"ב ולא יפוצלו ליותר משתי בחינות בכל מקצוע. ההחלטה הזאת עוררה לא מעט סערה בקרב מנהלים ומורים שטענו שזה יגרום לעומס ולחץ בלוח הלימודים ויפגע בתוצאות הבגרות של התלמידים. אלא שבנט לא התרגש מקולות אלו, ומתוקי מצדיקה אותו לגמרי ואף מותחת ביקורת על אותם מנהלים ומורים: "בעבר כולנו עשינו את הבחינה במתמטיקה של חמש וארבע יחידות ביום אחד ב-י"ב והתוצאות אז היו טובות. עם השנים, בכדי להעלות את אחוז הזכאים לבגרות חילקו לילדים את המבחנים למנות קטנות. ואז הם מגיעים לאוניברסיטה ומקבלים הלם, כי שם לא מחלקים מבחנים למנות. אז ראשית, העובדה שתלמיד נכנס ל-י' הוא כל הזמן רק נבחן. אז צמצמנו לשתי בחינות למקצוע. אמרנו שאי אפשר כל הזמן להיבחן. אנחנו רוצים שתלמידי י' ילמדו ולא ישקיעו רק במקצועות אליהם הם ניגשים לבגרות. אז מה אומרים המנהלים – המורים רגילים ללמד את הילדים במנות קטנות. אבל אלו שמגיעים עכשיו ל-י' לא נבחנו במנות הקטנות האלו, לכן זאת טענה לא נכונה מצד המנהלים שהילדים רגילים. הם הרי עוד לא נבחנו, מה שילמדו אותם זה מה שהם יעשו הרי. צריך להכין אותם להתמודד עם חומר רב יותר. המורים קיבלו הכשרה ותוכניות לימודים להתמודד עם השינוי הזה. צריך לזכור ששליש מציון ההערכה לבגרות העברנו להחלטת המורים בתוך בית הספר. המורים עכשיו יתנו בהערכה בית ספרית 30 אחוז מציון הבגרות. אנחנו רוצים שהמורים יבחנו את התלמידים בצורות שונות, כמו בחינה בדיבייט, תיק עבודות, בחינה בעל פה, מצגות. רוצים לראות מגוון של חלופות בהערכה, מה שלא היה קיים בישראל.
התקבלה החלטה שמהשנה, כל תלמיד מ-א' עד י"ב ייבחן פעמיים בשנה בעל פה. אנחנו לא מחליטים באילו מקצועות, את זה יבחר כל בית ספר. אנחנו מכשירים גם את המורים ללמד את זה וגם את התלמידים לדעת לעשות את זה ולהיבחן בעל פה וכל זאת מול הכיתה. אנחנו מאמינים שזה יחזק כמה אספקטים כמו: ביטחון עצמי ומיומנות לחיים – כמו לדבר בראיון עבודה ולהציג מצגות במקומות העבודה".

יש תחושה בשנים האחרונות שכל המערכת מכווננת לטבלאות. כלומר יש מרוץ אחר אחוזי זכאות לבגרות, מבחני מיצ"ב, בזמן ששוכחים בדרך את התלמיד, האינדיבידואל.

"אני מסכימה", פוסקת מתוקי. "משרד החינוך עובדת על פרמטרים אחרים. משנה הבאה לא יהיה את הקריטריון של מספר או אחוז הזכאים. בונים קריטריון משוקלל שלוקח בחשבון התמדה, שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים באותו בית הספר, איכות תעודת הבגרות. זה ייקח בחשבון למשל כמה תלמידים נגשו לחמש יחידות מתמטיקה ואנגלית והצליחו. הקריטריון החדש בא לבטל את 'עגל הזהב' של אחוז הזכאים לבגרות שמקדש את הכל. כל העניין הזה של אחוז הזכאות עד היום יצר שחמישים אחוז מתלמידי ישראל נבחנים בשלוש יחידות מתמטיקה. כי המנהלים אומרים לעצמם: 'הסיכוי שהם יצליחו בשלוש יחידות גדול יותר, אז קודם שתהיה לו בגרות'. אז בפרמטרים החדשים שנבנים, למנהלים יהיה אינטרס לה שאיר את הילדים החזקים ברמות הגבוהות.
"אם מסתכלים על הנתונים, רואים שבארבע יחידות מתמטיקה מעל ארבעים אחוז מהתלמידים קיבלו מעל ציון 85. מה זה אומר? שכל אלו יכלו לגשת בקלות לחמש יחידות. זה אומר שהמנהלים לוקחים והולכים על הדבר הבטוח – קודם שתהיה לו בגרות כדי שזה יעלה לבית הספר את אחוז הזכאים לבגרות".
אחת התופעות עליהן משרד החינוך הכריז מלחמה היא הנשרת תלמידים מהלימודים. ההנשרה מתבצעת על ידי מנהלי בתי הספר, כדי לנפות את התלמידים החלשים יותר, בכדי להעלות את הסבירות לאחוז זכאות לבגרות גבוה יותר. במשרד החינוך הקימו ועדות שבוחנות כל הנשרה ונלחמות בתופעה. מתוקי מספרת על עוד שיטה להנשרה, שפוגעת בילדים, וגם בכך משרד החינוך נלחם: "יש מנהלים שלא יכולים להנשיר, אז הם משאירים את הילד כיתה ובכך שהם גורמים לו לאי נעימות ואף בושה, הוא עצמו מחליט לעזוב את בית הספר. יש לנו ועדות שבודקות כל החלטה להשארת כיתה. הרי מה אתה עוזר לילד בכך שאתה משאיר אותו כיתה? זו חוויה נוראית להישאר כיתה ועלבון".

 

ההתמודדות של המנהלים בדור הוואטסאפ היא קשה יותר. צילום: אילוסטרציה

ההתמודדות של המנהלים בדור הוואטסאפ היא קשה יותר. צילום: אילוסטרציה

 

אלימות, וואטסאפ ומה שביניהם

בשנים האחרונות, כמעט ולא עובר שבוע מבלי שיהיה מדווח על אלימות בבית הספר, ופעמים רבות אלימות שמופנית מצד תלמידים והורים כלפי אנשי החינוך. האינטראקציה בין התלמידים וההורים למורים הפכה להרבה יותר אינטנסיבית והדוקה, כל זאת בשל תופעת קבוצות הוואטסאפ והזמינות של המורה כמעט 24/7. הזמינות הזאת וקבוצות הוואטסאפ של הורים של כל כיתה או גן ילדים, מגבירים לעיתים את החיכוכים שעלולים להיווצר בין הורים לצוות החינוכי. אז איך במערכת החינוך מתמודדים עם כל התופעה הזאת, שמציבה הרבה פעמים את המורים מול אלימות שמופנית כלפיהם?

"ברגע שקורה דבר הכי קטן בכיתה, הילד שולח להורה וואטסאפ. וגם יש את הוואטסאפ של הורי הכיתה, שהורים רבים מספרים שהוא כל הזמן מצפצף להם. אתגר דור הניהול הזה אמור לעמוד מול אתגר כזה. זה לא אתגר פשוט. כמובן שלמורים אסור להעליב, להכפיש או להכות את התלמיד. אבל גם להורה אסור להיכנס לבית הספר ולהכות את המורה. אנחנו נוהגים באפס סובלנות בתופעות של אלימות כזו או כזו. מורים שמופעלת נגדם אלימות מצד תלמיד או הורה, מונחים לגשת מייד למשטרה ולהתלונן".

את רואה עלייה באלימות כלפי אנשי חינוך?

"בהחלט יש עלייה שמדאיגה אותנו, אבל זה בשליטה. אנחנו נותנים את כל המנהלים והמורים, בתנאי שהם פועלים נכון. לעיתים ההורים חוצים גבולות ותפקיד המנהלים להחזיר אותם לגבולות הנכונים. זה בסדר להיות מעורב ואכפתי, אבל אי אפשר לקבל התערבות. עם זאת, האלימות לא הגיעה למימדים כדי שנכריז שהמערכת נמצאת בשבר. יותר מהאלימות, יש בעיה עם השיח הדורשני. ההורים היום על כל דבר ועניין רוצים לדעת ולקבל מידע. זה אתגרי המאה 21".

ובנושא זה מתוקי מסכמת עם נתון אופטימי ומעודד: "באלימות בין תלמידים אנחנו בהחלט רואים ירידה. יש עלייה בפרמטרים של אקלים בין תלמידים למורים בבתי הספר ואנחנו עובדים על שיפור האקלים. יש שיפור באקלים בתוך בתי הספר. יש לנו מבחנים חיצוניים בלתי תלויים שמצביעים על כך. מהשנה יופנו שאלונים גם להורים".
מתוקי מסיימת את הראיון בקוריוז: "לפני כמה זמן ערכו חגיגות בריאלי בחיפה. אז ראש העיר יונה יהב שלף קטעי ארכיון על הריאלי לפני עשרות שנים. אלוהים ישמור מה הלך שם", אומרת מתוקי בחיוך. "ילדים שפכו אקונומיקה בכיתה כדי שהמורה תתחלק ועוד דברים כאלו. כלומר, מעשי הקונדס לא השתנו מאז שאנחנו היינו ילדים לעומת היום, רק היום כולם יודעים הכל בגלל הניידים והוואטסאפים, ואז הכל נשאר בתוך בית הספר. הילדים של אז והיום שובבים באותה מידה".


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך