היומן של מיכל: הישרדות

הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא כותבת על היצר ההישרדותי שקיים אצלנו ואיך הוא קשר לתקופת הקורונה

לא ניתן לדבר על כל התקופה שעוברת עלינו בלי להזכיר את המילה הישרדות. רק שאם נחשוב לרגע , מנגנוני ההישרדות שלנו בעצם טבועים בנו כל הזמן. אין ספק שהשנה האחרונה הגבירה את כל המנגנונים הללו , אך יחד עם זאת ההישרדות הזאת שאנחנו חווים הייתה שם תמיד.

חישבו על כך שבעצם בסיס הקיום שלנו הוא הישרדותי, אנחנו הרי חייבים לאכול, לשתות ולישון בשביל להתקיים, אנחנו חייבים תנאים בסיסיים בשביל  לקיים את חיינו כגון קורת גג, אנחנו צריכים כסף בשביל כל אלה. ישנם  אנשים שכל חייהם חיים באופן הישרדותי, הדור שקדם לנו הוא דוגמא  מציינת  לכך, הם הקימו מדינה. ניצולי שואה  למשל שרדו את השואה אבל גם אחרי שניצלו הם עדיין חיים אותה. לעומת זאת ישנם אנשים שאינם מסתפקים בבסיס וממנפים את חייהם לשפע.  בגדול, כולנו רוצים שפע, יש מישהו שיתנגד לכמה מיליונים בבנק? אני בטוח שלא .

רק  שהמנגנון ההישרדותי שלנו הוא בראש ובראשונה בתודעה  שלנו. הוא נובע בעיקר מאמונות מגבילות. אגב, אנשים בעלי ממון לאו דווקא בהכרח אינם הישרדותיים, מכיוון שהישרדות בראש ובראשונה היא תודעתית. הישרדות אינה חייבת להיות בקטע כלכלי. היא יכולה להיות בזוגיות, היא יכולה להיות בהגשמה, היא יכולה להיות בכל מיני סיטואציות יום יומיות מהחיים שלנו.

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

 

למשל, השבוע  קניתי מכונת כביסה  לאמא שלי,  רציתי דגם מסויים , אבל לא הייתה באפשרותי  לרכוש את הדגם המבוקש בגלל  שרוחב המכונה גבוה יותר מרוחב הדלת במרפסת ולא יהיה ניתן להכניס את המכונה, ואז מנגונני  ההישרדות החלו לחגוג,  וההפקה הדרמטית בכיכובי החלה באנפוף ופליטת ה" אוף, אין לי כוח  לזה". חזרתי שוב למדוד את רוחב הדלת, כאילו שהפעם משהו ישתנה, וגיליתי שאני לא אורי גלר, אז מה עושים ? מזמינים מנוף שיכניס את המכונה מהחלון?  אולי להזמין מישהו  שירחיב בכלל את הפתח הכניסה במרפסת? לחפש דגם אחר ? אין לי כוח לזה, כי ממש רציתי את הדגם ההוא, מה יהיה? אז  אחרי יומיים של דחייה כי לא התחשק לי להתמודד עם זה לא נותרה ברירה. אז חיפשתי דגם אחר, ועד שמצאתי ועד שהסכמתי  לשכנע את  עצמי, עד שלבסוף אחרי שבוע וקצת של הביג ביג דרמה שיצרתי במוחי הגאוני, הזמנתי דגם אחר. היה לי קשה מאוד, הישרדות של  ממש! התעייפתם מלקרוא או שלא הבנתם מה אני רוצה מכם ? גם אני! בסך הכל מכונת כביסה!  רק שאם נסתכל עמוק יותר,  אלה בדיוק  חלק  ממנגונני  ההישרדות שלי , הקושי והמאמץ הוא חלק ממני, כשבפועל היה שם סה"כ סרט מדידה וחיפוש בגוגל, זה הכל.

כפי שהתחלתי לציין , הכל מתחיל באמונות  מגבילות. שנים למשל האמנתי שמה שבא בקלות הולך  בקלות, באמת שתודה לאל  לא חסר לי שום דבר, אני מקיימת ומפרנסת את עצמי בכבוד וגם דואגת להודות על כך, ובכל זאת כל פעם שהתגלגל לעברי סכום כסף מיותר ,כמו שהוא היה בא כך הוא גם היה נעלם, ולא כי אני בזבזנית . פתאום משהו היה  מתקלקל בבית והיה צריך טכנאי, פתאום הייתי מקבלת דו"ח חניה,  פתאום איכשהו נוצרה הוצאה כספית שהייתי חייבת  לשלם,  כך שאיך שהכסף היה מגיע כך הוא גם היה הולך . על חיסכון, אין בכלל מה  לדבר, גם כשניסיתי לחסוך מעולם לא הצלחתי.

לעניות דעתי רוב האנשים נוטים להעריך אנשים שעשו את  כספם בעשר  אצבעות, את טיפוסי  האנדרדוג שהתחילו מכלום , רוב האנשים אוהבים סיפורי סינדרלה, אלה שהם עוף החול. שימו לב לדוגמא לכל  מתמודדי  תוכניות הריאלטי, למעשה אני לא חושבת שניתן היום להתקבל לתוכנית  כלשהי אם אין למתמודד איזה סיפור קורע  לב.  למעשה ניתן לומר שלרוב האנשים קשה לראות  אנשים  שהכל בא להם  בקלות, ואף ניתן להסיק שיש בהם  קצת קנאה, לא פשוט להודות בכך , אבל זאת לא מילה גסה כלל וכלל , היא טבעית  לחלוטין  ולא  מעט פעמים היא יכולה לשרת אותנו  ואף לשמש לנו מודל  להשראה.

אם כן, ההישרדות שלנו בראש ובראשונה בתוכנו, אנחנו רוצים להיות גיבורים! ובשביל לקיים את התפקיד הזה גם אם באופן לא מודע אנחנו נשתמש בהישרדות שבנו, ניתן במה לפחדים שלנו, נבנה  חומות בכדי לשמור על עצמנו כדי לא להיפגע, אבל באמת אפשר למנוע את הפגיעה? נספק אינספור  הסברים לעצמנו מדוע אסור לנו בשום פנים ואופן לגרום לפירוקן, כמה אנחנו פוחדים להתגלות  כי מה יקרה אם כן? ותכלס, שום דבר לא יקרה, כי הוא קורה מאליו גם ככה רק שיותר קשה לנו, זאת הרי אשליה, כי אנחנו גלויים כך או כך. החומות לא באמת שומרות עלינו מלהיפגע , או להרגיש עצובים כי החיים הם דינאמיים וככה זה, יש עצב אבל יש גם שמחה. כך שלהפך, אם נרשה לעצמנו להפיל אותן , נוכל להיות יותר אנחנו , נוכל יותר לנשום, נוכל לראות טוב יותר, נוכל לפתוח את הלבנוכל לקיים את המהות של מי שאנחנו באמתוהכי חשוב נוכל להבין שאין לנו צורך בהישרדות כי כבר יש לנו הכל ! להיות מי שאנחנו בשיא האותנטיות זאת המתנה הכי גדולה שלנו! עולם שלם  נברא בשבילנו  ומי שלא בטוח , שיעצור רגע  להתבונן למשך דקה בבוקר כשהוא  יוצא מביתו על כל מה שבחוץ , ומי שרוצה להיות עוד יותר בטוח שיעצור רגע להתבונן אל תוך תוכו , שיניח יד על  ליבו ויקשיב כיצד הוא פועם, וכל  עוד ליבנו פועם אז מה כבר יכול לעצור אותנו חוץ  מאנחנו את עצמנו?

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין