"הקריה האקדמית אונו פעלה ופועלת לשילוב כל האוכלוסיות באקדמיה"

ראיון מיוחד עם ד"ר שרבל שוקייר, מומחה וחוקר בתחומי כלכלה של מדינות מתפתחות, ניהול פיננסי ושוק ההון בקריה האקדמית אונו, וכיום משמש כסגן נשיא לפיתוח אקדמי בקריה: "הקריה האקדמית אונו הוקמה על בסיס השאיפה להוות קריית חינוך הנגישה לכל הקבוצות והמגזרים בישראל"



בראיון מיוחד לאתר 'ניוז חיפה קריות', ראיינו את ד"ר שרבל שוקייר, מומחה וחוקר בתחומי כלכלה של מדינות מתפתחות, ניהול פיננסי ושוק ההון בקריה האקדמית אונו. שוקייר הוא בעל דוקטורט בכלכלה ומימון מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת פורטסמות' באנגליה, ומשמש כחבר סגל בכיר בקריה האקדמית אונו, מרצה בתחום הסטטיסטיקה, מימון וניהול פיננסי בקריה האקדמית אונו.

במשך שנים רבות ברציפות זכה בתואר "מרצה מצטיין”, נבחר לאחד מארבעים הצעירים המבטיחים בישראל על פי עיתון "גלובס" ובסקר שנערך מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית נבחר ל״מרצה מעורר השראה״. בעבר שימש שנים רבות כסגן דיקן הפקולטה למנהל עסקים וראש ההתמחות במימון ושוק ההון. כיום שוקייר משמש כסגן נשיא לפיתוח אקדמי בקריה האקדמית אונו.

ד"ר שרבל שוקייר. תמונה: הקריה האקדמית אונו

 

שוקייר סיפר לאתר 'ניוז חיפה קריות' על אתגר הלמידה מרחוק איתו התמודדה הקריה האקדמית אונו, על שילוב מגזרים שונים בקריה האקדמית אונו ועל החשיבות שבכך.

כמרצה בקריה האקדמית אונו, ספר לנו על הלמידה מרחוק בעקבות מגפת הקורונה, ועל האמצעים בהם נקטה הקריה על מנת לאפשר למידה מקוונת אולטימטיבית. 

"שנת הלימודים נפתחה כסדרה ובהצלחה וזאת על אף האתגרים הגדולים שמציאות הקורונה כפתה עלינו בשנה זו. מתווה הלימודים מבוסס על שילוב של למידה פיזית בקמפוס ולמידה מקוונת. מתווה זה נותן מענה לאלמנטים וצרכים נוספים של הסטודנט במהלך שנת הלימודים כפי שיפורט בהמשך".

"כל עוד מגפת הקורונה נמשכת, באפשרות הסטודנטים שלנו לבחור! מאחר וכל השיעורים מצולמים ועולים לאתר, אנו מעניקים לסטודנטים את כל הכלים הנדרשים לעמידה בדרישות האקדמיות גם מבלי להגיע פיזית אל הקמפוס. הלמידה מתבצעת במקביל בכיתה באופן פרונטאלי בקבוצות קטנות בהתאם להנחיות משרד הבריאות  (ובזום למי שמעוניין להשתתף בשיעור מרחוק. סטודנט שמעוניין ויכול להגיע למכללה , הקמפוס פתוח בפניו ואחרים יוכלו ללמוד מהבית או לשלב בין שתי החלופות".

"לשם כך אנו ביצענו מאז תחילת הקורונה השקעה של מילוני שקלים בהיערכות הכוללת התאמת כלל הכיתות ללמידה היברידית (מצלמות, מסכים ומחשבים) ופיתוח פדגוגיה ושיטות הערכה ומדידה המתאימות למציאות החדשה. בנוסף ביצענו הדרכות לכל הסגל שלנו להוראה היברידית".

הקריה האקדמית אונו קמפוס חיפה. באדיבות הקריה האקדמית אונו

הקריה האקדמית אונו קמפוס חיפה. באדיבות הקריה האקדמית אונו

 

איך הקריה האקדמית אונו משלבת מגזרים שונים בקמפוסים שלה?

"הקריה האקדמית אונו הוקמה על בסיס השאיפה להוות קריית חינוך הנגישה לכל הקבוצות והמגזרים בישראל לרבות אלו שבעבר הודרו ממערכת ההשכלה הגבוהה. מאז הקמתה לפני כעשרים וחמש שנים פעלה ופועלת הקריה האקדמית אונו לשילוב האוכלוסיות המודרות במדינת ישראל תוך תרומה משמעותית להטמעתם בשוק העבודה ובמרחב הציבורי בכל המדינה".

"ברשותך אציין שתי דוגמאות מתוך דוגמאות רבות. דוגמה ראשונה היא הקמפוס החרדי שהיה למעשה המוסד האקדמי לחרדים הראשון בישראל והוא גם הגדול ביותר. מאחורי הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו עומדת תפיסת עולם עשירה ומגובשת. אין מדובר רק על לימודים בהפרדה מגדרית, אלא על הבנה מעמיקה ביחס לצרכים האקדמיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של הסטודנט והסטודנטית החרדי. תפיסה זו מתבטאת בלו"ז אקדמי ייחודי, במערך סיוע עשיר, בהענקת האפשרות להשלמת לימודי בסיס נדרשים, בהקניית כלים , במועדי לימוד מותאמים ועוד. כל אלו מובילים את הקריה האקדמית אונו לעמוד בחזית האקדמית המיועדת עבור הציבור החרדי, ולהתגאות במפעל ייחודי זה".

"הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו מונים אלפי סטודנטים ובוגרים במגוון רחב של תחומי לימוד, זאת לצד אלפים רבים שכבר סיימו את לימודיהם ופנו לעולם התעסוקה. בוגרנו השתלבו בתפקידים יוקרתיים כעצמאיים וכשכירים במגזר הציבורי והפרטי. הדוגמאות רבות".

"דוגמה נוספת לפעילות הרב תרבותית ושילובם של אוכלוסיות שהודרו שנים רבות מההשכלה הגבוהה היא שילוב תושבי מזרח ירושלים בתוך הקמפוס שלנו בירושלים. כידוע ירושלים כעיר הבירה הוכרה בהחלטות הממשלה על בסיס המצב הסוציואקונומי שלה והדמוגרפי כפריפריה אשר במסגרתה יש צורך לפתח את ההשכלה הגבוהה ולהתמודד עם הבעיות והאתגרים החיוניים לעיר. על הקריה הוטלה משימה לא קלה והיא שילוב מזרח ירושלים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית".

"מכאן הקריה האקדמית ראתה חשיבות עליונה בהעלאת שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית בהשכלה הגבוהה. הלימודים האקדמיים הם תנאי הכרחי ויסודי בתהליכי הפיתוח והצמיחה של כל המשק ושל כל מגזר בפרט. אם נתמקד בערביי ירושלים אז לפני כארבע שנים הטילו עליי את המשימה לשלב את מזרח ירושלים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. כשהתחלתי את פעילות אונו בלב מזרח ירושלים קלטתי את הפער האדיר שיש לצמצם על מנת לשלב אותם במוסד להשכלה גבוהה ישראלי".

"נתוני הביטוח הלאומי מלמדים כי עקומת העוני במזרח ירושלים עלתה והשפיעה באופן הקיצוני ביותר על ערביי מזרח ירושלים. במסמך שפורסם על ידי האגודה לזכויות האזרח מתריעה האגודה על הצטרפותם של עוד ועוד ומשפחות למעגל העוני ועל ריבוי החסמים בדרכם של התושבים למצוא תעסוקה שתאפשר להם קיום בכבוד".

"לאחר מלחמת ששת הימים, והחלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים, הוענק לערבים במזרח העיר שהיו בה ,מעמד של תושבי קבע בישראל, והם נושאים תעודות זהות כחולות אך לא נחשבים כאזרחי מדינת ישראל והמשיכו בתוכנית הלימודים הירדנית לכלל בתי הספר בעיר. עם חתימת הסכמי אוסלו הפכה התוכנית הירדנית לפלסטינית, וזו פועלת באופן מלא ברוב בתי הספר הציבוריים והפרטיים ברחבי העיר בירושלים".

"המשמעות שהילד הערבי במזרח ירושלים לא לומד כלל את השפה העברית למרות שהוא תושב ישראל, לעומת הילד הערבי מהצפון שלומד את השפה וניגש לבגרות ישראלית. מכאן היינו צריך קודם להתגבר על בעיית השפה ובעיקר על הפחד שלהם מהשתלבותם בחברה הישראלית. לאור זאת ראינו בהנהלה את החשיבות להגדרת החזון הבא בקמפוס ירושלים: בקמפוס הרב תרבותי ירושלים תשלב הקריה האקדמית את ערבי מזרח ירושלים תוך מתן מעטפת אקדמית רחבה תוך השקעת משאבים ומאמצים רבים בהסרת חסמים רבים ובעיקר פתרון בעיית השפה , רגישות פוליטית וכל זה במטרה שקמפוס הקריה האקדמית יהווה בית חם לתושבי מזרח ירושלים במערב ירושלים".

"הקריה השקיעה מאות רבות של שעות לימוד בחינם לסטודנטים וגם מערך של תקציבים מיוחדים שבאים לעזור להם להצליח באקדמיה ולהשתלב בשוק העבודה בישראל. לאחר כשלוש שנים אפשר לומר שהצלחנו, מספר הסטודנטים בקמפוס ירושלים שבאים ממזרח ירושלים עלה והגיע ל כ 1500 וכבר יש לנו מאות בוגרים תואר ראשון וגם מוסמכים לתואר שני. בטקס הסיום ניגש אליי סטודנט וציין שהצלחנו לייצר לקריה האקדמית מאות שגרירים טובים במזרח ירושלים, סטודנט אחר אמר שתמיד הכרנו את ישראל דרך גדר ההפרדה, דרך הטנקים, דרך השוטרים ומערכת הביטחון וזו פעם ראשונה שמכירים את מדינת ישראל בצד החיובי שלה … היה חשוב לי שיכירו את ישראל החיובית".

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך