מרוקו והאמירויות

רו"ח חן שרייבר, חבר מועצת רואי החשבון ולשעבר סגן נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, בטור מיוחד ל"ניוז חיפה קריות". על הסכם השלום עם האמירויות ועל הפירות שניתן יהיה לקצור מכך בפן העסקי

 

טור מיוחד מאת רו"ח חן שרייבר:

ישראלים רבים כבר הזמינו מקום באחד ממלונות דובאי, או מתכננים את מסע השורשים שלהם למרוקו. זה מצוין. אפשר ורצוי להתברך בפירות השלום. אולם אצל ותיקי עולם העסקים הישראלי, עולה בימים אלו תחושה של דז'ה-וו.

כבר היינו במקום הזה. עם מרוקו בצורה מובהקת יותר, עם האמירויות בצורה גלויה פחות. אז אולי כדאי ללמוד מטעויות העבר, כדי שהפעם נבנה קשרים ארוכי טווח, שיחזיקו מעמד גם בתקופות הקשות יותר?

קחו לדוגמה את ועידת קזבלנקה באוקטובר 1994. הוועידה הכלכלית הגדולה הייתה אמורה להיות אירוע של פתיחת שווקים, הקמת שיתופי פעולה מסחריים, יצירת חיבורים. אבל ישראל הגיעה עם משלחת של מאות אנשי עסקים ופקידי משרד החוץ ו"כבשה" את הוועידה. יתרה מכך, כפי שסיפר לי בכיר בזמנו, המשלחת הישראלית לא כללה דוברי ערבית, כמעט בכלל.

 

רו"ח חן שרייבר. צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

 

התוצאה הייתה שהיחסים עם המרוקנים לא התרוממו. אמנם היו חילופי קונסוליות, והתיירות הישראלית לממלכה התגברה, אך הרתיעה שנוצרה בקזבלנקה נותרה על כנה.

לא ניתן לדבר על פרויקט כלכלי או תרבותי משמעותי שנוצר בעקבות העלאת דרג היחסים בשנות ה-90'.

כאשר הגיע המשבר – האינתיפאדה השנייה – הקונסול נקרא לרבאט "להתייעצויות", וההתחממות ביחסים נכנסה לקיפאון.

בשבועות האחרונים ראינו שוב מעין "הסתערות" ישראלית על האמירויות, ואני לא מכוון לאלפי הישראלים שיצאו לשנות את אווירת הקורונה ולנפוש.

כוונתי דווקא לוועידות כלכליות גדולות שבנק לאומי ובנק הפועלים, בשיתוף פעולה עם עיתונים כלכליים, גופים עסקיים גדולים ומשרדי ממשלה, כבר הוציאו לפועל באמירויות.

כינוסים בכלל, ואפשרות לרקום קשרים עסקיים בשווקים חדשים, הם כמובן התפתחות חיובית. אבל אני מציע לאמץ התנהגות שלא מזוהה בדרך כלל עם הישראליות: מעט ענווה.

זה נכון שלישראל יש הרבה מה לתת ביחסים עם האמירויות ומרוקו. אבל גם לנו יש מה ללמוד מהם.

מרוקו הפכה בשנים האחרונות למעצמה של אנרגיה מתחדשת. הם מספר צעדים לפנינו בהסבת אספקת החשמל למקורות נקיים. האמירויות השיגו הישגים של פיתוח טכנולוגי ומחקרי שניתן להתקנא בו – ידעתם שהם שיגרו לפני כחצי שנה חללית למאדים? יחד עם אומת הסטרט-אפ הישראלית אפשר יהיה להגיע להישגים, אני בטוח.

לכן הייתי ממליץ לקהילת העסקים הישראלית, לפני שקובעים ועידה גדולה למרגלות הבורג' ח'ליפה, שוויה שוויה (לאט לאט).

מי שמבקש לנצל את ההזדמנויות העסקיות והאחרות הטמונות ביחסים אלו צריך לשבת וללמוד, להתכונן ברצינות ולהתקדם מתוך צניעות. ללמוד את הכללים והנוהגים בשווקים החדשים, ולייצר אסטרטגיה בת-קיימה.

ועוד נקודה. מי שנמצאים בנקודת הזינוק הטובה ביותר לניצול ההזדמנויות שבשלום המתחדש הם הערבים הישראלים – קודם כל בגלל השפה, ולאחר מכן בגלל היבטים תרבותיים ודתיים. שמא נראה בכך הזדמנות גם עבור המשק הישראלי?

זו השעה לקדם כניסה מסיבית של צעירים וצעירות מוכשרים מהמגזר הערבי לתעשיית ההייטק, תעשייה בה אין להם נוכחות מספקת. חברות שיעשו כן ישפרו את מוכנותן לעתיד. ואם החברה הישראלית תדע לנצל את ההזדמנות הזו לשילוב המגזר הערבי בהייטק, כולנו נרוויח מכך, לשנים רבות.

רו"ח חן שרייבר הוא חבר מועצת רואי החשבון, ולשעבר סגן נשיא לשכת רואי החשבון בישראל



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם לאור הגבלות הקורונה החדשות תימנעו מבילוי במקומות המוניים?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בעסקים