האקדמית צפת: "האומנם חרדים מקורונה?"

ח"כ עו"ד משה ארבל (ש"ס) בכנס מחקרי במכללה האקדמית צפת תחת הכותרת "האומנם חרדים מקורונה?": "דווקא כאוכלוסייה חרדית, אנחנו חייבים לראות ערך דתי במאבק למען קדושת חיי האדם"
מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב:  12/01/21 , 11:28 מייל לכתב



ח"כ עו"ד משה ארבל (ש"ס) היה בין אורחיו המרכזיים של כנס אקדמי מיוחד תחת הכותרת: "האומנם חרדים מקורונה?", שנערך לפני ימים אחדים במכללה האקדמית צפת, בארגונן ובהנחייתן של הד"ר ליפז שמוע-ניר והד"ר ז'נט כהן, מהחוג למדעי ההתנהגות.

במסגרת הכנס, אמר ח"כ עו"ד ארבל כי "היכולת שלנו כחברה להסתכל גם בתוך הבית פנימה, וכשצריך לתת ביקרות עצמית ולדעת לומר אותה ולהבין שהמשבר הזה, האתגר הזה, הוא יכול להיות כלי לצמיחה ולחיזוק האמון במערכות".

האקדמית צפת. צילום: יוני לובלינר

האקדמית צפת. צילום: יוני לובלינר

 

"אפשר וצריך לעשות את זה. הקורונה היא תופעה שלא ראינו כמותה מזה 100 שנה. זהו אירוע דרמטי שמצריך שינוי דפוס התנהגות ואמון. דווקא כאוכלוסייה חרדית, אנחנו חייבים לראות ערך דתי במאבק למען קדושת חיי האדם. גם בתקופה הזו למרות האתגרים, ישנה הזדמנות מופלאה לחבר בין קהילות", הדגיש ח"כ עו"ד ארבל.

"נפלא לשמוע שאדם ממרכז הארץ שמעוניין לקבל חיסון מוקדם יותר, צריך לנסוע היום לפריפריה. מדינת ישראל היא שטח של מחוז בקליפורניה. אין שום היגיון בעולם שיהיה בה פערים בין מרכז לפריפריה.

ד"ר ליפז שמוע ניר. תמונת צילום: יוני לובלינר

ד"ר ליפז שמוע ניר. תמונת צילום: יוני לובלינר

 

בתשובה לשתי שאלות בנושא, שהציגה בפניו ד"ר ליפז שמוע-ניר, ועסקו במתן לגיטימציה מטעם ההנהגה החרדית למגמת ההשתלבות של החרדים בחברה הכללית ועל התחושה בקרב הציבור החילוני הכללי במדינה, כי חרף מאמציו והשתדלותו להכיל את החרדים מתוך מתן חשיבות לערך הסובלנות, אין ניסיון שקול מצד החרדים לקבל את הצרכים והבקשות של הציבור החילוני, ענה ח"כ עו"ד ארבל: "המתח המובנה בין מדינה יהודית לדמוקרטית לבין מדינה דמוקרטית ליהודית הוא מתח בריא".

ד"ר ז'נט כהן החוג למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית צפת. תמונה: אלבום פרטי

ד"ר ז'נט כהן החוג למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית צפת. תמונה: אלבום פרטי

 

"עצם זה שהציבור החרדי לדורותיו מרגיש שמשכו לו את המדינה לדמוקרטית ולא השאירו אותה יהודית כמו שהייתה בעבר, והציבור הכללי מרגיש שגררו לו את המדינה ליהודית, ולא השאירו לו את הדמוקרטית כמו בעבר מלמד שאנחנו במקום טוב. אם כולם לא מרוצים, כנראה שהאמת נמצאת איפשהו באמצע", הוסיף.

"תהליכי השילוב, בלי לייצר 'חרדי חדש' או 'חרדי אחר', הם בריאים יותר ומתקבלים בחיבוק גדול של ההנהגה החרדית", סיכם ח"כ ארבל.

הכנס האקדמי תחת הכותרת: "האומנם חרדים מקורונה?", שנערך לפני ימים אחדים במכללה האקדמית צפת, בא בעקבות מסקנות מחקר חדש של ד"ר שמוע-ניר, ד"ר כהן וד"ר איירין אפפלד-רזפורקר.

מסקנות המחקר זכו לתהודה תקשורתית ואקדמית רבה ופורסמו בז'ורנל המדעי הנחשב, "סוציולוגיה ישראלית".

לפי מסקנות המחקר, מגיפת הקורונה הביאה לאיבוד הבלעדיות של המנהיגות החרדית על החברים והחברות בקהילה החרדית, לסדק ביניהם לחוסר אמון בין חברי וחברות הקהילות החרדיות לבין הרבנים כמו גם בממסד השלטוני במדינת ישראל. אחד הביטויים הבולטים לכך הוא הרצון של חרדים וחרדיות לקבל אינפורמציה מערוצי התקשורת הכלליים ולא רק מערוצי התקשורת החרדיים, כמו גם שימוש ברשת האינטרנט כמתווך לקבלת מידע למרות האיסור, לכאורה.

במסגרת הכנס ד"ר אסף מלחי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הציג נתונים המראים על גידול דמוגרפי חד של הציבור החרדי ועל פי התחזיות החרדים שכיום מהווים 12% מהישראלים יהיו כ- 30% עד שנת 2048.  לדידו של מלחי, תחזית  זו מגבירה את  הצורך במהלכים מדיניות  שיעודדו השתלבות בשוק העבודה. לדבריו, כיום רק כחמישים אחוזים מהגברים החרדים נוטלים

חלק בשוק העבודה  ואילו המחצית  השנייה הם בגדר "תורתם  אומנותם".

החוקר ד"ר יצחק דהן מאוניברסיטת חיפה הציג במסגרת הכנס מחקר שונה המבוסס על ניתוח תוכן מהעיתונות  החרדית. הממצאים הראשונים שופכים מים קרים על כל מי שחשב שאירוע הקורונה, ובפרט נוכחות צה"ל בחוצות בני ברק, יאיץ את תהליך ההשתלבות של חרדים בחברה הכללית. דהן הראה כי מובילי דעה בציבור החרדי השתמשו באירוע הקורונה כתימוכין  לצדקת הדרך החרדית מימים ימימה.

חבר מועצת העיר בני ברק מטעם הליכוד, יעקב וידר, שהשתתף בכנס, ממנהיגי תא החרדים  במפלגה,  יצא במסגרת הכנס בביקורת  כנגד העסקנים החרדים שלדעתו חיים בעולם צר, ולא השכילו לנהל רשות מקומית מודרנית, בפרט בקורונה.

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך