פס"ד תקדימי בעליון: גם חיילי צה"ל שלקו בווירוס שכיח – יוכרו כנכי צה"ל

משפטנים: לפסק הדין השלכות על כל החיילים שנדבקו בקורונה. מדובר בפס"ד תקדימי של העליון הקובע כי יש להכיר בנכותו של כל חייל שלקה במחלה במהלך שירותו, כולל בוירוסים שכיחים – כל עוד יוכח שההדבקה אירעה במסגרת צבאית




 

ביהמ"ש העליון הפך לאחרונה פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, וקבע כי יש להכיר בחייל שלקה בפגיעה נוירולוגית בשל וירוס ויראלי בו נדבק בשירותו הצבאי, כנכה צה"ל לפי חוק הנכים.

בכך דחה ביהמ"ש העליון את טענות משרד הבטחון, כי אין להכיר כנכי צה"ל בחיילים שחלו במחלות ויראליות, בהן יכולים היו להידבק גם מחוץ לבסיס או שלא במסגרת שירותם הצבאי.

הצעיר (27), שירת בסדיר כלוחם איסוף קרבי בעמדת תצפית, בתנאי שירות של מעברים חדים בין טמפרטורות (מחום לקור ולהיפך). במהלך שירותו סבל ממחלה ויראלית שהתבטאה בשיעול ונזלת, ממנה סבלו עוד חיילים בבסיס.

 

החייל שירת בסדיר כלוחם איסוף קרבי בעמדת תצפית. צילום אילוסטרציה: דובר צה"ל

 

מתביעתו של החייל עולה כי במהלך נופש צבאי של חמישה ימים אליו נשלח עם הגדוד, הוא נאלץ לסחוב על גבו שעות רבות את תיק הקיטבג הכבד שלו ואת נשקו האישי ברצועה דקה על כתף ימין.

פרט לכך הוא נפל מהמיטה באחד הערבים בנופש, על ידו הימנית הדומיננטית.

מספר ימים לאחר מכן החלו להופיע זרמים ונימלולים באיזור יד ימין, המשיכו לכאבים בכף היד, המרפק ושרירי השכמה הימנית. המשך הפגיעה היה עיקום אצבעות וחולשה, עד לכדי שיתוק ידו, וכך נגרמה לו פגיעה ניכרת בתפקוד.

הצעיר הגיש תביעה באמצעות עו"ד יואב אלמגור, נגד קצין התגמולים במשרד הביטחון, בטענה כי פגיעתו נבעה מהשירות וכי דינו להיות מוכר כנכה צה"ל.

משרד הבטחון דחה את התביעה, ואת הערר שהוגש עליה, ועל כן הגיש עורך הדין בשמו ערעור לביהמ"ש השלום, ביושבו כערכאת ערעור על החלטות אגף השיקום במשרד הביטחון.

הנוירולוגים שהגישו חוות דעת מטעם שני הצדדים, הסכימו שהחייל חלה במחלה ויראלית של שיעול וצינון כשהיה חייל, אך בעוד שהתובע טוען כי נדבק במחלה בבסיס הצבאי בו שהה רוב התקופה, נציגי משרד הבטחון טענו כי קשה להוכיח זאת.

לגרסת משרד הביטחון, אמנם מחלה ויראלית גרמה לתסמונת הנוירולוגית ולפגיעה ביד, אך לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה הוויראלית לשירותו הצבאי של החייל.

ביה"ש השלום קיבל את טענות הצעיר, וקבע כי החייל נדבק בבסיס, וכי אינו צריך להוכיח כי מדובר בווירוס "ייחודי" לבסיס צבאי. לכן, נפסק, יש להכיר בו כנכה צה"ל.

משרד הבטחון ערער על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי, וטען כי כל עוד ההידבקות היא במחלה "רגילה" שיכולה לתקוף כל אחד, או לתפוס את החייל בכל מקום, הרי שאין למשרד הבטחון אחריות לנזקי החייל.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו של משרד הביטחון, וקבע כי החייל לא יוכר כנכה צה"ל.

אך החייל לא אמר נואש והגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, אף שמדובר כבר ב"גלגול שלישי" של ההליך בבתי המשפט.

 

עו"ד יואב אלמגור. צלם אייל אורלי

 

בביהמ"ש העליון הוחלט לדון בערעורו הנוסף של החייל, שכן הוא מעלה "שאלות עקרוניות ובעלות השלכות רוחב, החורגות מגדרי המקרה הקונקרטי".

הרכב ביהמ"ש העליון שנקבע לתיק, בראשותו של כבוד השופט ניל הנדל, לא קיבל גם את טענת משרד הבטחון כי "הדבקות ב'וירוס סטנדרטי' של נזלת ושיעול" היא כה טריויאלית וחסרת ממשות, שהיא זהה להידבקות מחוץ לשירות, וקבע כי "האירוע שגרם לנכות אינו יכול להיות מסווג כשולי או כטריוויאלי", ושאחרת יווצר מצב שבו לעולם לא יוכר חייל שנדבק במחלה ויראלית בבסיס.

בפסק הדין קבע הרכב שופטי העליון, כי כדי להיות מוכר כנכה צה"ל די בעצם ההדבקה בבסיס הצבאי, ודי בכך שהחייל נדרש לשהות בבסיס זה במסגרת שירותו הצבאי. ועל כן, הוכרע, שיש לקבל את ערעורו של הצעיר, ולהכיר בו כנכה צה"ל.

התובע הופנה לועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו, ואחריה יהיה זכאי לתגמולים לכל חייו, לטיפולים רפואיים דרך משרד הבטחון, לשיקום, ללימודים ולסל זכויות רחב.

עו"ד אלמגור:

"פסק הדין הוא בשורה לאלפי חיילות וחיילים שחולים במחלות, לראשונה בעת השירות, ואשר עד כה נדרשו להוכיח שמחלתם קשורה לתנאים המיוחדים של השירות או לאירועים חריגים ויוצאי דופן.

קיימים מקרים רבים שבהם השהות בבסיס חושפת את החיילים למחלות, ומחלות ותופעות שונות בעקבות וירוס הקורונה עשויות להיות דוגמא לכך.

עתה תוכל להיות לאותם חיילים הכרה לפגיעתם הנוכחית, וגם לתופעות בעתיד שינבעו מהמחלה."

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט