אנטישמיות אתמול והיום

מאמר מאת ד"ר שי אפרת, פסיכו-היסטוריון של השואה, עובד ביד ושם ומרצה בחוג לחינוך במכללת עמק יזרעאל. מחבר הספר "שרדתי כדי לספר".




ב-27.01.2021 צויין יום השואה הבין לאומי:

התאריך נקבע כזכר ליום בו הגיע הצבא האדום הסובייטי למחנה ההשמדה אושוויץ ושחרר את היהודים ובני אומות אחרות שהיו כלואים בו. מספר חודשים לאחר מכן ב-9 במאי 1945 נכנעה גרמניה הנאצית לבעלות הברית ומלחמת העולם השנייה הסתיימה.

אותה גרמניה השנואה כל כך על רבים אך למרבה הצער נערצת על ידי אחרים עברה מן העולם, אך המורשת הנאצית שהותיר היטלר אחריו לא נעלמה והשפעותיה ממשיכות לחלחל בגרמניה ובמקומות רבים בעולם עד היום. היטלר והנאצים לא המציאו את האנטישמיות ולא היו הראשונים שרצחו יהודים, אך הדרך, העוצמה וההיקף בה הם עשו זאת גורמת לאנטישמים בכל העולם להערצה ולהשראה.

מכללת עמק יזרעאל. תמונה: עודד אסף

מכללת עמק יזרעאל. תמונה: עודד אסף

 

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה היה קשה להאמין כי האנטישמיות והגזענות החשוכה ימשיכו להתקיים בעולם אך מי שחשב כך טעה. הפגיעה ביהודים המשיכה גם לאחר סיום המלחמה ולא נפסקה עד היום. מסתבר כי האנטישמיות טבועה ב-די אן אי של אנשים רבים ברחבי העולם וממשיכה להתקיים ולהרים ראש בכל מקום שיש לה את האפשרות לכך.

התחזקות של מפלגות לאומניות ועלית מפלגות כאלו לשלטון במקומות רבים בעולם בשנים האחרונות, הגבירו מגמות לאומניות, גזעניות ואנטישמיות והשפעתם המסוכנת גדלה מיום ליום.

בארצות רבות ובהן גרמניה, צרפת, בריטניה וארצות הברית אנו עדים להתחזקות של התקפות אנטישמיות כגון כתובות נאצה, פרסומים גזעניים ברשתות החברתיות, פגיעה בבתי כנסת, השחתת בתי קברות ועד פגיעה פיזית ביהודים. באוקראינה צועדים אנשי ארגון האוקראינים הלאומנים ברחובות הערים וקוראים קריאות אנטישמיות ללא חשש. בפולין מוכרים באופן גלוי את ספרו של היטלר "מאיין קאמף" (מלחמתי) רווי השנאה ליהודים.

ד"ר שי אפרת, פסיכו-היסטוריון של השואה צילום: מולי אפרת

 

האנטישמיות היא בת מאות רבות של שנים ושורשיה בראשית עידן הנצרות וביריבות שבין הנצרות ליהדות. זוהי אנטישמיות שילדים סופגים אותה ממשפחתם ומסביבתם הקרובה ביותר וגדלים לתוכה, "אנטישמיות מבטן ומלידה". אין לה באמת הסבר רציונאלי, אנשים פשוט "יודעים ומרגישים" שהם שונאים יהודים. סיבה נוספת גם היא "מסורתית" או היסטורית, היא הקנאה בהצלחת היהודים מבחינה כלכלית ובהשפעתם הפוליטית.

האנטישמיות מאפיינת בדרך כלל אנשים בעלי השקפת עולם לאומנית קיצונית כמו למשל  אנשי ה"עליונות הלבנה" בארצות הברית המזדהים עם הנאצים ומעריצים בגלוי את היטלר, וכמובן הנאו-נאצים בגרמניה.

המראות הקשים מנשוא של הסתערות תומכי נשיא ארה"ב לשעבר טרמפ, על בניין הקפיטל בוואשינגטון בשישי בינואר 2021, מזכירים שהעבר וההווה מתחברים ויוצרים איום חמור על העתיד.

בהסתערות השתתפו אנשים שהצביעו במועל יד ודברו בזכותו של היטלר. על חולצותיהם הופיעו סממנים נאציים מובהקים כגון הכיתוב:

six million wasn't enough – 6  MWE מייצג את האמרה שישה מיליון לא היה מספיק, וכיתוב נוסף Auschwitz camp – מחנה אושוויץ

ו- work is freedom תרגום לא מדויק של השלט "העבודה משחררת" הניצב מעל שער מחנה אושוויץ 1.

השתתפות ניאו נאצים ומכחישי שואה מוצהרים בהסתערות, הבוז הגלוי לדמוקרטיה והשימוש בבריונות, מראים עד כמה הרעיונות הנאציים קיימים, משמשים השראה לימין הקיצוני וללאומנות וממחישים כי האנטישמיות מתחזקת ומרימה שוב את ראשה בגלוי. ארצות הברית –  ערש הדמוקרטיה, שבה הנפת דגל צלב הקרס, הצדעה במועל יד ותמיכה ברעיונות של היטלר היא חוקית, אינה מתפקדת לעיתים כדמוקרטיה מתגוננת, ומאפשרת את התופעות המסוכנות הללו.

בגרמניה שבה החוקים נגד ביטויים נאציים הם המחמירים ביותר בעולם, השלטונות מגלים לעיתים סלחנות וסבלנות כלפי גילויים שונים של אידיאולוגיה נאו נאצית. דוגמה לכך היא מתן האפשרות לקיום כנסים ופסטיבלים של התנועה הנאו-נאצית. דוגמא נוספת היא ההיתר לשימוש בכיתוב צמד הספרות 88 המופיעות במקומות שונים כמו פאבים למשל. זהו למעשה צופן לראשי התיבות HH. האות H באלף בית הלועזי היא האות השמינית, ומשמעות ראשי התיבות הללו היא פעמיים האות הראשונה בצמד המילים Hill Hitler – קריאת ההצדעה לצורר הנאצי. הצופן הזה אינו באמת סוד בגרמניה.

סוג אחר של אנטישמיות מוסווית מתבטא באנטי ישראליות או אנטי ציוניות. אבל אם לשנוא יהודים בגלוי נחשב עדיין כלא לגיטימי או "Politically incorrect" במקומות רבים בעולם, הרי שלהאשים ולגנות את ישראל הוא דבר מקובל.

דוגמא לכך היא ארגון ה-BDS ובשמו המלא – Boycott, Divestment and Sanctions – חרם, מניעת השקעות ועיצומים. ארגון עולמי זה שם לו למטרה לבקר את ישראל ואף לפגוע בה כלכלית בשל מדיניותה כלפי הפלסטינים. ה-BDS מכחיש שהוא אנטישמי אבל אי אפשר להפריד באמת בין אנטי ישראליות ואנטישמיות. זו אותה גברת בשינוי אדרת.

התגובה הפסיכולוגית הטבעית שלנו אל מול סכנה מתקרבת היא להתעלם, להכחיש, לומר "יהיה בסדר", "זה יעבור" וכן הלאה. זו גם הייתה התגובה של רוב היהודים לפני השואה וממש עד ההשמדה. היהודים לא האמינו שהנאצים הגרמנים רוצים לרצוח אותם כי קשה מאוד פסיכולוגית להאמין בדבר כזה והם לא רצו להאמין גם שכל הסימנים כבר היו שם. אבל אנחנו, למודי ניסיון העבר, כדאי שנפנים כי האנטישמיות של אתמול היא גם האנטישמיות של היום והיא לא פחות מסוכנת.

מה אפשר לעשות? מדינת ישראל יכולה להגביר את פעולות ההסברה בעולם נגד אנטישמיות וללחוץ על ממשלות לעשות יותר פעולת כנגדה. הקהילות היהודיות צריכות להיערך להגנה עצמית ולא לסמוך רק על כוחות הביטחון המקומיים שיגנו עליהן או על אלוהים שיעזור. התשובה לאנטישמים ולגזענים היא להיות יותר חזקים מהם לא רק מוסרית אלא גם פיזית. ותמיד אפשר לעלות לארץ ישראל, בשביל זה הרי הקמנו אותה.



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • איך תחגגו את יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך