היומן של מיכל: ושוב בחירות

הטור השבועי של מיכל שחר: הפעם בהקשר של בחירות

שבוע הבא אנחנו נלך לבחור את נבחרי העם שלנו , שוב. האמת היא שכל הסיפור הזה הפך בעיניי לסוג של בדיחת קרש שאינה מצחיקה כלל וכלל , רק שהבדיחה היא עלינו . יש כאן סיפור של  עם שכבר בפעם הרביעית נגרר בעל כורחו למסכת מיותרת של מריבות ופילוג בין אלה שאמורים לעשות  בדיוק ההפך ולהיות אמונים על ביטחונם ואחדותם של האזרחים.

אבא שלי ז"ל נהג לומר, "כשאבדנו אז אבדנו ", סבתא שלי נהגה לומר , "רק ביבי " ובאותה נשימה  היא הייתה נאנחת  בכבדות ואומרת שכל יום העולם הזה הולך ומשתגע.

ואני, אני  כבר באמת לא יודעת מה יהיה.  בפעם שעברה  דיי שמחתי למען האמת על התוצאות. חשבתי שהכי נכון שתהיה אחדות ושאולי יוכלו כל הצדדים לשבת ביחד, כבר לא שינה לי שהוקמה ממשלה  "שמנה " ורחבה,  לא  שינה  לי שאולי נשלם קצת יותר , כי  המשבר שכולנו  חיים בתוכו  כבר שנה, קרי  הקורונה , קצת יותר חשוב. אבל  נראה שאלה שבחרנו בהם חשבו קצת אחרת. למען האמת , לא  ברור  לי למה אנחנו  הולכים  לבחירות שוב, ועוד  יותר  לא ברור  לי האם באמת  יש  מישהו שם  שראוי להיות נבחר העם.

אני מסתכלת על כל הפוליטיקאים שלנו ואני  קצת שואלת  את עצמי , מה נשאר להם פרט  לפוליטיקה? היכן תחושת השליחות ? האם היא עדיין קיימת ? או שבמלחמה כמו במלחמה כל  האמצעים כשרים וכל מה שחשוב  להם הוא  להפיל  את זה שמתחרה  נגדם?  האם  הם זוכרים  בין כל המלחמות המיותרות האלה את טובת האזרחים? האם הם בכלל זוכרים  שאנחנו  המעסיקים שלהם?

כל שלושת מערכות הבחירות שקדמו לנוכחית לא היו שונות , אם כבר הנוכחית כבר הפכה להיות כמו איזה תוכנית טראש סטייל ג'רי  ספרינגר,  רק חסר שתצא מאיזה חור מאהבת סודית של ביבי  ותגיד  שהיא בוגדת בו עם לפיד. אבל גם בלי  זה, לא חסר לנו , מספיק לראות את  שלטי  החוצות  בכדי  להבין  שמתנוססים שם  שלטי  מלחמה .  ההוא  נגד  ההוא , או  במשפט  אחד "רק לא ביבי" , אחרי  שלוש  מערכות , לא הבינו שהקמפיין הזה לא עובד?

אני יודעת שעל פניו זה נראה שהטור הזה הוא טור  זועם וכועס על  הפוליטיקה הישראלית ואכן יש  בו גם כעס, אבל  בעיקר  יש  בו צעקה שרוצה  שמשהו  סוף סוף ישתנה.  שיבינו כולם  שכל הפילוג הזה חייב לשנות  כיוון  לאחדות , שיבינו כולם  שאנחנו  לא רוצים יותר מערכת בחירות , שאנחנו צריכים יציבות ואנחנו רוצים שיהיה שם  מישהו שבאמת יעשה את העבודה שלו  כמו שצריך.

אני בטוחה שמאחורי הקלעים יושבים שם כמה  אנשים  לפחות שבאמת  נמצאים במקצוע  מתוך שליחות , שיש  להם את הכוונה לשנות ויש  להם מטרות נעלות , אבל עדיין , אסור להם לשכוח את הדרך.  וללכת בדרך של השמצה של  האחר היא לא דרך טובה או ראויה.

הכלי שהכי משרת את  הפוליטיקאי הוא  קודם כל  מוצא  פיו. המילים  שאומר הן אלו  שיקבעו  ויסחפו אחריו את המצביעים שלו.  במילותיו  הוא חורץ  את דינם של אנשים ,  אבל גם את דינו שלו.

עוד משהו שלעניות דעתי  חייב  לחזור לפוליטיקה הוא הממלכתיות , וכוונתי היא לא לכך  שהפוליטיקאי הוא מעל כל אזרח, הוא שווה  ערך כמו כולם (גם את זה לא יזיק לכמה שם לזכור) אבל אני מדברת על ייצוגיות שראויה להיות ולהראות .

ובאופן כללי אני חושבת שלמרות שהרשתות החברתיות משמשות היום כבמה הגדולה ביותר עבור  כל אחד ,פוליטיקאים  צריכים  לעשות  בבמה הזאת שימוש  מושכל  ולצמצם את  שהייתם ברשת  למינימום הנדרש.

פוליטיקאים בעיקר צריכים  לזכור שבכדי להנהיג  נדרש עוז, אבל גם נדרשת  צניעות  וענווה. שהזדמנות אמיתית  למהפך היא  בראשה הצגת המצע  שלהם , היא  עשייה אמיתית ואת אלה ראוי שיראו וישמעו כמה שיותר.

ואני , אני כלל  לא פוליטיקאית וגם לא רוצה להיות (על אף שלעיתים רחוקות אני נאלצת ), אני פשוט אחת שחולמת ורוצה שיהיה טוב ממש ככה עם כל התום שבדבר.  ואולי זאת מחשבה שכל אלה שהם כן עוסקים בפוליטיקה צריכים  לאמץ ולזכור שמלכתחילה  לשם כך הם  בכלל נכנסו למערכת הפוליטית, ולעשות  ככל יכולתם להפוך את החלום למציאות טובה ומטיבה.

אני לא צופה שמילותיי יגיעו  לאיזה פוליטיקאי, אולי כן , מי יודע?  אבל אני כותבת  לכם , לא להם,  אני כותבת לכם בכדי שאתם אלה שתיקחו  את האחריות וכשתצאו להצביע  שבוע  הבא , תעשו הכל להפוך בכדי לממש את החלום, אל  תצאו בייאוש ובכעס ,אלא תצאו בשליחות ותצביעו עבור זה שנראה לכם שיש לו את הפוטנציאל להפוך את החלום של כולנו למציאות בתקווה שהפעם זה יצליח.

 

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם אתם מקפידים להתרחץ בחופים מוכרזים בלבד?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין