ספורט

הם גמורים, שבורים. זה עלול להיגמר בביזיון

הנבחרת תתייצב היום (שלישי) בבריסל למשחק האחרון בקמפיין, בדיוק 22 שנה אחרי צעקות ה"שער" של מאיר איינשטיין בפארק דה פראנס. האם משהו בתאריך הזה יכול לשנות? שניים שהיו שותפים למשחק ההוא, אלון חרזי ומשה גלאם, מספרים על התחושות ההן ובעיקר קורעים את אלי גוטמן לגזרים

שחר דן פורסם ב: 13/10/15 , 8:32 מייל לכתב

האשם העיקרי. גוטמן
צילום: דור טמבור

13 באוקטובר 1993. מוקדמות המונדיאל, אצטדיון פארק דה פראנס, בפריז. נבחרת ישראל מגיעה למשחק מול נבחרת צרפת כאנדרדוג מוחלט, בלי שום יומרות ושום סיכוי למשהו, כאשר צרפת זקוקה לשתי נקודות על מנת להעפיל למונדיאל. שלמה שרף, מאמנה של הנבחרת דאז, אסף את שחקניו ערב לפני המפגש וביקש מהם לעלות לכר הדשא, לשחק כדורגל פשוט והדבר החשוב היה לא להתבזות. אין אוהד כדורגל שישכח את צעקתו של מאיר איינשטיין ואיבוד מיתרי קולו כאשר ראובן עטר, הרעיד את הרשת וקבע 2:3 לישראל. אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של הנבחרת בגרבאג' טיים הכי גדול שיש.

בדיוק 22 שנים אחרי, נבחרת ישראל תנעל היום (שלישי) קמפיין נוסף, הפעם בבריסל והפעם עם משחק מול נבחרת בלגיה שבניגוד לנבחרת צרפת, כבר קבעה את עלייתה לשלב הבתים. נבחרת ישראל בראשותו של אלי גוטמן, שוב הוכיחה, והמודגש הוא על ה"שוב", שבמבחן המאני טיים הם תמיד נכשלים, נשברים ומנפצים לרסיסים את כל החלומות. הביזיון בטדי בשבת האחרונה, עדיין מהדהד ולקראת משחק ההזדמנות האחרונה (שחייבת לבוא בשילוב נס ז'לגיריס, נס בדאלונה ונס פח השמן) בבלגיה, לקחנו שניים שהיו שותפים לניצחון ההיסטורי בפארק דה פראנס, אלון חרזי ומשה גלאם.

"פערי הרמות אז היו פי עשר מהבדלי הרמות בין בלגיה וישראל כיום", מדגיש חרזי, "כשהגענו לצרפת, עשו טוטו בכמה נפסיד. אנחנו רק רצינו לצאת בשלום, והפתענו את כולם, כולל את עצמנו".

גלאם: "באנו כאנדרדוג, צרפת כבר הכינו את החגיגות. תחושה עילאית".

תחושה קצת פחות עילאית זה לראות את הנבחרת של היום.

חרזי: "בנבחרת, כמו במרוץ, אתה צריך להיות טוב בכל זמן נתון. אין מקום ליכולת חלשה. במשחקים מול נבחרות מסוימות אתה לוקח בחשבון שתפסיד נקודות. בשביל לפרוץ קדימה, אתה חייב לנצח או לפחות תיקו במשחקי הבית ואת זה הנבחרת לא עשתה".

אז מה בכל זאת קרה? היינו עם שלושה ניצחונות רצופים בהתחלה?

גלאם: "לא צריך להיות יפי נפש. הניצחון הכי משקר הוא נגד בוסניה, ניצחון שהוא אשליה. בוסניה עם הרכב חסר, בסמי עופר עם 30 אלף צופים, נכנסו לאופוריה".

חרזי: "מנטליות, מנטליות ושוב מנטליות. חורה לי, בתור שחקן לשעבר, שהקהל בבית מודע לעובדה שהנבחרת מפסידה עוד לפני שעולה לכר הדשא. עדיף לא לפתח ציפיות בכדי לא להתאכזב".

גלאם: "לא מה שמספיק לליגה, מספיק לרמות הגבוהות של אירופה. נפלנו לכאורה על בית קל ואני בטוח שלא נקבל עוד הזדמנות כזו בעתיד".

אתם יכולים להצביע על נקודה מסוימת שבגללה הקמפיין נכשל?

חרזי: "קבלת החלטות ברגע נתון, יכולה לשנות גורלות. שחקן צריך להיות מרוכז לא ב-90 דקות אלא ב-100. וישראל נפלה בדברים הקטנים. זה החולי של הנבחרת במשך כמה עשורים. צריך לדעת להיות מפוקס, להיות מוכן וערוך ולצפות לבלתי צפוי. מה, את רוצה להגיד לי שגוטמן וחבריו לא ידעו שהמתפרצות של נבחרת קפריסין והמצבים הנייחים הם המצבים המסוכנים?".

גלאם: "לצערי יש הרבה. בראש ובראשונה, אלי גוטמן טעה בגישה שלו, בהכנה המנטלית של השחקנים, בשיטת המשחק שהשתנתה ממשחק למשחק. לא ייתכן שקבוצה תעלה על מנת לשחק על תיקו ולא תחשוב על ניצחון בכל מפגש עם כל נבחרת מי שלא תהיה".

אז גוטמן אחראי לכישלון של הקמפיין הזה?

חרזי: "מאמן תמיד אחראי לטוב ולרע, מניסיון. לפני שניר ביטון השווה, עברו למשחק עם שלושה בלמים. מישהו היה צריך לקחת אחריות ולהיות עם האצבע על הדופק. לעצור, לעשות סדר בתוך כל הבלגן. המשחק הפך להיות רולטה".

גלאם: "גוטמן אחראי במאה אחוז".

ומה דעתכם על האמירה שלו בסיום המשחק שאין למה לנסוע לבלגיה?

חרזי: "מפריע לי שמאמן אומר אמירות שיוצרות חוסר ביטחון אצל שאר השחקנים. הם שומעים ורואים. למרות שאחרי התבטאות כזו, יש רק מה להרוויח".

גלאם: "מבחינה מנטלית הם גמורים, שבורים. גוטמן עשה טעות שהוריד להם את האוויר, כי במידה ובלגיה תבקיע ראשונה, הנבחרת עלולה לחזור בבושת פנים וזה עלול להיגמר בביזיון".

השאלה היא האם באמת הנסיעה לבלגיה היא רק לפרוטוקול?

חרזי: "אני מטבעי אופטימי. נבחרת ישראל יכולה לנצח את בלגיה, יכולה לעשות את הבלתי יאומן, מהסיבה שבלגיה כבר עלתה וסביר להניח שלא תעלה עם ההרכב החזק שלה. כולם חושבים שאין סיכוי, אבל אולי היא תוכל להחזיר את הכבוד שלה. מעז יכול לצאת מתוק, להגיע ללא ציפיות ולהפתיע את בלגיה".

גלאם: "עזבו שטויות, אני מכיר את המנטליות של השחקן הישראלי, הם שבורים".

העובדה שנבחרת ישראל מתבססת על שחקני מכבי ת"א, היא דבר חיובי?

חרזי: "בעיקרון יותר קל למאמן לקחת את הגרעין הטוב, משהו שעובד טוב. אבל לא נלקח בחשבון שהם משחקים בליגת האלופות, הם עייפים, מותשים. לליגת האלופות יש מחיר יקר. ב-1993, כנראה קורצנו מחומר מיוחד, כי עשינו עונה חלומית בגביע המחזיקות".

גלאם: "אני לא רואה הרכב אחר שהיה יכול לעשות תוצאה טובה יותר, אני רק הייתי מעדיף לשחק עם אבי ריקן במקומו של בן הרוש".

בואו נסתכל על העתיד. איזה שינוי צריך לקרות על מנת להשיג הישגים בכדורגל הישראלי?

חרזי: "צריך להבין מה אסור לנו לעשות. צריך לבחון איפה הטעויות. כך מתחיל תהליך הבראה. כל פעם מישהו מגיע, מחליט להביא מאמן על פי יחסיו האישיים. צריך ניהול מקצועי ברמה הכי גבוהה שיש. אין המשכיות. כל כמה שנים מתחלף יו"ר ההתאחדות ואיתו קו מחשבה שונה, הצוות משתנה. אצלנו אין לנו סבלנות לכלום. רוצים הכל מהר ועכשיו".

גלאם: "השינוי חייב לבוא מהקודקוד וזה ההתאחדות לכדורגל. להעסיק מאמנים שבאים מהתחום, שעברו כברת דרך, לגדל ולטפח דור ולשנות את המנטליות של השחקן הישראלי".

יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com

הם גמורים, שבורים. זה עלול להיגמר בביזיון

עוד בספורט