על חשיבות הזיכרון

מאמר דעה מאת ד"ר שי אפרת, פסיכו-היסטוריון, מרצה בחוג לחינוך באקדמית עמק יזרעאל, חוקר שואה, איש "יד ושם" ומחבר הספר "שרדתי כדי לספר"




יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום חשוב מאוד במסורת היהודית ובהוויה הישראלית. ההיסטוריה שלנו רצופת האסונות הלאומיים, מאופיינת בתקופות משבר ובשונאים שאיימו לכלותנו אך לא יכלו לנו. לזיכרון העבר וליכולת להפיק ממנו לקחים מורכבים, יש חשיבות רבה לביטחונה ולחוסנה של המדינה וגם של העם.

רבים וטובים דיברו על חשיבות הזיכרון.

במשנת עקביא בן מהללאל פרק ג' פרקי אבות נאמר: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן".

ד"ר שי אפרת. צילום: מולי אפרת

ד"ר שי אפרת. צילום: מולי אפרת

 

יגאל אלון ז"ל, מפקד הפלמ"ח, אלוף בצה"ל וסגן ראש הממשלה, אמר בהתייחס לחשיבות הזיכרון של ההיסטוריה היהודית: "עם שאינו זוכר את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוּט בערפל".

"גורלנו – אזהרה לכם". משפט זה, מתוך שיר באותו השם שכתב פראנצישק פינקובסקי – משורר פולני, שורד מחנה הריכוז שטוטהוף בפולין – חרוט על האנדרטה מעל "הר האפר" לזכר היהודים ושאר בני העמים שנרצחו על ידי הנאצים הגרמנים במלחמת העולם השנייה, במחנה הריכוז וההשמדה מיידנק, ליד העיר לובלין שבפולין.

לזיכרון השואה ולהעברת הזיכרון לדורות הבאים יש ערך היסטורי וחינוכי מן המעלה הראשונה הן לגבי ההווה והן לגבי  העתיד. היהודים שנרצחו בשואה ביקשו ברגעיהם האחרונים שני דברים: נקמה ברוצחים, ושנזכור אותם ואת מה שקרה להם. הנקמה הפיזית ואולי גם המשפטית כבר אינן רלבנטיות היום אבל הזיכרון הוא גם סוג של נקמה…

שרדתי כדי לספר. צילום: נירה רובין

 

בפברואר 2021 יצאה לאור המהדורה השנייה של ספרי "שרדתי כדי לספר", המביא את סיפורו של שורד השואה שמואל סוכה וסיפור משפחתו בצל השואה.

במבוא לספר מופיעים דבריו של שמואל סוכה הממחישים היטב את חשיבות העברת הזיכרון:

"אני יהודי זקן בן 89, אבל כל יום אני חי את השואה מחדש. רציתי לספר לכם את הסיפור שלי כי חשוב לי מאוד שיזכרו מה קרה שם ואת המשפחה שלי שנרצחה. השכחה מאוד מסוכנת! גרוע מהמוות הוא מות הזיכרון! לפיד הזיכרון צריך לעבור לידי הבנים והנכדים וכך הוא לא יישכח. לכן הצורך שלי לספר ולהעביר את הזיכרון הלאה גובר על כל דבר אחר. כדי לא לשכוח אני מעביר את כל הזיכרונות במוח שוש ושוב וכך אני זוכר. המשורר הפולני זביגנייב אדברג אמר: "אם העיר תיפול ואחד יינצל, הוא יישא את העיר בתוכו". אני נושא את זיכרון השואה שלי ומעביר אותה הלאה. שרדתי כדי לספר – זהו הייעוד שלי".

הזמן הרב שחלף מתום השואה במאי 1945 מכהה את הזיכרון. שורדי  השואה הולכים לעולמם ומתמעטים ולא ירחק היום שיעברו כולם מן העולם. האחריות להעברת הסיפור הלאה מוטלת על כתפי הדורות הבאים וצריכה לעבור מדור לדור על מנת של תישכח מלב. שורדי השואה בני הדור הראשון,  נטלו חלק פעיל בהקמת המדינה, בפיתוחה ובשמירה על ביטחונה. אני כבן הדור השלישי, רואה את עצמי כנושא לפיד זיכרון השואה וממשיך להעביר את סיפור השואה שהוא הסיפור של כולנו.

אבל על מנת שהזיכרון יעבור באופן שיכנס ללב וגם יעצב את ההבנה, צריך לפרוט את הדבר הגדול והקשה כל כך לתפיסה ששמו "השואה" לפרטים.  לכן יש חשיבות רבה מאוד לסיפור האישי כמדיום מרכזי בהעברת ובלימוד השואה לדור הצעיר.



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם אתם נוהגים לחסוך כסף בכל חודש?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך