פריצת דרך: מחקר מגלה כיצד ניתן להבחין תכנים רעילים

מחקר חדש שהוצג בסדנת מחקר בין-לאומית במכללה האקדמית צפת חושף: "ניתן להפחית שיתוף תכנים רעילים עד 50 אחוזים על ידי חשיפת המשתפים לכך שהחומרים המשותפים על ידם אינם ראויים"  




 

אחד מסוגי "התוכן הרעיל" המרכזיים הקיימים כיום הוא תגוביות (טוקבקים) רעילות באתרי חדשות באינטרנט תגוביות אלו, כפי שהוצג בסדנת המחקר, מהוות בעיה, כך מסתבר, לא רק בארץ  בסדנת המחקר הוצג מחקר השוואתי חדש שהבדיל בין תגוביות איכותיות ובלתי איכותיות באתרי אינטרנט חדשותיים בפורטוגל ובברזיל  המחקר העלה כי בניגוד למה שהיינו מצפים, סינון התגוביות וניטורן על ידי אתרי חדשות אינו מעלה את איכותן הממוצעת.

אחד מסוגי "התוכן הרעיל" המרכזיים הקיימים כיום הוא תגוביות (טוקבקים) רעילות באתרי חדשות באינטרנט -צילום מסך מתוך סדנת המחקר המקוונת בהובלת המכללה האקדמית צפת 2. התמונה לשימוש חופשי. קרדיט צילום דוברות המכללה האקדמית צפת.

מחקר חדש שהוצג בסדנת מחקר בין-לאומית, שנערכה מטעם המכללה האקדמית צפת במהלך השבוע האחרון, חושף כי ניתן להפחית שיתוף תכנים רעילים עד 50 אחוזים על ידי חשיפת המשתפים לכך שהחומרים המשותפים על ידם אינם ראויים.

המחקר שנערך על ידי ד"ר בועז מילר, חוקר ומרצה בחוג למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת, ד"ר ארנון קרן מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אביב בר נוי, עמית מחקר בחוג למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת, וד"ר איזק רקורד ממישיגן סטייט יוניברסיטי הראה כיצד חשיפת משתמשים לנורמות ברורות סביב השאלה מי נושא באחריות לא רק לכתיבת פוסט פוגעני, אלא גם לשיתוף פוסט שמישהו אחר כתב, מורידה בצורה משמעותית את השיתוף של תכנים רעילים על ידם.

י ניתן להפחית שיתוף תכנים רעילים עד 50 אחוזים -צילום מסך מתוך סדנת המחקר המקוונת בהובלת המכללה האקדמית צפת  צילום דוברות המכללה האקדמית צפת.

סדנת המחקר הבין-לאומית המקוונת נערכה בהובלת החוג למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת ובשיתוף החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה תחת הכותרת "מעבר לחדשות כוזבות: נלחמים ב'תוכן רעיל' באינטרנט".

במסגרת סדנת המחקר, שמו לעצמם מארגניה, בראשם ד"ר בועז מילר, חוקר ומרצה בחוג למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת, למטרה למצוא דרכים לקדם את המחקר על תוכן מקוון, ככלל, ו"תוכן רעיל", בפרט, אלא גם להציג דרכים יעילות להילחם ב"תוכן הרעיל" ברשתות החברתיות, כדוגמת הדרך שהוצגה במסגרת המחקר בהובלת הד"ר מילר.

את המושג "פייק ניוז" (חדשות כוזבות) כולם כבר מכירים, אבל ברשתות חברתיות רבות, כדוגמת פייסבוק, וואטסאפ וטוויטר מועברים כיום תכנים רעילים נוספים -צילום מסך מתוך סדנת המחקר המקוונת בהובלת המכללה האקדמית צפת  צילום דוברות המכללה האקדמית צפת.

את המושג "פייק ניוז" (חדשות כוזבות) כולם כבר מכירים, אבל ברשתות חברתיות רבות, כדוגמת פייסבוק, וואטסאפ וטוויטר מועברים כיום תכנים רעילים נוספים, כדוגמת שמועות כוזבות, תיאוריות קונספירציה על חיסונים, מידע על תרופות דמה לקורונה ודיווחים פוליטיים חסרי כל בסיס.

חלק נכבד מ"התוכן הרעיל" באינטרנט וברשתות חברתיות נמצא בתחום האפור שבין אמת מוחלטת לבין שקר ברור.

המחקר האקדמי בנושא טרם הגיע להבנה ממצה של סוגי "התוכן הרעיל" על מופעיו השונים ועל מנגנוני התפוצה שלו.

אחד מסוגי "התוכן הרעיל" המרכזיים הקיימים כיום הוא תגוביות (טוקבקים) רעילות באתרי חדשות באינטרנט.

תגוביות אלו, כפי שהוצג בסדנת המחקר, מהוות בעיה, כך מסתבר, לא רק בארץ.

חלק נכבד מ"התוכן הרעיל" באינטרנט וברשתות חברתיות נמצא בתחום האפור שבין אמת מוחלטת לבין שקר ברור. -צילום מסך מתוך סדנת המחקר המקוונת בהובלת המכללה האקדמית צפת צילום דוברות המכללה האקדמית צפת.

בסדנת המחקר הוצג מחקר השוואתי חדש שהבדיל בין תגוביות איכותיות ובלתי איכותיות באתרי אינטרנט חדשותיים בפורטוגל ובברזיל.

המחקר העלה כי בניגוד למה שהיינו מצפים, סינון התגוביות וניטורן על ידי אתרי חדשות אינו מעלה את איכותן הממוצעת.

נושא בולט נוסף שעמד במרכז סדנת המחקר היה זיהוי סוגי התכנים הרעילים השונים ומופעיהם השונים ברחבי העולם.

כך, שלושה חוקרים מאוניברסיטת בינגהם בניגריה הציגו סקירה מרתקת של המצב המסובך בארצם, שם הממשלה היא גורם מרכזי המפיץ מידע כוזב ברשתות חברתיות, והתקשורת הממוסדת גם היא איננה ראויה לאמון.

היבט שונה של הסוגיה שהוצג בכנס נוגע לנושא הזוכה לפחות תשומת לב וקשור בעובדים האמונים על סינון "התוכן הרעיל" מהרשתות החברתיות.

לפי משתתפי הסדנה, פתרונות יעילים ל"תוכן רעיל" באינטרנט צריכים להתמקד בעיצוב מחדש של הסביבה החברתית-דיגיטלית. -צילום מסך מתוך סדנת המחקר המקוונת בהובלת המכללה האקדמית צפת  צילום דוברות המכללה האקדמית צפת.

החוקרת האמריקאית, פרופ' קרן פרוסט ארנולד, עמדה במסגרת הסדנה על הנזקים הפסיכולוגיים שתכנים קשים מסוג זה מסבים לעובדים העוסקים בסינונם, אותם היא תיארה כ"עובדי הזבל, הדואגים לסביבה וירטואלית נקייה עבור כולנו".

על רקע דבריה, החוקרים שהציגו בכנס הסכימו כי סינון תכנים כוזבים על ידי ענקיות המדיה אינו פתרון אופטימלי, לא רק משום שאינו יעיל, אלא גם משום שספק אם אנו רוצים לתת בידי תאגידי דיגיטל ענקיים, כדוגמת פייסבוק, טוויטר וגוגל את הכוח לקבוע מה אמת ומה שקר.

לפי משתתפי הסדנה, פתרונות יעילים ל"תוכן רעיל" באינטרנט צריכים להתמקד בעיצוב מחדש של הסביבה החברתית-דיגיטלית.

אישוש לכך ניבט ממסקנות ממחקרה של הד"ר שרית ברזילי מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, שהוצג בסדנה, לפיהן יש ערך מוגבל לניסיון לחנך משתמשים לצריכה ביקורתית של תכנים, אם איננו מלווה בצעדים נוספים להטמעת ההרגלים שהם פיתחו.

בסדנת המחקר השתתפו 12 חוקרים מובילים ממוסדות מחקר אקדמיים מהארץ ומהעולם ממגוון דיסציפלינות, לרבות פילוסופיה, מדעי הקוגניציה, מערכות מידע ותקשורת.

בעבור הסטודנטים, שהשתתפו בסדנה, היא היוותה הזדמנות להיחשף לחוד החנית של המחקר האקדמי בנושא.

 



משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם אתם מקפידים להתרחץ בחופים מוכרזים בלבד?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך